שבועיים אחרי שלקחתי את יערה טרמפ לחיפה, התקשרתי אליה.
גם את איילת לא ראיתי שבוע בערך בגלל הפעילות שהייתה באזור ג'נין.
הראש שלי היה טרוד כל הזמן בפקודות ובשיחות עם מפקדי גזרות כאלו ואחרים
וכמובן שמירה על כוננות והקפצות.
אני מתמוגג, אם אפשר לקרוא לזה ככה, מהנכונות של החיילים שלי והמפקדים לביצועים
ולהקפצות מגזרה אחת לשנייה כמו שאנשים באזרחות מחליפים גרביים ותחתונים (אלו שעושים כך...)
כך אנחנו מחליפים גזרות, מקומות ופעילויות.
פעם אנחנו באזור הרמה בתרגילים רטובים באזור סינדיאנה עם כוחות שריון, כמה ימים אחרי זה אנחנו
בשיתוף כוחות מיוחדים אחרים באזור רמאללה או ג'נין, לפני שבוע היינו בשכם וכו' וכו'.
אני רואה את העייפות על הפנים של החיילים והמפקדים שלי אבל שום טרונייה שום "נמאס לי כבר".
נהפוךהוא יש פירגון הדדי. חייל שצריך לצאת שבת מוותר לאחר כיוון שההוא צריך לצאת פתאום דחוף הבייתה.
סגל הפיקוד לא מתערב ביציאות אלא במקרים חריגים. החיילים שיוצאים לשבת לוקחים כביסה מחבריהם
שנשארו מכבסים בביתם ומחזירים להם את הכביסה נקייה.
פשוט תענוג. אני רוצה שיבואו אלו שאומרים שהמוטיבציה ירדה בשנים האחרונות (הסיפורים הם לא מהיום
אבל הדיבורים על מוטיבציה ירודה היו תמיד) שיראו את המוטיבציה שיש ביחידות האלו.
לא מכיר כאלו דברים. חיילים, אבל קודם כל אנשים וחברים אחד אחד.
אז התקשרתי ליערה, זה היה בשעות הערב.
היא התכוננה ללכת לסרט עם עוד חברות אבל שמחה לשמוע אותי, זה היה הדדי.
לא יודע למה הרגשתי כך.
קישקשנו 10 דקות בטלפון, יותר שיחות של אינפורמציה על מה נשמע ומה קורה ומה היה.
יערה מספרת לי שאיילת התקשרה אליה והן שוחחו במשך זמן די ארוך. איילת סיפרה ליערה עלינו,
איך הכרנו ביחידה וכל השתלשלות העניינים עד לאותה שיחה ביניהן.
"איילת מפרגנת לך בכל התחומים, ורמזה לי שיש דברים שאתה הכי טוב בהם..." אמרה יערה
אני לא יודע על מה דיברתן אבל היא מכירה אותי היטב. עניתי
קצת ציחקוקים מהצד השני נתנו לי חומר למחשבה. איילת סיפרה עלי עד כדי כך...(חשבתי על הסקס)
אני שמח שאת נהנת. אמרתי בחיוך
"אני מקווה להנות יותר" רמזה יערה. מה זה רמזה, זה היה רמז עבה כמו פיל.
"אני הולכת עם החברות לסרט, נוכל לדבר אחרי הסרט?" שאלה יערה
כן למה לא אני עסוק עם דברים כאן, לענות אני מבטיח לא בטוח שאוכל להאריך בשיחה. עניתי
תהני בסרט ועם החברות. סיימתי את השיחה.
יערה התקשרה זה היה אחרי חצות. ישבתי בלישכה מעיין בדוחו"ת הרכבים ובמצב התקציב של היחידה.
"היי ברק" אמרה יערה.
לילה טוב עניתי. איך היה הסרט. שאלתי
"היה נחמד שתינו קפה אח"כ ועכשיו אני לבד בבית" ענתה יערה
אז מה דיברתן עלי את ואיילת. שאלתי סקרן.
יערה סיפרה לי שאיילת במצב קשה מבחינה נפשית והיא לא רוצה להכביד עלי, לא חידשה לי כלום, מה
שכן חידשה לי זה שהיא הייתה שמחה שתהיי איתי מישהי שתוכל לעשות לי טוב ולצאת לבלות או בכלל
שתהייה פרטנרית טובה.
"ואני רוצה להיות פרטנרית שלך, אם אתה מוכן לקבל אותי בתור שכזו"...יערה שאלה במתיקות.
אמממ...אני חושב שזה בסדר. אמרתי. אני אתאם יום בהתאם ללו"ז שלי כאן ונוכל לצאת להכיר אחד את
השנייה יותר טוב. מה דעתך? שאלתי
"מצויין, תתקשר אלי כשתוכל ואשמח להכיר אותך ברק. שיהיה לך לילה טוב שמחתי לשמוע אותך" אמרה יערה
לילה טוב גם אני שמחתי לשמוע אותך יערה. ניתקתי את השיחה
במיטה שלי בחדר חשבתי על השיחה בין יערה לאיילת. הייתי מוכן להיות "זבוב על הקיר" כדי לשמוע מה הן
דיברו אבל מחר בבוקר אתקשר לאיילת נראה מה היא תגיד.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
