שלום שלום !
מה שלומכם? מה חדש? גם אתם גרועים בגיאומטריה?
עברו רק 12 ימים ואני מרגיש כאילו הפקרתי אתכם ללא פוסט. אז הגיע הזמן ולשם שינוי, אתחיל בתמונה (בואו נראה אם תבינו):
כבר חפרתי לכם כמה הזמן עובר במהירות. פשוט טס! גם לכם זה קורה? אם אתם לא בטוחים הנה כמה דרכים לגלות זאת:
1. אתם שמים לב ששישי/שבת מגיע מאוד מהר, יותר משציפיתם.
2. אתם נזכרים במאורע שקרה לפני שבוע או יותר ומופתעים שכבר עבר שבוע (למשל: טיול בצופים, צימר בצפון וכו')
3. אתם מסתכלים על השנה שחלפה (החל מספטמבר 2007 או תשרי תשס"ח-איך שתרצו) ושמים לב שעברתם מלא דברים: בין אם זה טיול עם המשפחה, חוג שנגמר, עבודה שהתחלתם בתחילת השנה חסרי ניסיון ועכשיו אתם, כמובן, מלאי ניסיון, או פשוט מאוד- השנה! שעברה ועליתם לכיתה אחרת (במקרה שלי לכיתה ט') ועכשיו עומדת להסתיים, תוך שבוע-שבועיים!
איך שהזמן חולף....
ואם לא הבחנתם באחת משלוש דרכים אלו סימן שהזמן לא עובר לכם כ"כ מהר. זה מפריע לכם? אז תהיו עסוקים יותר ופחות תשתעממו לבד. תעבדו, תתנדבו, תיפגשו עם חברים ואולי, אם יש צורך, תשקיעו יותר בלימודים. מבטיח לכם שכיף להיות "עסוק"-הזמן חולף...ומהר!!!
(עסוק זה כינוי לאדם שעוסק בהרבה דברים במשך כל היום, אך להיות עם חברים, להתנדב וכו', אין פירושו לעסוק במשהו ללא הפסקה, אלא ליהנוווווווווווווות 
)
לפני שבועיים, ביום שלישי, חבר טוב של אבא שלי ששירת בנח"ל וכך הם נפגשו, היה צריך להגיע לישראל ולישון אצלנו במשך שבוע ימים. הוא הגיע בלי אשתו ושני ילדיו אך זה לא הפריע לי, לפחות, להתרגש. ידעתי שאיאלץ להשתמש ביכולותי לדבר באנגלית- אחרי הכל קצת קשה לנהל שיחה שכוללת "בסדר, מה, למה, אבא, ניו-יורק".... הוא דווקא יודע לדבר עברית אבל מה לעשות שאני רוצה לשמוע יותר ממשפט אחד בדקה, ממנו. ואני ממש לא יורד עליו- כל אחד יודע את השפה שלו ולומד עוד במשך חייו.
בכל אופן, טיילנו איתו בהרבה מקומות. חלק רק עם אבי, כי מה לעשות שאי אפשר להבריז מלימודים כל יום..., וחלק אמא, אבא ואנוכי. נסענו למיני-ישראל שבלטרון, למערת הנטיפים שליד בית-שמש, וכמובן שהוא רצה להיות ליד הכותל ולראות את הכיפה.
ירושלים(מספיקה תמונה אחת):
מיני ישראל:
מערת הנטיפים:
נטיפים= יורדים מהתקרה כלפי מטה.
ציפורן=הדבר שיש לנו על האצבע
זקיף= עולה מהרצפה כלפי מעלה.
*מצטער שלא כל התמונות באותו גודל
ואם עוד לא הבנתם, היה מאוד כיף. להיות עם תייר שבא לבקר שהוא גם חבר במשך שבוע ימים, שישן ואוכל בבית שלי. להשתמש במצלמה הרבה (אני אוהב לצלם), להכיר לו קצת אוכל ישראלי וכמה מילים בעברית...אני כבר מחכה לנובמבר- חבר אחר של אבא שלי, גם מהנח"ל, יבוא לישראל.
ואולי, באחד מן הימים, המשפחה המארחת שלי בארה"ב תבוא לכאן ותבין שלתרום ולאהוב זה לא מספיק- זה הרבה, אבל לא מספיק.
מחר אני יוצא לגיחה, משהו מטעם התיכון, קשור לשל"ח, כמובן.ומשום מה, אין לי כוח לחפור לכם, אולי כי לשם שינוי אני חושב שיהיה כיף??
אגב זמן, וכאן אני סוגר מעגל (בפוסט זה) בדיוק לפני חודש (23/5) שבט עלית יצא לסמינר לקראת מחנה קיץ. ובאותו תאריך היו חודשיים עד למחנה. היום (23/6) יש חודש בודד אחד.
אני הולך לצלם שם הרבה... חחח
*עומדת להיפתח רשימה חדשה בבלוג... משהו מאוד נחמד, לדעתי, יש למה לצפות! שגם ישתף אתכם.
*אם אתם מעוניינים בביקורת על הבלוג כתבו זאת בתגובות בצירוף גיל וקישור לבלוג. ותקבלו ביקורת אישית עבורכם או כפוסט כאן בבלוג.
*סקר חדש מגלה שכ-90% מהקוראים בבלוגים מנויים לבלוג. אל תהיו יוצאים מהכלל וכבר היום תהפכו מנויים!
מחר אני יוצא לגיחה, מטעם בית-ספר. זה כמו טיול קטן בצופים לחניכים בכיתות ח' נניח. כופתים, מכינים אוכל על מדורה ולמחרת מפרקים. וזה הבאסה...אם עדיף ללמוד? אולי... אבל לפחות יש לי ידע מהצופים. אם אני מחכה בקוצר רוח? גם לא ברוחק... עדיף טיול בצופים! ברור שיכולתי לסדר שאהיה יומיים חופש בבית, אבל ככה אני אתגבש עם כולם ובתקווה שגם אהנה.
מקווה שנהניתם מהפוסט
ובבקשה תגיבו
וגם, מה דעתכם על התמונה שליד שם הפוסט? כן כן, זאת שלמעלה.
שבוע טוב
(יצא לי פוסט באמת טוב!)
תומר 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
). אני מת לכלב...אבל כנראה שלא צריך לקבל תמיד את מה שרוצים 
