על החיים ועל שטויות אחרות

פעם חשבתם מה היה קורה אם היממה הייתה מתארכת?

אני לא מדבר (כותב) על עצירת הזמן. נכון לעכשיו, זה לא אפשרי. אלא על יותר שעות ביממה. ובקיצור: יותר זמן לעשות מה שאנחנו רוצים!

יותר זמן לישון, לקרוא, לעשות ספורט, ללמוד, לשחק במחשב, לראות טלוויזיה, להיות עם חברים, לראות סרטים, ללכת למסיבות. יותר זמן לכל התחביבים והרצונות שלנו, עוד 6 שעות של אושר ואושר ואושר.

יש אנשים שאולי יגידו ש-24 שעות זה בהחלט מספיק, ו-20 שעות לא יזיקו. כאלה שכנראה לא נהנים מעצם עובדתם בעולם הזה, בחיים שלהם, אבל זה כבר בעיה שלהם. אבל לאלה העסוקים, יותר או פחות, לאלה שלא מספיקים לעשות כל מה שהם רוצים וכך עובר יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע וכבר מגיעים לחודש הבא ולאלה שפשוט רוצים לנוח או לישון יותר כדי שיהיה לכם כוח לעבוד, ללמוד וכו'.

זה גם הגיוני 30 שעות ביממה, רק לא מציאותי: 15 שעות ביום, 15 שעות בלילה. במקום לספור עד 24 (חצות) נאריך עד

30  ולא תהיו עסוקים מדי בהמשך חייכם.

אבל זה נכון, אתם צודקים, יכול להיות משעמם מדי. אולי בעצם עדיף להיות עסוקים כי ככה השבוע עובר מהר יותר?

מה דעתכם? אני עדיין חושב להאריך את היממה, צריך לדבר עם אלוהים. אולי נעשה משא ומתן ונתפשר על 28 (לא 27 כי זה אי-זוגי).

לפני כמה חודשים נפתחה הפינה של ביקורת על בלוגים ועכשיו ביקורת על בלוג חדש מאוד (נפתח היום):

הבלוג נפתח באותו היום שהבלוג שלי נפתח- 25. ומה יש בבלוג?

שם הבלוג: הסיפור שלי

מין הכותב: זכר

תוכן: הבלוג כולל סיפור של בעל הבלוג. הפרק הראשון נכתב באופן מדהים! ניכר שלבחור יש כישרון ואני מצפה שימשיך להפתיע ולפתח את הסיפור למעננו, הקוראים.

עיצוב: הצבעים הבהירים מתאימים ורואים שהוכנסה מחשבה בעיצוב.

פופולריות הבלוג וכניסות: הוא בלוג מאוד חדש, ובינתיים זכה ל-4 תגובות ו-6 כניסות

כללי: הבלוג מאוד נחמד. מעביר את הזמן בצורה טובה וכיף לקרוא את הסיפור.

תיכנסו ותיהנו:  http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=588489

התקבלתי למועצת התלמידים!  וקיבלתי 91 במבחן בתנ"ך!

שנה טובה!

שנה של הצלחה

שנה של בריאות

שנה של אושר

שנה של כיף והמון אהבה

ממני,

                           תומר

שלום קוראים,

מה שלומכם?

אתחיל בברכת שנת לימודים טובה ומוצלחת. והכי חשוב: תלמדו מה שאתם אוהבים ותאהבו מה שאתם לא לומדים!

ההתחלה שלכם הייתה טובה? אתם התרגשתם? במה נמדדת התחלה טובה? זו שאלה טובה (וחרוז מוצלח). יכול להיות אם מערכת השעות שקיבלתם מתאימה לכם, אם המורים שילמדו אתכם טובים, אם המחנך/ת מקסים או אם המקום החדש או מיקום הכיתה החדש עונה לציפיותיכם. יחד עם זאת, זה חשוב איך אתם מרגישים. אם נהניתם זה מספיק. תמיד יש על מה לקטר אבל אם רוב הדברים הסתדרו כפי שביקשתם זה אמור לספק אתכם וטוב אם זה מספק.

התחלה היא דבר שיכול לקחת חצי שנה ורק אחרי חצי שנה תרגישו "זהו, עכשיו אני יודע הכל, מכיר הכל וכיף לי!" או אחרי יום, למשל היום הראשון בלימודים, אותו זה עתה סיימתם, ואתם מרגישים מוכנים לשנה חדשה ושמחים שעברתם את היום הראשון וכל החששות ממנו נעלמו.

ואיך הייתה ההתחלה שלי? אני חושב שטובה. שלי כנראה תימשך שבוע או קצת פחות כי אני מסתגל ללימוד באשכולות, במקצועות שהרחבתי, ל-8 שעות ביום וללימוד בחדרים שונים (שזה באמת שולי). בכל אופן בינתיים אני נהנה, בהתחלה זה תמיד ככה. עד שמתחילים ללמוד קשה...

לעומתכם, התחלתי ב-31/8 ולמה?(!) כי ככה החליטו בתיכון. יחזירו לנו את היום שלמדנו כיום חופש לפני חופשת סוכות אבל זה מוזר קצת להתחיל לפני כולם...אבל לא כזה נורא.

ככל שאתה מתבגר, וככה אני רואה את זה, ה-1.9 (או במקרים מיוחדים לפני) פחות ופחות מרגש אותך, הפרפרים שמציפים את הבטן באים פחות ופחות והולכים לילדים שעולים לכיתות א'. ילדים כאלה מתרגשים! יכול להיות שהם לא מצליחים להביע את ההתרגשות אבל הם נרגשים ושמחים לעלות לכיתה א'. גם בב' ובהמשך היסודי והחטיבה. בייחוד בז' כשזה היום הראשון בחטיבה, בסיומה או במקומות שאין חטיבה (כמו בתיכון שלי), כשעולם בט' לתיכון . בי"ב אני חושב שכמעט ולא אבל במסיבת סיום....ואין צורך להוסיף.

חטיבה, אני חושב שה"גאון" שהמציא אותה לא היה גאון...אותה החלטה ודאי התקבלה לפני עשרות שנים. לדעתי ההחלטה פגעה בחינוך מכמה סיבות שאפרט אותן כעת (רק כדי לא להשאיר אתכם סקרנים): מדוע שילדים בכיתה ז' ייכנסו למקום חדש בו ייראו את המעשים והמנהגים של תלמידי כיתות י"ב? אחרי הכל, בכיתה ז' זה נראה מוזר והזוי! סיגריות בחצרות, בקבוקי זכוכית (שאינם קולה או ספרייט...) בפחים וכו'. מדוע להם להיחשף לדברים כאלו? אני לא פוסל אבל בכיתה ז' זה נראה פשוט לא הגיוני ויכול בהחלט למשוך ולסקרן אותם, את אותם ילדים תמימים. נכון, כיתה ז' היא לא כיתה כזאת נמוכה אבל תמיד יש "יחסית ל"- יחסית לי"ב...הכל נמוך וגם ז'. הסיבה השנייה היא שאותם ילדים צריכים לנסוע באוטובוס אל אותו מקום חדש, גדול וזר עם מורים אחרים ועוד כמה הבדלים אינסופיים. אותו מקום הוא כמובן המילה המודגשת בתחילת הפסקה- החטיבה. עצם הנסיעה באוטובוס וגם עצם המעבר לחטיבה אולי מבגר אותם אך זה לא פשוט ואני חושב שאם הייתי צריך לנסוע בט' (לא בז', בט'!) למקום רחוק זה היה דבר לא כזה פשוט, יחד עם התיק הכבד, לו"ז האוטובסים וכו'.

לסיכום, אולי אתם חושבים שאני מזלזל בבגרות של תלמידי כיתות ז', אבל זה לא סתם שר"ג וגבעתיים לא מקיימות חטיבה? בכל אופן, אני לא מסתדר איתה למרות שלא ניסיתי...אני מעדיף שלא חח. חטיבה היא לא דבר כזה גרוע, יש לה יתרונות אבל אם יש דבר טוב יותר, למה לא לפעול לפיו?

עיתונאים מנצלים את היום הזה ומדי שנה מפרסמים כשבוע-שבועיים לפני איפה הכי זול "קנינו במספר חנויות את אותם המוצרים הנדרשים לכל תלמיד העולה לכיתה א' ועשינו בשבילכם (ממש תודה) השוואת מחירים שתעזור לכם לבחור את המקום הזול ביותר" ואז מודגשים המחירים הזולים בכל מוצר. למשל מספריים: זוג מספריים באופיס דיפו 1.50 ש"ח, בקרביץ 0.99 ש"ח, בטויס אר אס 0.90 ש"ח. ואז בסוף הרשימה מסתכם לכם הסכום וההפרשים בדרך-כלל קטנים כי פעם זול יותר בחנות א' ופעם בב' ופעם בג'. (הנתונים הנ"ל משמשים כדוגמה בלבד).

ואז הם חופרים "קנו לילדיכם ילקוט מרופד עם גב אורטופדי. ילקוט קל וטוב שיקל על תלמידכם בדרך לבית הספר" וגם על זה עושים כתבת ענק. ולאו דווקא עיתונאים, גם אינטרנטאים - כתבי אינטרנט  בסופו של דבר, צריך לכתוב על משהו, לא?

בקרוב מאד תיפתח פינה חדשה בשם "הטיפ האיכותי לפוסט" וכמובן שפינת "ביקורת הבלוגים" ממשיכה ואם אתם רוצים שפוסט שלם יוקדש לביקורת  על הבלוג שלכם (שתעזור לכם ותיתן טיפים לשיפור הבלוג) כתבו בתגובות או שלחו באימייל.

מה דעתכם על העיצוב החדש? הרעיון שמאחורי הוא שיהיה לכם נוח יותר וצבעוני בעיניים =]

אני מאחל לכם שנה נהדרת ושתצליחו בכל מה שתעשו,

שבוע טוב

תומר