המון דברים טובים שאני לא רוצה להגביל אותם בלהגדיר במילים.

קסאר דיווי,

חשבתי שאגיע ואלך לאיבוד

ובדיוק להיפך.

שקט, שלווה, והודו הטובה.

מבלה עם חברה שמאתגרת וגורמת לי לחשוב,

חושבת עם עצמי המון.

מרגישה חזקה שאני לא צריכה ומחזיקה בכוח דברים.

ללמוד לשחרר זה אחד הדברים הכי חזקים שאני לומדת פה.

לא צריכה להרגיש מחוזרת,

לא צריכה לישון ביחד,

יכולה להיות לבד,

לחשוב לבד, לומדת להכיר את עצמי מחדש.

מרגישה שאני מצליחה לחזק אנשים לא ממקום של אגו,

אלא ממקום אוהב ומשחרר.

מרגישה שאם אי פעם יכולתי לעבוד בחינוך זה עכשיו- במקום הטוב שבו אני נמצאת עכשיו. לא לחפש איפה נקשרים אליי וככה "להשפיע."

פשוט להיות ולהקרין שמחה ממקום בריא - הכל מסתדר מאליו מסביב.

3 לילות של ירח מלא

וחיבור אמיתי

לאדמה לשמיים לרוח ולמים

נקיון מציניות וממה שחושבים עליי

פרפר

כנות

ואנשים שלמים.

אחרי שלושה שבועות בנפאל,

חזרתי להודו.

שלמות, שקט נפשי, וטוב.

למידה.

דברים קורים כמו שהם צריכים לקרות, ואני לומדת את זה כל פעם מחדש.

ומודה על זה.

נפאל הייתה נחמדה, אבל הלב חיפש את הודו כל הזמן.

מזל שבן היה איתי בתקופה הזו, אחרת הייתי מאבדת את זה.

המון דברים אמיתיים עלו בינינו, הרבה שאלות והתעמתויות שעוד לא היו.

מעניין אותי לאן זה יוביל.

קצת שקט בינינו עכשיו.

מקווה שזה לטובה.

בהודו, עם חברה קרובה ומקום לחשוב.

קסאר דיווי, בדירה באמצע היער בלי יותר מדיי הסחות מסביב.

רק להקשיב לטבע, לעולם, לתת לדברים לקרות.

אני אוהבת את זה

מפחיד לחשוב שיגיע השלב לחזור

מאז שעברתי את החצי זה מרגיש כל כך קרוב

וכבר חושבת על לדחות

ובאותה נשימה עוצרת את זה

לא יודעת.

לא רוצה לסיים את הפוסט באי ודאות-

כי באמת שלם לי עכשיו.

אוהבת.