לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"smile, without a reason why..."


בלוג פריקה... כשאין עם מי לדבר... "החיים הלא מושלמים שלי"... בלה בלה בלה... ו-לא, אני לא כמו כל הפקאצות בישרא, רוצים לראות את החיים מנקודת המבט שלי? כנסו ^ ^

Avatarכינוי:  יול-יול

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2009

יווווו!!!


 

היוווס ^ ^

 אני יודעת שמלא זמן לא עדכנתי, אבל פשוט לא היה לי על מה! ועכשיו יש לי!

טוב, אז אתמול ירד גשם זלעפות כמו שבטח הרגשתם... ועבדנו בכיתה מלא זמן על פעילויות לפורים.

ואז הלכתי למטבח להכין לי תה (כן.. אפשר לעשות את זה אצלנו...) וכשחזרתי ראיתי כלבה קטנה רצה על הדשא שליד הבצפר. היא היתה לבנה, בערך בגודל של חתול גדול והיה קשור לה סוגשל צינור השקיה מוזר כזה ממש הדוק על הצוואר. היא היתה מ-ל-א-ה בבוץ וממש מסכנה, היא כל הזמן כישכשה בזנב אבל כשהתקרבתי ללטף אותה היא עמדה בתנוחה מאיימת וברחה ממני. אחרי כמה נסיונות אני וילד אחד מהכיתה (גיל) תפסנו אותה והבאנו אותה למעין מחסן כזה, שממנו הולכים לשירותים דרך הכיתה. היו שם בדים מוזרים כאלה מסוכות, אז סידרנו אותם בסוג של קן\מיטה והבאנו לה מים (וגם קצת חלקים מסנדביצ'ים של ילדים...). באותו זמן דיברו איתנו בתוך הכיתה על מה צריך לעשות לפורים, אבל אני ורותם נשארנו עם הכלבה במחסן כי ירד גשם (וכמובן שהורדנו לה את הדבר האיום הזה שחנק אותה!)

במשך שעתיים ניסינו לברר מה לעשות איתה, לא יכולנו להשאיר גורה חסרת אונים לבד בגשם! אז רותם דיברה עם אבא שלה ה-מ-ו-ן זמן בטלפון ובסוף היא שיכנעה אותו שניקח אותה, רק עד שנמצא לה בית חדש. אז כשהגענו הביתה מיד לקחנו אותה לאמבטיה לקלח אותה, וגילינו כמה סימנים מדאיגים- יש לה המון חתכים על הרגליים שנראים מזוהמים, שנראים כאילו התעללו בה, כשנוגעים בה ברגל ימין האחורית היא מקפלת את הזנב ונוהמת וגם האף שלה נראה ממש מלוכלך ופצוע.

ואז היא ירדה לקומה למטה והיא ולוני (הכלב של רותם) התחילו לריב ואז היא עשתה צרכים על הרצפה, ואבא של רותם ממש התעצבן אז הוצאנו אותה החוצה. יש לה בחוץ ארגז עם שמיכה, מגבת וכרית קטנה, ולידה קערה עם מים וקערה עם אוכל שמתמלאת מחדש כל פעם שהיא מתרוקנת... אני חושבת שבסך-הכל אנחנו מטפלות בה די טוב- אנחנו לוקחות אותה לטייל 4 פעמים ביום, והיום הוצאנו אותה לדשא ושיחקנו איתה ועם לוני ביחד.

אבל אחותה ואבא של רותם כל הזמן מפרסמים אותה, ואני ממש לא רוצה שיקחו אותה... אני אפילו חושבת שאבא שלה חושב כבר שזה לא רעיון כזה גרוע להשאיר אותה, ואני ממש יכולה להתרגל לזה... P:

 

אז מילקי\וניל\חלבה\פאפי\גלידה:

אני אוהבת אותך כל-כך! ואני לא אתן לך ללכת בלי קרב! חה-חה-חה...

 

היא כזההה הכלבה הכי חברותית בעולם... והמורה שלי אמרה שהיא לא מחונכת, אבל היא ממש חמודה! ותמיד מחכה יפה-יפה עד שמשחררים אותה כדי לא להשתין במרפסת!

 

סורי על החפירות... בייייייייי! (L)

 

נכתב על ידי יול-יול , 4/3/2009 20:28  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , האופטימיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליול-יול אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יול-יול ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)