אז עכשיו, כמעט שבוע אחרי, אני רואה את התוצאות של הטיפול שביצעתי.

העגינה עצמית לא עבדה כמו שצריך, הקליברציה גם כן לא הצליח מי יודע מה, אבל הצלחתי ליצור כימיה(למרות שהיתה כבר מאליו), ליצור הובלה והשימוש במסגרות הערכה בהחלט עזר לי לעזור לה.

יחד עם העובדה המשמחת שהעצות שנתתי לה סייעו לה בהתמודדות היומיומית, אני די חושש מהעובדה שאני לא מצליח כמעט בכלל להשתמש בחלק חשוב מהכלים שלמדתי. מפחיד אותי להגיע למצב שאני לא אטמיע את כל הכלים הנחוצים- כי אני יודע בוודאות שכל כלי שנלמד הוא יקר מפז.

אבל למרות כל החוסר וודאות- עכשיו אני מרגיש שחזרתי למסלול. אני הולך לעזור לאנשים- וכמה שאצליח לעזור ליותר- ככה אצליח להגשים את ייעודי יותר.

קצת דברים משמחים מתחום הסלסה שבחיי-

התחלתי לרקוד ממש לפני 4 חודשים(מוזר, הייתי משוכנע שאני רוקד 6 חודשים כבר) והנה לפני שבוע נחום, אחד המורים שלי, אמר לי שהוא רוצה לשלב אותי בצוות הדרכה שלו. עכשיו, זה די מרשים, חברים שלי שמדריכים אצלו התחילו ללמוד הדרכה רק אחרי חצי שנה בתחום. מעכשיו אחת לשבוע אני אפגש איתו ועם קאסה(ידידה שלי שרוקדת איתי) ואנחנו נקבל תגבור רציני ליכולות הריקוד שלנו.

בסוף השבוע הקרוב הולך להיות 'פסטיבל חורף חם', שזה הפסטיבל סלסה הראשון(ומקווה שלא האחרון) שאני הולך לקחת בו חלק. זה ממש הולך להיות מגניב ואני כבר מחכה לשלל החוויות משם. מבטיח תמונות בהמשך! ממש אחרי העבודה אני אלך להתרחץ בזריזות ובנחישות. כל הדרך אני בטח אתרגש ואתחיל לחשוב על מה הולך להיות ואת מי אני הולך להכיר. ואז כשאסיים להתרחץ אנחנו ניסע לפסטיבל ולא נפסיק להינות עד יום שבת בערב- ובשבת בערב יש כרגיל מסיבת סלסה קובאנית במועדון הדאימונד :)