חתולת אשפתות

למי שלא יודע נושא זכויות/רווחת בעלי החיים בוער בנפשי. החלטתי להיות צמחונית על דעת עצמי בגיל 12. במשך השנים בגלל לחץ וחוסר תמיכה מהסביבה יצא שחזרתי לאכול בשר לתקופות קצרות אבל בגיל 20 הפסקתי לחלוטין לאכול בשר. הסיבה הייתה אהבתי לחיות והידיעה שתעשיית הבשר מתעללת בבע"ח באופן שיטתי. זה לא היה קל אבל לבסוף אחרי גיוון קל בתזונה שלי שהייתה מאד חד גוונית הצלחתי. לאט לאט חילחל אלי עוד ועוד מידע לגבי תעשיית החלב/ביצים/גבינה והחלטתי שאני לא רוצה לקחת חלק במה שקורה שם, שהוא מזעזע לכל הדעות, גם לגבי הדעה של אוהב הבשר הכי גדול (שפים גדולים אוכלים בשר אורגני וממליץ עליו).

הייתי בשלבי טבעונות שונים ובגרמניה חזרתי לאט לתזונה יותר צמחונית שהתאפשרה לי בגלל המודעות המאד גבוהה יחסית לרווחת בעלי חיים פה (ביצי חופש מסוימות הן באמת ביצי חופש, והמחיר גם לא בשמיים).

בשלב מסוים בחיים שלי גם התחלתי להתעניין בפעילות של אנונימוס ושל האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים ואף פעלתי במסגרתם והייתי חברה שלהם זמן מה. אם נתעלם מהקצנות מסוימות ומניפולציות רגשיות, בבסיס מה שהן טוענות הוא לגמרי נכון ולגמרי מוצדק. ואני לא אומרת את זה מתוך אמונה אלא מתוך שנים שכן ביררתי וקראתי על הנושא.

אז איפה הבעיה?

הבעיה היא עם התדמית הציבורית של האירגונים הללו. הם מזוהים בתור קבוצה תמהונית של היפים, ולצערי זה לא סתם ולא רחוק מן האמת. רוב המוחלט של חברי האגודה הזו הם צעירים מאד. בני נוער. ועם כל הכבוד, בן נוער בתור דמות לחיקוי שבן אדם מן הרחוב ממש יקשיב לו ברצינות, זה לא. המסר הוא נכון וחשוב מאין כמוהו. הצדק הוא ברוב המקרים עם האגודות הללו הבעיה היא המדיום. בדוכנים בד"כ עומדים נערים צעירים, יש גם לא מעט שחברים באגודה הזו שהם באמת "היפים", נערי שוליים. אני מבינה מאיפה זה בא, הטבעונות קשורה לפחות אסוציאטיבית עם אמונות כמו אנרכיזם (שגם היא עמדה חכמה מאוד, עם יחסי ציבור גרועים), אבל הציבור לא יקשיב להם אף פעם, כי במונחים של החברה המערבית הם לא אנשים מוצלחים. במונחים של החברה המערבית אנשים מוצלחים הם רופאים, חוקרים, שופטים וכו'. ולהם הציבור יקשיב, אבל לא לנער בן 14 שלובש מכנסיים קרועות ויש לו שער ארוך.

כך נראית אחת ההפגנות של אנונימוס:

לכל אחד ואחד בהפגנה הזו יש כוונות מעולות. אבל תסלחו לי.. האמת? היא פשוט ממש לא עושה רושם טוב. וגם אני כשהייתי מעורבת בארגונים האלה, הרגשתי לא נעים. לא נעים לעמוד בדוכן ולא נעים לעמוד בהפגנה, ולא בגלל שהנושא הוא שנוי במחלוקת.

אז מה התשובה?

צריך ליצור איכשהו קישור בין האגודות האלו לבין אנשים מוערכים בציבור, למשל ד"ר אלעד פייגן ואשתו ששניהם כירורגים והם שותפים למאבק בניסויים בבעלי החיים, אבל אני בטוחה שאף אחד כמעט לא יודע את זה.. שיש גם רופאים מצליחים שהם נגד ניסויים בבעלי חיים.

ומבחינה אישית אני לומדת תחום שמבוסס על- וספוג בניסויים בבעלי חיים (נוירופסיכולוגיה) ואני רוצה ללמוד על הנושא עוד כך שאוכל להיות אשת מקצוע שנמצאת במקצוע "נגוע" כמו מקצוע הרפואה ולמרות זאת מתנגדת על בסיס ידע לניסויים בבעלי חיים. אני רוצה שאנשים יבינו ויטמיעו שהנושא (התנגדות לניסויים בבע"ח כמו גם שיפור רווחת בעלי החיים במשקים)  הוא נושא מאד רציני ושגם אנשים מאד מלומדים ולא רק "תמהונים" חסרי השכלה מאמינים בו.