- "איך אתה מרגיש הבוקר" שאלה אותי סבתא חביבה, אחרי שבשלושת הימים האחרונים התלוננתי על כאבי בטן, שלשולים, תחושת קור ובעיקר - מחסור באנרגיה.

- סמרטוט.

- אז למה שלא תעבור על המדרגות.

היום שמעתי את איל ברקוביץ, שהתראיין באחת מתכניות הבוקר בגלי צה"ל, מפריח את מטבע הלשון 'יד לוחצת יד' (צ"ל 'יד רוחצת יד'. לחובבי הסדרות הלוגיות והמבחנים הפסיכומטריים - זה אח של 'רובליקה'). אני נוטה לחשוב שהאיש הזה, שמככב כפרשן ספורט בערוצים רבים (ובכולם הוא מרבה להגיד 'שתי משחקים'), כותב אפילו את שמו בשגיאה - 'אייל'.

למה זה חשוב? למה שלא נניח לו, או למירי רגב (שפרסמה עפיפית רצופת פניני הגהה שכוללת גם את הביטוי 'דרכו לא סרוגה בשושנים') ודומיהם? אוהו. זה אחד המעוזים האחרונים עליהם נסכים לוותר - הפריוויליגיה שלנו, דוברי השפה, להתנשא על האספסוף הזה.

כן, איל ומירי, אנחנו נחזור ונצביע על אות הקין הזה שטבוע במרכז פרצופכם כדי להזכיר לכולם מאיפה הגעתם ולאיזו מדמנה אתם גוררים אותנו. ואם לא הייתי מספיק ישיר, אומר את זה עכשיו באופן מפורש: אף אחד לא יקח ממני את התענוג להגיד: "חברת הכנסת רגב, למרות שברזומה שלך מופיע 'דוברת צה"ל', אחרי ככלות הכל - את פקצה (פרחה קטנה צועקת הרבה). אם את לא רוצה להוסיף על המבוכה שאת גורמת לעצמך כשאת מדברת מול מצלמות הטלויזיה, אל תפיצי חומר כתוב ללא עזרת מבוגר".

נכון, עברית היא, כנראה, שפה לא פשוטה. ויש מעט אנשים שדוברים אותה כמעט ללא שגיאות. אני מתייחס בסלחנות לטעויות של אלה שרכשו אותה אחרי גיל ההתבגרות; אבל לא עולה על דעתי לוותר על הזכות ללגלג על אלה שלא הצליחו להשתלט על שפת האם שלהם.

למה הלפיתה הזו עדיפה? כי נקודת האחיזה ממש סמוכה למרכז הכובד.

כן, רק בשביל להתאמן על זה שווה לנסוע בתחבורה ציבורית.

יש כאן לא רק תופעה של 'עיני שד' אלא שבסצנה הזו מעורב, כנראה, בקבוק או שניים.

אז איך מחזירים את השד לבקבוק? הכי קל זה להסתיר אותו.

זוכרים את הפרוייקט בית על העץ?

אז זו התכנית של 'העץ'. דהיינו - הפלטפורמה שעליו יבנה הבית של סוס פרא:

המתקן ממוקמם על מדרגה בגינה. 

על הרצפה העליונה יבנה הבית (עדין לא השלמתי את תכנונו), על התחתונה אאחסן בעיקר ברזל ואילו הקומה האמצעית (זו שאין לה רצפה) מיועדת לאיכסון הקיאק אותו אני מקווה לקנות בקיץ הקרוב (כן, מי שיודע על קיאק מסוג 'ישיבה עליונה' יד שניה, מוזמן ליצור עמי קשר).

למען הפשטות, הסתרתי כאן את החיזוקים האלכסוניים של הקונסטרוקציה.

בשבועות האחרונים התחלתי אשכרה לבנות אותו. כרגע הוא נראה בערך ככה:

למה בערך? כי מאז שצילמתי את התמונה הזו התקדמתי עוד קצת. אני מקווה להשלים את המסגרות (קונסטרוקצית המתכת) במהלך חול המועד.

הפעם אין לי שום כוונה להלאות אתכם בפרטים הטכניים (טוב, אולי אם ממש תתחננו), אלא לדבר על העקרונות.

הקונסטרוקציה הזו נבנתה בליבו של שיח אוג חרוק גדול. הצמח הזה משמש לגדר חיה ואפשר לגזום אותו ולעצב בעזרתו צורות ואפילו פסלים.

הנה חתול גדול (בגובה של שני מטר) שעיצבתי מהשיח הזה בגינתי:

לצורך הבניה, גזמתי, ממש נמוך, חלק גדול מהשיח. אבל לאחר שהבניה תסתיים, אניח לו לגדול ואעצב אותו באופן כזה שכל הקונסטרוקציה המפלצתית הזו תוסתר ע"י השיח (אני מניח שזה יקח כשנתיים). החלקים היחידים שישארו חשופים הם הסולם והרצפות. ממש כפי שעשיתי בצריח הזה:

אני משתעשע במחשבה לבנות גם את הבית עצמו משלד ברזל וגג רעפים ולהניח לשיח ליצור את הקירות.

הבית שאני בונה לא יראה ככה. ממש לא. אולם התמונה הזו יכולה לשמש בתור אוריינטציה כללית.

אבל את תכנון הבית אציג בעוד זמן מה. השארו על התדר.

לקחים

למרות שאת הפקת הלקחים עושים בסוף הפרוייקט, ואולי אפילו שנה לאחר סיומו, אני חושב שאם הייתי יכול לחזור בזמן, הייתי מרסן את פרץ המגלומניה שתקף אותי כשתכננתי את המפלץ הזה (שטח הרצפה העליונה הוא 2.5 על 3.5 מ' וגובהה הממוצע הוא 3 מ' מעל הקרקע).

היום הייתי מנסה להשיג את הפונקציונליות הנדרשת במתקן שגודלו כמחצית ממה שאני בונה היום. וזה כולל לא רק את הבית, אלא גם את שתי קומות האיחסון שמתחתיו. הקטנת המימדים היתה יכולה לחסוך לא מעט עבודה וחומרים.

 



מחאת הפייסבוק

יום אחד אני אמצא מה לאייר עם התמונה הזו. Stay tuned.

נכון שלא כל טיול באפריקה מסתיים כשאתה יושב בסיר מרק גדול, מוקף בעשרות ילידים עירומים, אבל זה כן.

תגידו, יש דבר כזה? רביעיה של תאומים זהים?