חתולת אשפתות

טוב הגיע הזמן להחזיר את הבלוג לייעודו המקורי - מקום לפריקת התסכולים שלי בעיקר

קודם כל הסתפרתי אתמול ויצא לא יפה. היא סיפרה אותי קצר מידי. נו שוין מה אני יכולה לעשות? אני שמחה שעוד חודש חודשיים זה יראה נורמלי. לפחות למדתי מה מתאים לי ומה לא וחשוב שמקדימה התלתלים יגיעו עד לסנטר

יום שישי אחרי ההרצאה בנוירו' לא עשיתי כלום חוץ מלבהות במחשב כל היום. היה לא טוב.

יום שבת היה יותר טוב, הצלחתי לנקות את החדר שלי, לעשות קניות ולהכין סלט שווה (סלק, גזר, גבינת פטה) שלחתי אמיילים בקשר להמלצות שלי.

בלילה (עשר בלילה) נפגשתי עם דריה והשותפה שלה והלכנו לשוק הפשפשים. פעם בשנה יש פה שוק ענק של מוצרים יד שניה שהוא בעצם כמעט פסטיבל, יש אוכל ואווירה טובה. המון אנשים ברחובות. אבל כרגיל פגישה שלי עם ה"חברות" שלי תגמר במפח נפש.

קודם כל הרגשתי צלע שלישית. דבר שני שוב הרגשתי את התחושה הקבועה שדריה לא מתעניינת בי בכלל ושהיא חושבת שהעולם סובב סביבה. היא מתעניינת בי ברמה נימוסית אבל לא מעבר לזה. מצד שני טורחת לספר את סיפורי הבחורים שלה וכשאנחנו רואים מישהו שמוצא חן בעיניה אז כל התשומת לב מופנית אליה.

יש לי הרבה השערות פתוחות בראש ואני לא יודעת מה נכון.

האם אני ממורמרת כי אני לא מרכז העניינים, כי אני חייבת להיות מרכז העניינים ועם בחורות/בקבוצה אני אף פעם לא מרכז העניינים?

האם זו אשמתי שאני לא נפתחת מעצמי ומספרת על עצמי?

זו לא בעיה חדשה שלי, כמו שאתם יודעים אבל היא מאד מציקה לי. כי מצד אחד אני רוצה להסתובב עם הבחורות שלומדות איתי ומצד שני זה גורם לי להרגיש רע.

אני תמיד בתחושה שלא טוב לי איתם אבל אני מסתובבת איתם כי אין לי משהו יותר טוב לעשות וברגע שאמצא מישהו שאתחבר אליו יותר טוב אני אנתק איתן את הקשר.

אבל זה חרא להסתובב בתחושה כזו. כי זו צביעות וכי אני לא שלמה עם המצב.

היו המון בחורים שווים בשוק. המון. אבל זה ממש נרות חנוכה. קודם כל להכיר מישהו זר בגרמניה זה פשוט קשה נורא. כמו שכבר אמרתי איך שבד"כ מכירים זה דרך חבר'ה משותפים אבל ככה לגשת למישהו זר לא כל כך עובד כאן. דבר שני הבטחון העצמי שלי כל כך נמוך שאני פשוט משותקת. לא מסוגלת לעשות כלום. זו בדיוק הייתה הבעיה שלי עם מאתיס ששיחק איתי כדורסל, הייתי משותקת בגלל הבטחון העצמי הנמוך. כדי להתחיל לדבר עם מישהו צריך בטחון. צריך להרגיש שווה במידה מסוימת. עם דריה אני ממש ממש לא מרגישה בטחון. חוץ מזה שהיא נראית טוב ומאד חברתית ופתוחה, אז אם כבר יהיה מישהו שווה בסביבה הוא כבר איכשהו יגיע אליה.

זה מאוד מתסכל. השותפה שאלה אותי אם אני מחפשת בחור גם ואמרתי לה שאני לא יודעת כי אני נוסעת לחצי שנה לאנגליה אבל זה שטויות. ברור שאני מחפשת. טיסה לאנגליה עולה 15 יורו ואני בטוחה שאם אמצא את אהבת חיי החצי שנה הזו זה לא מה שיעשה את ההבדל. אבל אני לא יכולה להגיד לה "כן אני מאד רוצה מישהו אבל מרגישה חוסר בטחון רציני" אי אפשר להגיד לבן אדם שהוא לא חבר קרוב אלייך שיש לך חוסר בטחון. זה לא משהו שעושים..

כך שאני מתוסכלת מאוד. כרגיל :( אולי זה בסופו של דבר טוב החצי שנה הזו בקיימברידג' רחוק מדריה ומקתרינה רחוק מהעיר מוכת הכוסיות הזו. מה שכן עשיתי בזמן האחרון זה להתרחק מקתרינה , שהיא עושה לי יותר רע מדריה וזה עשה לי טוב.

היום אכלתי כמו שצריך (זה כשלעצמו פרויקט וממש לא קל, אני מנסה לאכול מספיק ולאכול יותר בריא) וניקיתי את המבטח שנראה זוועה. אני רק צריכה לשטוף את הרצפה ואת זה אעשה כשאסיים את הפוסט. אחר כך אלך להכין לי שניצל ואורז. אם המזג אוויר ימשיך ככה ולא ירד גשם אני אלך למכון כושר. אני מאד רוצה להשתפר בקטע של הספורט ושל האוכל הברא - לראות את זה בתור משהו בסיסי כמו לצחצח שיניים בבוקר. קראתי אתמול קצת על הקשר בין תזונה לסרטן וחברים זה לא צחוק. ירקות זה מתת האל וחייבים איכשהו ללמוד לאהוב אותם ולאכול אותם הרבה.

חוץ מזה יש לי עוד כמה סידורים לגבי הויזה.

מחר יש לי סמינר בנוירו בחמש עד שבע. אני רוצה ללכת ל-international office לשאול לגבי התרגום. אני רוצה להדפיס את המאמר בקוגנטיבית ולהתחיל לקרוא, לתקן את המחשב נייד שלי, לקנות ביצים.

~~

אתמול כשנפגשתי עם דריה היא קלטה את הפפיון הטורקיז הקטן שלי בשיער ואמרה "את נראית בת 15!"

למיותר לציין שזה היה מאד מעליב?

היום הזה די בלתי נסבל. אני צריכה לעשות דברים ולא מצליחה. הזזתי את הלפ טופ שלי ונשפך (שוב) מיץ על השטיח מקיר לקיר. אני צריכה לקנות חמר ולנקות את זה או משהו. אין לי כוח. לכלום.

~~

אין מצב שאני עושה דוקטורט. בגלל הדכאון קשה לי מאד להתרכז. אני עוברת את התאר השני שלי בקושי ובמאמץ ובסבל רב אבל אני רק מניחה שדוקטורט זה הרבה יותר קשה ודורש ריכוז יותר גבוה. מצד שני אם אני רואה איך הדוקטורנטית שלי עושה את הדוקטורט שלה זה ממש כמו עבודה וכנראה שאם עושים את זה במקום עם הרבה תמיכה זה בסדר. טוב.. תמיד אוכל לעשות דוקטורט בתחום הטיניטוס ...