על החיים ועל שטויות אחרות

איך היה לכם ביום העצמאות? נהניתם??? חגגתם? ועשיתם על האש? או שמא לא?

אני בהחלט נהניתי! אבל לפני שאספר לכם מה עשיתי באותו ערב ברביעי, אמסור מזל טוב.

ולמי? כמובן שלמדינה! המדינה בת 60, ותודו שלא הרגשתם דבר מיוחד ביום העצמאות האחרון, שהיה רק לפני 3 ימים. אחרי כל-כך הרבה השקעות (כספיות) לא שמו לב, האזרחים, שהמדינה חגגה 60 שנים מהקמתה. מלבד, יש לציין, תוכניות אינספור עבור שנות ה-60 ("אחד נגד 60" זוהי רק דוגמה)

המדינה, עברה כמה תלאות (כך כותבים?) רציניות, אינספור קרבות (קרב מלחמת העצמאות, קרב ששת הימים, קרב לבנון השני וכו'). בכולן היא ניצחה אבל צריך לנצח במלחמה. ודאי התבלבלתם, אז אסביר: נכון שהן היו מלחמות ולא קרבות אבל, לדעתי, המלחמה הגדולה היא על שלום ולכן אלה היו קרבות בדרך לשלום. האם הן עזרו? בהחלט! הם הוסיפו שטחים ל"מדינתו הקטנטונת", וגם כמה בתי קברות, שיהיה נחמד. יואו, אני באמת ציני

מזל טוב מדינה! מי ייתן ותחזרי לתקופה התמימה של פעם של סרטי הבורקס, להקות צבאיות ורייטינג בערוץ הראשון (כי 30,000 צופים זה בהחלט הרבה, אבל חבל שחצי מהם עיוורים והחצי האחר הם פיליפנים שלא יודעים איך להשתמש בשלט אחרי שהזקן שהם מטפלים בו ראה ערוץ 11,  והם מתים להעביר ערוץ).

אז מה עשיתי ביום רביעי האחרון?

יצאתי בשמונה ועשרים ככה, אחרי שחבר טוב אסף אותי והיינו בדרכנו לאסוף חברה נוספת. לאן הלכנו? לחבר שהזמין את כל השכבה בצופים ושני ילדים נוספים מהיסודי, אחד מהם אותו חבר והשני לומד איתי בכיתה. בקיצור, הוא עשה על האש וכולם ציפו לאוכל טוב לפחות כאוכל של לפני שנה .

היה אוכל טעים וטוב. תחילה, אודה, חשבתי שלא יהיה כזה כיף כי הייתי בטוח שנהיה רק בבית של אותו ילד ורציתי ביום העצמאות לצאת ולראות עולם (ללכת למגרש בשכונה ולראות ילדים מרססים אחרים בספריי...).

התכנון, כך נכתב בSMS וכך נודע לכל המוזמנים (וכמובן שגם למזמין!) היה: לבוא לארוחה משביעה אצל אותו חבר, בשם ברק,  לרדת (פעם ראשונה שזה לא סלנג, כי הוא גר קומה 5, אז צריך לרדת- פיזית) למגרש בשכונה, לראות כמה זמרים, שירים, ילדים מהיסודי וכו', ואז לעלות בחזרה ולראות סרט מקסים ורצוי שיהיה גם משהו מיני בסרט כדי שכולם יחייכו ויסמיקו לעצמם (ככה זה, גיל ההתבגרות...). כך היה אבל, למזלי, היינו הרבה יותר למטה, במגרש- לפחות אני, עם כמה חברים. ובאמת פגשנו בילדים מהיסודי וכמה חניכים מ-ה' ומעלה...

אחרי שראינו סרט בשם "טיפשים ללא הפסקה" (בביקורת קצרה: מצחיק, חסרה הקדמה קצרה או משהו המתאים לסוג סרט כזה, ציון: 5- כנראה שזה לא הטעם שלי...).

אח"כ, הלכנו (חלקנו) לגינה ול-yellow ואז אחד הילדים הציע שנשחק משחק שקוראים לו "בננה" (מכירים?), אז הלכנו למקום גדול כי הוא דורש מקום רחב ידיים (חח אבל למקום אין ידיים! עזבו).

שיחקנו את אותו משחק מגניב ו"מבזבז" אנרגיות. ואז חזרתי הביתה ב-5, וליתר דיוק, בחמישה ל-5 בבוקר! שמחתי על השעה המאוחרת והלכתי לישון אחרי החלפת בגדים וצחצוח שיניים מהיר.

לסיום, היה לי יום עצמאות שמח ומקווה שגם היה לכם אחד כזה.

ובהקשר נהדר לפוסט ולחגיגות ה-60, תיכנסו לקישור (אם בא לכם לצפות במצגה יפהפייה):

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3540155,00.html

עד כאן להפעם, ונסיים באמרה אישית, שאני מקווה שהיא אישית אצל כולם, אבל זה לא נכון:

אני גאה להיות ישראלי. גאה לחיות במדינת ישראל. גאה להיות יהודי, וישראלי בפרט.

שבוע טוב

תומר