יומני היקר

צהרי יום ששי ,

עוברת ביעף את הרחוב הראשי

מולי שתי נשים קשישות  על כסאות גלגלים

 מובלות על ידי מטפלות פיליפיניות,

אחת מהן היתה השכנה שלנו בילדותי

ליבי נחמץ...

ממשיכה הלאה

אדם דיי צעיר מזוקן, מנגן בגיטרה

משלשלת ( איזו מילה?) מטבע לתוך כובעו

 הוא מחייך חיוך אומר תודה

ומנגן איזו מנגינה

נחמד לי...

סיימתי את עיסוקי

 ובדרך חזרה

ראיתי את הספרים מונחים על המדרכה

 כל דכפין ייתי ויקח .

קשה להשליך ספרים לפח,

 אולי מישהו ירים....

ליבי נחמץ...

במורד הרחוב קטפתי חרציות

שמתי באגרטל

נחמד לי...