לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תמורה למצוינות

Avatarכינוי:  השופן שלא ישן

בן: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

1/2014

מבט לעתיד הרחוק מאוד


הנה שבריר קטן של מבט לעתיד הרחוק מאוד. תמיד תמיד תמיד זה מה שמגדיר את מטרותיי, בדרך זו או אחרת.


אני חושב שכל מעשיי ותוכניותיי נעות לכיוון אחד- שילדיי יחיו בסביבה טובה ממה שאני חי בה.


מה אני מתכוון? אני מתכוון שאני רוצה שהילדים שלי יידעו להגן על עצמם, אבל יחד עם זאת שהם יחיו בסביבה רגועה ושקטה.


אני רוצה שהם יחיו בסביבה שהאוויר בה נקי.


אני רוצה שהם יחיו בסביבה שבה יש אנשים ישרים, ושתאגידי ענק לא משקרים להם באמצעות מחקרים כוזבים, לדוגמא.


אני רוצה שתהייה להם התרופה לכל המחלות, ומי ייתן ואולי הם לא יידעו מה זה מוות.


אני רוצה שעבודה תהייה ערך עליון, אבל פרנסה תהייה מובנת מאליו. אני מאמין שזכותו של כל אדם לחיות, אך אני רוצה שגם העבודה בעיניהם תהייה מעבר לכסף שהם מכניסים. שההבנה שעבודה מקדמת את החברה שהם חיים, אבל יחד עם זאת שמותרות יהפכו לחלק מובן מאליו מחייהם.


אני מסתכל על אלו, ואני יכול להגיד לעצמי "אשרי המאמין". מי יתן ואקבל את הכוח להפוך את זה למציאות.


 


 

נכתב על ידי השופן שלא ישן , 31/1/2014 19:32  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של השופן שלא ישן ב-2/2/2014 19:18
 



La Vie en Rose







קרה אתמול בלילה משהו שאני לא יודע מה להגיד עליו כרגע. המקרה הכי הזוי שעבר עליי בתקופה האחרונה(והיו הזויים...), אז כרגע נסתפק בלה וויה אן רוזה, ובחשיבה שיום אחד אוכל לשיר אותו למישהי.
נכתב על ידי השופן שלא ישן , 29/1/2014 01:06  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסוחרת מונציה ב-30/1/2014 20:52
 



צמיחה צמיחה צמיחה


הNLP ממשיך לככב בראש מעייני. אני הולך ומשתפר וההרגשה כל כך נפלאה. מי שיצא לו אי פעם לחוות את ההרגשה שבה הוא נחשף למידע שלא היה לו מושג שהוא קיים בעבר- יכול בקלות להבין על מה אני מדבר. כשאני לומד משהו חדש בNLP אני מבין כמה עד היום לא היה לי מושג דבר לגבי תקשורת בין אנשים. ומה שמשמח אותי זה שאני מקבל כלים כדי שבעתיד אוכל לתקשר בקלות רבה יותר.


גם הסלסה נמצא במקום חשוב- אני ממש עוד שנייה מגיע לרמת ה'מאסטר', ואני נהנה כל כך מהריקוד... אני כבר סקרן לראות מה הם לומדים ברמת המאסטר אבל יש לי הרגשה שזה הולך להיות מטורף. אחרי שאגיע לרמת המאסטר אני חושב שאני ארצה להתמקצע עוד כמה חודשים, ואז למצוא פעילות גופנית נוספת. אולי ללכת ללמוד אגרוף תאילנדי או קרב מגע. אני חושב שזה יכול להיות רעיון מצוין, לא יזיק לי גם לבצע פעילות גופנית קצת שונה מריקוד.


מה שמעניין בעיניי זה שבכללי הסלסה השפיע על הדרך שבה אני רוקד בבטחון, גם כשאני רוקד למוזיקה שאיננה סלסה- וזה מגניב לדעתי. :)


בתקופה האחרונה נאלצתי להפסיד לרוץ בגלל בעייה בברך שהתחילה לי בצבא. אבל הלכתי לאורטופד והוא אמר שכמה מפגשים עם פיזיותרפיסט צריכים לפתור את הבעיה. אז אני ממש מאושר, כי המחשבה על חיים ללא פעילות גופנית עצימה די דכדכה אותי לאחרונה.


אני עובד בתקופה האחרונה קשה מאוד, ואין לי כמעט דקה אחת של מנוחה, אבל אני שמח כי העשייה רק מלמדת אותי. אני לא יודע אם לומר לדאבוני או לשמחתי, אבל בקרוב מאוד אני אאלץ לוותר על מקומי בעסק המשפחתי כדי להמשיך להתפתח. כלומר, לפחות כרגע לוותר על מקומי. אני אצטרך למצוא עבודה, שככל הנראה אלך לכיוון מכירות, בשביל להתמקצע בתחום הזה. אבל זה עוד מוקדם לדבר על כך.


גם את הציון הפסיכומטרי קיבלתי, ונוכחתי לגלות שקיבלתי 678... זה ממש ציון טוב שבהחלט עוזר לי להתקבל לטכניון. עכשיו צריך לעשות מכינה או להשלים בגרויות. אבל זה גם כן משהו שצריך לחקור ולגלות מה עדיף לי.


אני משתדל להכיר כמה שיותר אנשים בסביבה שלי ואני לומד מהם המון. ואם ניכנס שנייה לחיי החברה שלי באופן ספציפי, אז הייתי רוצה לדבר על פונקציונאלית. מאז השיחה ההיא עם הפונקציונאלית הספקתי לנסות לנשק אותה ולהדחות והחלטתי שאולי כן יהיה לי טוב להיות בקשר איתה למרות שהיא לא מעוניינת לצאת איתי. אז שמרנו על קשר ואנחנו מתראים המון. סופ"ש האחרון הכרתי לה חבר שלי, ואני חושב הם הולכים לצאת. בכנות? אני לא יודע איך אני מרגיש לגבי זה. מצד אחד סימן שאלה גדול מלווה בפיספוס - היא כל הזמן מזכירה כמה הוא דומה לי בהתנהגות, היא הדגישה בפניי באחת השיחות בינינו שהיא מפחדת שמשהו יגרום לקשר ביני לבינה להגמר... בגדול היא כל הזמן שולחת סימנים מבלבלים לגבי מה היא רוצה ממני, אבל עכשיו כשהיא פגשה אותו אני די חושב שמשהו ביני לבינה לא יבוא בחשבון- מצידי. שזה בדיוק הצד השני- אני יכול לומר שבאיזשהו מקום זה שהיא יוצא עם מישהו זה אנחת רווחה- כי קשר אמיץ כמו שיש לי איתה אני רוצה שיישמר, חוץ מזה- אני חושב שמגיע לה מישהו כמו חבר שלי. הוא בחור נהדר ואני חושב שאם הוא רציני אז זה סיפור די מבטיח.


אני לא כותב פה הרבה לאחרונה אבל זה בעיניי דבר טוב- כי אני מתעסק יותר בעשייה ופחות בדיבורים על העשייה. ההרגשה הכללית היא שאני שואב את כל המשאבים האפשריים שקיימים בסביבה שלי- אני מתרגל ולומד כל הזמן. ההתפתחות הולכת ומתקרבת אליי. אני שמח שכך.

נכתב על ידי השופן שלא ישן , 26/1/2014 12:52  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של השופן שלא ישן ב-28/1/2014 01:00
 



אין וויתורים


וכמו שהבטחתי לעצמי קודם, אני באמת לא מתכוון לוותר. אז יצאתי לריצה.

"מהיום אתה עושה 4 אינטרוולים של 1000 מטר כל אחד, במקום 2 אינטרוולים" כך עמית, המאמן שלי, אמר לי. אינטרוולים זו ריצה שאתה צריך לתת 100% יכולת בה ולהתאמץ לא להפסיק אפילו לרגע לוותר. ממושמע לעמית כתמיד יצאתי לאימון ואחרי שתי אינטרוולים הרגשתי שאני עומד להתמוטט.

צלצלתי מהר לעמית ואמרתי לו שאני לא מסוגל יותר. הוא לא הבין מאיפה זה מגיע, אבל הוא ידע שאני לא מוותר סתם וכנראה מדובר בחולשה אמיתית. אז עמית אמר לי בפשטות שהריצה לא קדושה- ושאני אוותר אם אני לא מסוגל. כשניתקנו את הטלפון נזכרתי את ההבטחה שלי לעצמי- אני לא מוותר לעצמי, ומתוך ידיעה שאני ממש לא רוצה להפר את ההבטחה הזו כל כך מהר -בחרתי להמשיך בריצות. וככה יצאתי לעוד שתי אינטרוולים קשים כל כך. כשסיימתי אותם התקשרתי לעמית, ואני חייב להודות שהפתעתי אותו. השיחה שהיתה לנו באותו רגע- הזכירה לי נשכחות, את הימים של ההתחלה לפני 6 שנים כשעוד לא הייתי מסוגל לרוץ אבל מוכיח את האמביציה שלי- והנה אני פה, עדיין מפתיע את המאמן הוותיק שלי.

לוותר, בעיניי, כרגע איננה אופציה. לכן אני מקווה מאוד שבקרוב אני גם אוכיח שהאמביציה שלי חזקה בתחומים אחרים. אני חייב למצוא עוד דרכים לדחוף את עצמי בתחום העסקי והחברתי, שבעיניי פשוט הולכים יד ביד. זה לעיתים נראה שההצלחה נמצאת מעבר לפינה ואני עוד שנייה נוגע בה, אבל לעיתים זה גם נראה כאילו אני צריך עוד ללכת דרך ארוכה לפני שאגיע לשם.

גם עם לימודים בקרוב אצטרך לשוב ולהתעמת- ואני מצפה כבר להגיע לשלב שבו אני אוכל להגיד שאני עומד בזה בגבורה. בסוף השבוע צפויים להגיע ציוניי הפסיכומטרי- והבטחון שלי לגבי ההצלחה שלי הולך ומתערער.

 

נכתב על ידי השופן שלא ישן , 6/1/2014 14:17  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של BadBunny ב-9/1/2014 14:33
 



לדף הבא
דפים:  

7,886
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להשופן שלא ישן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על השופן שלא ישן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)