KeyMan
|
| 5/2009
יריה ומצ"ח ביחידה ... היחידה הוקפצה, בתוך פחות מחמש דקות, כל הצוותים היו מוכנים. המפקדים הגיעו ללישכה, שם היה כבר ג'. הש.ג. נסגר וננעל והיה מאובטח ע"י 3 חיילים קצין תורן טירטר בקשר מול כל העמדות שבבסיס שבהן היו שומרים כולם היו ערניים לחלוטין.
בשניות כולם היו סביב השולחן של ג'. היה חסר שם מישהו אחד. שאולי. קצין הקשר של היחידה שאל איפה שאולי? נזכרתי שדיברנו שעות בודדות לפני והוא ביקש את הרכב. אבל בריצה שלי לכיוון הלישכה ראיתי את הרכב בחניה.
ג' פתח, "לפני כעשר דקות שמעתם יריה בבסיס, היריה באה מחדרו של שאולי". ההלם היה מוחלט, כמו האלם של כולנו. "הרופא של היחידה נמצא שם בחדר עם החובשים בזה הרגע, אני שמעתי את היריה ראשון ונכנסתי לחדר של שאולי, מצאתי אותו מוטל על המיטה, על הקיר היה מותז דם" אמר ג'. "לא ניתן היה לעשות כלום מאחר והיריה נעשתה לכיוון הרקה...הזעקתי את הרופא במיידית ואנחנו מחכים לרופא האוגדה שמגיע כדי לקבוע את מותו של שאולי" המשיך ג'.
"ההליך הזה מחייב עוד רופא מכיוון שמדובר במעשה התאבדות, אני מאמין שיגיעו עוד הלילה לכאן חוקרי מצ"ח אבקש מכולכם לעזור בכל הנוגע בחקירה שתתנהל תוך שימת לב ודגש למס' דברים. אחד, אם אתם לא יודעים דברים מסויימים כמו חייו הפרטיים של שאולי, אל תנדבו אינפורמציה שתהייה סתמית. שתיים, אנחנו מפסיקים כל פעילות ל-48 שעות הבאות. שלוש, תכנסו את הצוותים ותגידו מה קרה, לא לדבר על שום דבר אחר פרט לזה ששאולי התאבד, הנסיבות הן תחת חקירה כך שלא לספר שום דבר מיותר" אמר ג'.
"דבר אחרון, החל מרגע זה, ברק תופס פיקוד כסגן שלי. אני מבקש מכולכם לעזור לברק ולי לשמור על המורל של היחידה ביחוד בזמן קשה כזה ונורא שנפל על כולנו בהפתעה. ברק מעכשיו ד' תופס פיקוד במקומך אני יודע שהכל בהתרעה קצרה מאוד אבל היחידה עדיין בכוננות ועד הבוקר אדע מהאלוף אם אנחנו יורדים מכוננות ל-48 שעות כדי לארגן את סגל הפיקוד ולחזור לכוננות, שלא יתפסו אותנו עם המכנסיים למטה" כך ג'.
"אולי יש לכם שאלות אבל בואו נדחה את זה לבוקר, לכל אחד יש מה לעשות אני חושב...משוחררים" סיים ג'. ברק, אתה נשאר כאן, אמר ג'. כל המפקדים יצאו מהלישכה, המירס של ג' צלצל, על הקו היה המפקד תורן שהיה בש.ג. הוא דיווח כי רכב של מצ"ח הגיע מהאוגדה וביקש אישור להכניסו. האישור ניתן והרכב נכנס. הרכב של מצ"ח החנה בחניה לאורחים ליד הלישכה, ג' ואני יצאנו לקראתו. שני קצינים ממצ"ח יצאו מהרכב, הצדעות, לחיצות ידיים סטנדרטיות והצגה של אחד את השני.
כולנו הלכנו לכיוון החדר של שאולי. מחוץ לחדר היה חובש ששמר על המקום כדי שאף אחד לא יכנס. נכנסנו כולם לחדר של שאולי, בחדר היה הרופא של האוגדה והרופא של היחידה. על המיטה שכב שאולי כשגופתו הייתה מכוסה בשמיכה צבאית. אחד הקצינים של מצ"ח אמר:"אני מבקש מאף אחד לא להיכנס לחדר הזה בלי אישור שלנו, מרגע זה החדר הוא זירה פלילית, אנחנו ננסה לחפש כאן מכתב או כל עדות אחרת למה שקרה" הרופאים מסרו העתק לקציני מצ"ח מהדו"ח הזמני ובו קבעו את מותו ואת השעה שבה מת שאולי.
ג' אני ושני הרופאים יצאנו מהחדר ועמדנו בחוץ. רופא האוגדה דיבר עם רופא היחידה על מונחים רפואיים ונפרד ממנו כשהבין שסיים את מלאכתו. ג', הייתי בחדר של שאולי בערך באחת עשרה בלילה, הוא התקשר וביקש שאחזיר את הרכב. אמרתי שאולי הזמין אותי לקפה ושפך קצת את ליבו על מה שקרה בעבר. המשכתי. "אוקיי" אמר ג', "יכול להיות שתצטרך למסור עדות לחוקרי המצ"ח, תפעל לפי הפקודות". הרופא שאל:"מישהו הודיע למשפחה?" "איילת התקשרה לקצינת הנפגעים וזו פועלת כרגע לפי המקובל במקרים כאלו והיא תגיע לבית המשפחה עם רופא וכל מה שצריך עוד, אני לא בקיא בפקודות ובנוהלים הללו". אמר ג'.
צלצלתי לאיילת ושאלתי אם הכל מסודר מול קצינת הנפגעים התשובה הייתה חיובית. איילת הייתה עצובה זה ניכר בקולה אבל גם בזמנים האלו היא ידעה איך לפעול ולאן להתקשר. ג' ואני חזרנו ללישכה, שלום מהיר לאיילת ונכנסנו פנימה. "איילת תתקשרי לקצין קשר שיחליף אותך ותיכנסי לכאן בבקשה" קרא לה ג'. איילת הגיעה לחדרו של ג' לאחר "החלפת משמרות" עם קצין הקשר.
...המשך יבוא

| |
|