לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תמורה למצוינות

Avatarכינוי:  השופן שלא ישן

בן: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2016    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ערכת הדברה


אתמול קפצתי לביה"ח תל השומר ואספתי את הערכה ללימודי הדברה, במטרה לתפור את החומר כמה שיותר מהר ולהיבחן בנושא. ישנם קורסים שמציעים לך ללמוד פעם בשבוע במשך 8 חודשים בימי שישי, ורק אז לגשת לבחינה. מי יודע מה ארצה לעשות עוד 8 חודשים, כך שקורס במתכונת כזו לא מתקבל על הדעת. כמובן שבמדינת ישראל לא חשבו על כך שיכול להיות מצב שאנשים רוצים ללמוד במתכונת מזורזת, ולכן אנשים כמוני צריכים לבחון את היכולות האוטודידקטיות שלהם.


ברגע שהגעתי למשרד שמטפל ברישוינות תברואתיים(מרכז הדרכה ופיתוח המקום נקרא למתעניינים) ביקשתי לרכוש את החוברת. בזמן שהלכו להביא לי את החוברת שלי, דיברתי עם האחראית וביקשתי לדעת יותר אודות הבחינות והדרישות שאני צריך לעמוד בהן בשביל לקבל רישיון הדברה. פתאום אני שומע בום חזק על השולחן לידי ורואה קלסר עצום ובתוכו קרוב ל-500 דפים.


חיוך וגיחוך לרגע עלו- חשבתי שצוחקים עליי או שחלה טעות ואז אחת הפקידות הרצינה מבטה ואמרה:


פקידה: "זה 420 שקל."


אני:"זה קצת הרבה דפים, לא?"


פקידה:"זה כל החומר הנדרש לבחינה."


אני:" לא נורא," ניסיתי לשמור על אופטימיות, "500 עמודים זה לא נורא". 


פקידה: "500 דפים, לא עמודים. הכל מודפס משני הצדדים- סה"כ כ-1,000 עמודים"


תאמינו לי שאם חשבתי שהייאוש מתחיל כאן, אז הייתי צריך לסחוב את זה בלי שקית כל הדרך לתחנת האוטובוס ליד הבסיס בתל השומר ולהחזיק את זה באוטובוס לקרית אונו, שם פגשתי ידידה והיא לפחות הביאה לי שקית, שגם נקרעה לי עוד לפני שהגעתי לת"א.


כשהגעתי הביתה, הדבר הראשון שעשיתי(אחרי שהצלחתי לסחוב את כל הדברים שלי פלוס הקלסר הגיגנטי הזה) זה לחלק את החוברת לנושאים. כשאבאמא הגיחעו הביתה וראו את כמות החומר הנדרשת, הם שאלו אותי אם אני אולי רוצה להתחרט ולעשות את לימודי ההדברה דרך קורס, אבל אז אמרתי לה שאני מעדיף לקרוא את החומר גם אם זה יקח חודשיים, מאשר ללמוד פעם בשבוע במשך 8 חודשים ולהתקדם בחומר כמו צב, כשאני יכול לטוס עליו. חוץ מזה, אני חוסך קרוב ל5,500 שקל ככה, שזה גם יתרון.


סה"כ זה נראה רע, אבל זה לא כזה נורא אחרי שמתרגלים לניירת הזו. כבר הסתכלתי קצת על החומר, ואבא צדק כשהוא אמר לי "זו לא תהייה כזו בעיה, תסתכל על כל המדבירים שאתה מכיר- אף אחד מהם לא פרופסור גדול", אכן החומר הזה די קליט. קראתי כבר משהו כמו 100 עמודים ועד עכשיו הולך טוב. 


 



 


( לחצו על התמונות בכדי להגדיל אותן בדף חדש)


 


מבחינתי גם כל הסיפור הזה מהווה אתגר מעניין- אני בוחן את המשמעת העצמית שלי לתהליך, את יכולת הקליטה וההבנה שלי. מה גם, שהנחישות שלי עמדה במבחן לאורך כל הדרך כשחיפשתי מידע אודות הערכה- השקעתי מספר שעות בחיפושים בגוגל, קיבלתי מספר רב של ניתוקי טלפון ממחלקות שונות במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה ונסעתי דרך ארוכה בשביל ללמוד.


לסיכום אומר שמבחינתי קניית הערכה מהווה צעד אחד לכיוון המטרות שלי, וסיום הבחינה וקבלת רישיון ההדברה תהווה צעד גדול בכל הנוגע להגשמת מטרותיי.  


 


אם אני לא אעדכן כנראה ששקעתי בלימודי ההדברה שלי. אז שיהיה לי בהצלחה :)

נכתב על ידי השופן שלא ישן , 4/3/2013 20:33   בקטגוריות על חלומות, מטרות ויעדים, החיים על פי בר, ביזנס בשקל  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של the blonde salad ב-6/3/2013 08:58
 



עבודה עם אבא


ידידה יקרה לי שקראה את הפוסט מבעוד מועד אמרה שכנראה יתפסו אותי שטחי, שכסף הכול בשבילי. סתם רציתי להגיד שבעיניי כסף זה אמצעי- להשיג משאבים והשפעה, שהם כל כך חשובים לאדם כמוני שרוצה להביא יום אחד שינוי. קריאה מהנה.


 




אני נהנה מאוד מלעבוד עם אבא. זה אף פעם לא בידיוק עבודה, אלא בעיקר טיול, אבל אבא לא מוכן שאני אשרוף יום בלי לקבל עליו משכורת, אפילו אם זה איתו. בימים כאלו תמיד יוצא להכיר אנשים חדשים, ללמוד דברים מעניינים ולהיחשף להזדמנויות.

 


יום שישי אבא אמר לי להחליף חולצה. זה בעצם הטקס המסורתי שלו: אני בדרך כלל לבוש ומוכן ליציאה בבגדי עבודה (ג'ינס  שאני יכול ללכלך בצבע, נעלי BLUNDSTONE וחולצה שעלייה מודפס מאחורה לוגו החברה "המשקם") ואז הוא מסתכל עליי ואומר לי "תחליף חולצה בר, אתה איתי היום", אני מהנהן, מחליף זריז חולצה ויוצאים לטייל בחיפה-קריות.


תמיד יוצא לי לקבל השראה מימים כאלו, בעיקר בגלל שאנחנו מדברים על איך אני צריך לפעול כדי שמהר מאוד אתעשר- בעיקר דיבורים, אבל רוב המעשים נבעו מהדיבורים הללו. ביום שישי האחרון נסענו לדניה, שזו שכונה שבה מתגוררים כל בני העשירון החיפאי העליון. יצא לי להכיר את יוסי, שהוא סוכן ביטוח מאוד מצליח במתעסק בייעוץ פנסיוני. הוא אפילו מכיר את דוד שלי מבנק לאומי כי הוא עבד איתו. אחרי שאבא ואני בעיקר היינו שם בשביל ללוות קבלן משנה שיתן הצעת מחיר לזיפות גג, יוסי אמר לי "דבר איתי שתחליט על כיוון בחיים, אתה יודע, אתה לא חייב ללכת בדרך של אבא" ונתן לי צביטה כזו על הלחי כמו איזה דוד אוהב. זה מחמיא, לאחורנה הרבה "בוגרים" מנסים להציע לי שלל עבודות החל ממכירות, שביום שלישי האחרון המרצה שלי בקורס למסחר בשוק ההון הציע לי לעבוד במכירות של הקורס כי יש בי הרבה אנרגיה, כלה בשלל הזדמנויות אחרות שהיו לאחרונה ועכשיו גם זה. זה רעיון די טוב לפנות אל יוסי- הוא אדם די כריזמטי ואני בטוח שהוא מקושר , ואולי הוא יוכל לסדר לי עבודה עם פחות שעות, יותר משכורת ויותר חשיפה לקשת רחבה של אנשים.


אחרי שהיינו בדניה נסענו לבית קפה רוזמרי בעיר שלנו, קרית ביאליק. בית הקפה הזה הוא מקום שבו כל אנשי העסקים של הקריות יושבים בבוקר, נפגשים ובעיקר מקשקשים. זה מצחיק, אבל שם יושבים כל המי ומי של הקריות. די עצוב שקרנו של המקום הזו עומדת לרדת, כי פותחים ממש לידו סניף של קפה קפה, וההיסטוריה כבר הראתה שסניף של קפה קפה סמוך לבתי קפה אחרים גורמת בסופו של דבר לסגירת המקום- כמו לה גופרה באח"י אילת שנסגר בשנה האחרונה. בכל מקרה, אבא ביקש טובה מחבר שלו נדלניסט אחד שילך לבדוק את מצב הקרקע שלנו ברחובות, היה מעניין מאוד לשמוע את כל מה שקורה שם באדמות האלו.


אבא שאל אותי מדוע זנחתי את הרעיון של לעשות קורס הדברה, אז אמרתי לו שזה בא על חשבון קורסים אחרים. הוא האכיל אותי סרטים טובים "תחשוב על זה, א.א.א. המשקם (ע"ר) - שלוחת ההדברות. אתה גם תעבוד דרך החברה, שזה אומר הקלות במס הכנסה, וגם יהיה לך חלק מהמבנה תעשייתי וגם פירסום חינם. מה אכפת לך?" חשבתי על זה קצת והגעתי למסקנה שאם אני אמצא קורס מזורז של 3-4 חודש אני מוכן לעשות את הקורס. 8 חודשים נראה לי הרבה יותר מידי זמן. אז אולי. בכל מקרה כרגע גם ככה יש לי קורס אחד בפועל, ועוד כמה בתיכנון.


 




 


בהזדמנות זו אספר לכם שעליתי מזמן על רעיון כלשהו לסטרטאפ בתחום האינטרנט. אני מחפש שותפים.  אני מחפש בחור/ה, עדיף חייל משוחרר בין הגילאים 20-25 אבל לא מחייב. מה שכן חובה זה אמביציה ורצון להצליח ולהתפתח, ידע מעמיק בתחום בניית אתרי אינטרנט על צד הלקוח וצד השרת(תחום הPHP- עדיפות גבוהה).


מתאימים? מכירים מישהו שמתאים? השאירו לי תגובה ובואו נדבר על זה.

נכתב על ידי השופן שלא ישן , 17/2/2013 22:22   בקטגוריות ביזנס בשקל, משפחה, החיים על פי בר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של השופן שלא ישן ב-19/2/2013 22:50
 



7,886
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להשופן שלא ישן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על השופן שלא ישן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)