כן אני יודע. אני עוד חייב לכם את פרק הסיום של המדריך "קורת גג". למרות שכבר חנכנו את הגג החדש, במסיבת ראש השנה שחגגנו על המרפסת בחיק המשפחה, עדין נדרשים כמה שבועות עבודה להשלמתו.

ניתן לראות כאן גם את הפיגום שבצד ימין (אותו אסיר בסיום העבודות), את צינור המרזב שאני צריך להשלים וגם את קטע הקיר שעלי עוד לשפשף לו את השפריץ, להחליק, לטייח ולצבוע.

את השולחן שבמרכז  המרפסת הגדלתי, בשנה שעברה, ל-12 מקומות ישיבה (אבל ניתן להושיב סביבו, ללא מאמץ, גם 14 אנשים)

אבל את פוסט הסיום של המדריך אני עדין מעכב. למה? כי אחרי שהרכבתי את הרעפים ובחנתי את אטימות הגג מצאתי שם המון נזילות (עשרות). נזילות שתיקונן דורש לא מעט זמן. אז לפני שאני כותב כאן "אל תקנו את הרעפים של קוניאל אנטוניו", החלטתי לתת צ'אנס לנציג המפעל שיבוא לחוות את דעתו. אולי באמת עשיתי כאן עוד שגיאת טירונים גסות במיוחד. אני מתכוון לכאלה שאני לא יודע עליהן. סוחר העצים הבטיח לי שהיצרן הוא ישראלי (מירוחם) ושהסוכן שלו יבוא אלי ללא שהיות כדי לפתור כל בעיה. Stay tuned.

בית על העץ

בית על העץ עבור הנכד הוא אחד הפרוייקטים הבאים אליהם אצלול בשמחה. לפניו יש שניים אחרים שפחות מלהיבים אותי (ובגלל זה הם השתהו זמן ממושך מדי) תיקון התקרה במקלחת וקיר בחדר המדרגות שהושחתו בנזילה של דוד המים שהיתה אצלי לפני חצי שנה והשלמת המדרגות בהם אנו עולים לקומה השניה. כן, מזה עשר שנים אנחנו מטפסים על גרם מדרגות שכשליש מהן עשיתי מעץ בוק יפהפה והשאר עשויות מדיקט סנדוויץ' אותו חתכו, בגסות (בלשון המעטה), הפועלים כשבנו את הבית.

כל ילד

"כל ילד רצה פעם בית על העץ" אמר לי אחד האנשים שראיינתי בנושא. אתה בהחלט יכול לשאול גם את אלה שלא היה להם, על מה הם פינטזו.

ואני? יכול להיות שגם אני רציתי אחד כזה כשהייתי ילד. היום, אני קצת מתבייש להגיד, שאני כבר לא זוכר.

המגבלות

עיצובם של מרבית הבתים-על-העץ הוכתב ע"י המגבלות: חלק גדול מהם נבנו ע"י ילדים ממש צעירים שלרשותם היה רק פטיש, מסמרים וחומרי בניה מאולתרים (עצים, דיקטים, דלתות, חלונות וכיו"ב) אותם הצליחו להשיג בסביבתם הקרובה. החלק האחר של המגבלות הוכתב ע"י צורת העץ.

אבל מכיוון שלי יש יותר כלים מלילד בן שבע ובחצר שלי אין עץ מתאים, אני אבנה את הבית על רגלי ברזל שינעצו בתוך יסודות בטון בקרקע ולכן יש לי הרבה יותר חופש בעיצוב הבית.

אבל אל תתבלבלו מכל האיורים שאביא עוד מעט. הקונסטרוקציה שאבנה, תבלע, עד מהרה, בתוך השיח (אוג חרוק) השכן (שמגיע כבר היום לגובה של 3 מ'). משהו כדוגמת הצריח הזה:

הילדים האחרונים ששיחקו כאן תקעו את סרט הכדורים בתוך בית ההדקים במקום בבית הבליעה. נראה לי שצריך להעביר אותם מטווח ריענון.

כך שלילדים תהיה תחושה קרובה, ככל האפשר, לבית-על-העץ אותנטי. בנוסף, יתכן שגם אשתול מתחתיו עץ אבוקדו - שהיום מתפתח היטב בתוך עציץ וממש מחכה שאמצא לו יעוד. אבל עד שהעץ הזה יגיע לגודל שיאפשר את האשליה הזו, יעברו כעשר שנים. דהיינו - הראל כבר יתחיל להתעניין בדברים אחרים. אבל אולי הנכדים הבאים... נראה.

החקירה

דוקא החירות הזו מכתיבה לי את החקירה הבסיסית. וזהו השלב שאני הכי אוהב. כאן עדין הכל פתוח. נכון, יש פה תרגיל למתקדמים - אני צריך לוותר על כל מה שאני יודע: על כל הקונספציות, הפרדיגמות ובעיקר - הרצונות והגחמות שלי. זאת משום שהרפלקס הראשוני שלי היה, כמובן, לבנות משהו משוכלל ומהודר. בית גדול, אטום לגשם, עם קונסטרוקציה חזקה שתעמוד לעשרות שנים, חלונות, תריסים, דלת טובה, מרפסת, גג רעפים וכיו"ב. ואת כל זאת לעצב כך שישתלב עם מרפסת ביתי שעומדת בסמוך.

אמנם זה חלק ממתקן משחקים אבל עדין - בית על העץ

אולם החלטתי לוותר על כל אלה, לפחות לזמן מה, כדי לשמוע מהסובבים אותי מה זה עבורם בית על העץ. עד כה ראיינתי משהו כמו 20 אנשים ששמחו לספר לי על הבית-על-העץ שלהם. כן, הצקתי גם לאלה שבילדותם לא היה להם בית על העץ ('או קיי, אבל רצית בית? מה חלמת לעשות בו?').

פונקציונליות - "למה בית על העץ?"

כצפוי, ניתן היה לתמצת את תשובותיהם של מרבית הנשאלים למלה אחת - "זולה". "רצינו שיהיה לנו מקום משלנו, הרחק מההורים".

- ומה עשיתם שם?

- בעיקר דיברנו. היינו עולים לשם, שניים או יותר, והיינו מדברים.

- והייתם עושים דברים אחרים כמו לקרוא, או לעשן?

- בחיים לא. הדברים האלה לא עיניינו אותנו אז.

באיזה גיל השתמשתם בו?

מרבית האנשים ענו שזה מתאים לכל גיל הילדות. מגיל חמש עד 12 בערך. 

העיצוב

כשהגעתי לשאלות הפרקטיות של המבנה הפסיקו הנשאלים להסכים ביניהם. השאלות שהצגתי להם היו:

- מהו הגודל האידאלי?

- צריך להיות יפה וחזק או שמעצם טבעו הוא חייב להיות מאולתר?

- הכניסה צריכה להיות דרך הרצפה או מהצד?

- לבנות אותו גבוה (יותר פרטיות) או נמוך (פחות מסוכן)?

- סולם קשיח (נוח וטוב) או סולם חבלים (שאפשר לגלול פנימה לטובת תחושת הפרטיות)?

- צריך מרפסת, חלונות ודלת של עץ?

- צריך גג? חשוב שיעמוד בגשמים?

ליד הבית

בין היתר הסתובבתי קצת בחצר הקיבוץ (כן אני יודע, בטוי ארכאי. בטח עברו 40 שנה מאז שמישהו השתמש בו לאחרונה) ומצאתי שני בתים על העץ:

הבית שגארי בנה לבנותיו.

הקונספט דוקא מוצא חן בעניי (רק רצפה וגדרות נמוכים), אבל הוא גם נמוך (1.5 מ') ובעיקר - נמצא ממש סמוך לכביש. כך שאין בו הרבה פרטיות.

הבית שאודי דוידסון בנה לנכדיו.

גם הוא יושב שם לפעמים על הכסא הענק וקורא. "הנכדים משתמשים בזה ממש מעט" הוא אמר "העיקר שאתה תהנה מהבניה"

שיבנה לבד

התובנה שהכי הרשימה אותי היתה של אחד מקרובי המשפחה שלי (היום בן 24) שבנה, יחד עם חבר, בית על עץ בעיר מגוריו. "הדבר הכי חשוב בבית שלנו היה שבנינו אותו בעצמנו" הוא אמר לי בערב ראש השנה "הכלי היחיד שבו השתמשנו היה פטיש. היינו קונים מסמרים, בשקיות קטנות, בחנות קרובה לבית, אוספים קרשים ודיקטים שמצאנו באזור ובונים".

- והבית עדיין קיים?

- לא, הוא החזיק מעמד רק זמן קצר. בסוף, העיריה באה והרסה לנו אותו. אבל היה שווה. תן לילד שיבנה בעצמו.

שורה תחתונה

כמו שאני מתרשם מהנכד שלי - פעלתן (למה 'היפר-אקטיבי', למה ישר להדביק תוויות) עם נטיות טכניות מובהקות (דור רביעי), גם אם אכין לו את הבית הכי מדוגם בעולם, הוא יגיע לגיל שבו ילך, עם חבר, לחורשה הסמוכה ויקים לעצמו משהו לגמרי פרטי - הרחק מהמבוגרים. אמנם זה יהיה הרבה פחות יפה ומשוכלל (ובעיקר פחות בטוח), אבל הוא יהיה רק שלהם.

ובינתיים

אבל כל זה יקרה רק בעוד כמה שנים (היום הוא עוד לא בן שלוש). בינתיים אני עדין מעצב את הקונספט למבנה שאקים. כמובן שאתם, קוראי היקרים, מוזמנים לחלק איתי את החוויות והתובנות שלכם בנושא.

כרגע, אני חושב להקים פלטפורמה מרווחת (משהו כמו 4 על 2.5 מ'), בגובה של 2.5 מ' מעל פני הקרקע - במקום הנמוך (בגלל השיפועים יהיו מקומות שיתנשאו לגובה של 3.5 מ' מהאדמה) עם מעקה נמוך (חצי מטר). 

הבסיס הערום
 

כן, אני חושב לעצור פה ולתת להראל להמשיך מכאן והלאה.

אבל אני אני לא יכול להתעלם מהאפשרויות הבאות:

חדר קטן

לבנות משהו קטן על הפלטפורמה ובבוא היום, לעודד אותו להרוס את זה ולבנות משהו אחר.

שלד בסיסי

אבל אולי כדאי לבנות גם את מסגרת השלד של קירות הבית בגודל מלא?

ולכסות את זה בבד שיחובר בנעצים. שוב באופן זמני, כמובן, עד שיגדל. זה בהחלט יספיק. אני אעצור פה. מכאן הוא ימשיך בעצמו.

רגע, אבל אם כבר הגענו עד הלום, לא כדאי לעשות את המסגרות של הדלת והחלונות?

במיוחד כשיש במחסן של החתן שלי תריס אותו פירקתי מהבית שלי באחד השיפוצים

זה ממש ישדרג את הבית ב-365 מעלות. אבל לא יותר, מכאן הוא ימשיך לבד.

 
גג

ולעצור כאן זה הגיוני? הרי עד שלא יהיה לבית גג, כל הדברים שהוא ישים בפנים ירטבו בגשם.

ובמיוחד זה מתסכל נוכח העובדה שיש לי המון רעפים, שנותרו מפרוק גג אחר, והם סותמים לי מחסן. כן, בהחלט כדאי להכין, לפחות את השלד של הגג. אבל זה באמת הסוף (ע"ע אחרון ודי), מכאן הוא ימשיך לבד.

קירות

רגע, אבל אם אני אבנה את הקירות, אני אשתמש בלוחות שנועדו לכך (לוגים). כאלה שגם יהיו אטומים למים וגם יראו טוב (העיצוב שלהם ישתלב עם הגג של המרפסת).

בית קטן

במחשבה נוספת, אולי כדאי לעשות את הבית יותר קטן. זה גם יוזיל מעט את העלויות. בעיקר של הרצפה (הרבה עץ יכול להחסך כאן).

אז איפה לעצור?

הפוסט הזה באמת מסתבך, אני חושב שאני אעצור פה. מכאן הוא ימשיך בעצמו.