אז עשינו ההיפך ממה שעשינו עד כה-

נשארנו, התמקמנו.

מקום יפיפיה, אנשים מקסימים.

לומדת על עצמי כמה דברים.

כמה אני מרגישה בנוח עם אנשים ומגע, ובאותו זמן חושבת יותר מדיי עצורה כלפי עצמי ולא נוכחת מספיק.

שיש לי את היכולת להחליט שמישהו הוא לא בשבילי. תמיד זה נראה לי מתנשא והיום זה נראה לגיטימי.-

עם זאת להצליח להמנע מסיטואציה שאני איתו כי אני לא רוצה לפגוע. אי אפשר להיות תמיד בסדר.

היה לי חוויות קיצוניות בשוני בקרבה לאנשים ברווח של יומיים. 

מנסה לעכל איך אני עם זה עדיין.

תובנות בהמשך...

עולה לצפון