לא פעם אחת ביקרתי במתקנים רגישים במדינה.
מהדרום ועד הצפון, מזרח ומערב.
מכיר הרבה מתקנים שרוב האנשים לא היו בהם.
ולמרות שיש הבדלים של שמים וארץ ביניהם מבחינת הייעוד והשימוש בהם,
דבר אחד משותף לכולם. בטיחות.
רוב הציבור חושב שבטיחות במקום העבודה היא רק בשביל העובד הנמצא שם
את רוב השעות שלו.
אז אולי אני אחדש משהו.
כל המעסיקים והדגש הוא על כ-ל המעסיקים צריכים ודואגים לבטיחות העובדים
רק בגלל סיבה אחת. הם עצמם.
אף מעסיק לא רוצה שעובד יתבע אותו על רשלנות בבטיחות.
אף מעסיק לא מעוניין להיכנס לעימותים משפטיים עם הרשויות שהוא לא דואג לבטיחות עובדיו.
יש רק בעיה אחת קטנה.
בארץ, כל מה שאנחנו רואים כישראליות חפיפניקית קורה גם במקומות שאסור לחפף בהם.
אני עובד במקום שכמובן דואג לתחת שלו מבחינת הבטיחות אבל מהיותי עתיר ניסיון
במקומות עבודה בתעשיה הכימית, הצבאית ובעוד תחומים אחרים, אני יכול להעיד שהעובד אצלנו מקבל
את כל הציוד והידע שכולל השתלמויות, קורסים, סדנאות ומקפידים בקטנה כבחמורה שהכל
יתבצע כדי שהעובדים יוכלו להגיע הבייתה בשלום.
תרבות הבטיחות הזו הגיע מלפני 100 שנה לערך ממפעל דופונט לצבעים.
החברה הזו התמחתה בעברה גם ביצור של חומרי נפץ.
לא היה שבוע שלא היה קורה במפעל אירוע ומישהו היה נפגע או נהרג.
עד שהגיע מנהל חדש והאו החליט לעשות מעשה. לקחת אחריות על הבטיחות בראש סדר מעייניו.
כדי להראות כמה הוא רציני, הוא החליט להעתיק את מגוריו למרכז המפעל יחד עם בני משפחתו.
העובדים וההנהלה חשבו שמדובר במעשה טיפשי לחלוטין.
בחצי שנה הראשונה כמות הנפגעים ירדה לאפס. והייתה כך מאז ולעולם.
המנהל הזה פשוט הסתובב כל יום במשך חצי יום ברחבי המפעל והצביע על ליקויים.
הוא לא רק הצביע עליהם אלא דאג שבאותו היום או תוך 24 שעות הליקויים יתוקנו.
להתנהגות הזו הוא קרא SMBWA - Safety Management By Walking Around
בעברית זה נקרא ניהול הבטיחות ע"י הליכה בסביבת העובדה (בתרגום פשוט).
הרבה חברות בעולם למדו את המתודיקה הזו והשתילו אותה במפעלים ובחברות.
אתמול בערב שמעתי על האירוע של דליפת הגז בבתי הזיקוק בחיפה.
ומיד נזכרתי בכל הדברים שראיתי שם כשביקרתי בסיור מקצועי ובסיורים אחרים.
להגיד שאין שם "ישראליות מקורית"?
שלא קיים "לי זה לא יקרה?"
אי אפשר להגיד.
אני תמיד מתפלא איך לא קורים דברים יותר גרועים.
איך חס וחלילה כל המפרץ שם לא מתרומם באוויר. כל כך הרבה רשלנות פושעת
שהפעם הסתיימה בשלושה הרוגים וכמה פצועים.
באחד הימים כשעבדתי במפעל התרופות, שמעתי פיצוץ חזק.
המפעל ממוקם ברמת חובב ליד ב"ש ובסביבה תמיד היו נשמעים פיצוצים מכיוון רמת בקע
שם עורכים ניסיונות שונים של התעשיה הצבאית.
אבל הפיצוץ הזה היה אחר, קרוב וגרר אחריו סדרה של פיצוצים מה שהיה תמוה בעיניי.
יצאתי מהמבנה וראיתי עשן שחור מתמר ממתקן היצור.
זרקתי את החלוק מעלי לקחתי את מסיכת האב"כ ורצתי לשם. היה שם מתקן ניסיוני של הפקת תרופות.
במתקן היה "ריאקטור" שהוא כמו סיר לחץ של 2000 ליטר.
המכסה סגור לגוף ב50 ברגים באורך של 20 ס"מ כל אחד. הכל עשוי מפלדה.
התגובה הכימית שבתוך הראקטור הזה יצאה משליטה.
הטמפ' והלחץ עלו וה"סיר" הזה התפוצץ.
רק בשביל לסבר את האוזן אסביר:
המכסה שקל 110 ק"ג והוא עף דרך התקרה שהייתה בגובה 5 מ' מבטון
מצאו אותו עקום במרחק של ק"מ מהמקום...הוא עף כמו פריסבי.
מה-50 ברגים שהחזיקו את המכסה למקום, לא נמצא זכר.
הקירות חוררו כמו חורים מתת מקלע בכל חלקי הברגים כאילו ירו אותם ממכונת יריה...
הגוף של ה"סיר" נחצה לשניים כמו סכין החותכת בחמאה. הגוף היה בנוי מפלדה בעובי של 10 ס"מ...
מה שראיתי שם היה כאילו זירת פיגוע.
עובד אחד נהרג במקום, 3 אחרים שהיו בחדר בקרה נשרפו עם כוויות בדרגה 2 ו-3
עובד אחר איבד יד שהייתה זרוקה ליד...
4 עובדים שרצו למקום דקה לפני הרגישו רע והקיאו למראה מה שראו שם וגם בגלל הריח שהיה במקום.
אני ועוד 5 עובדים שהיינו בצוות החירום של המפעל רצנו עם מסיכות אב"כ כך שהיינו מוגנים לפחות
נשימתית.
הנהלת המפעל לא הסכימה להוסיף מערכת בקרה שניה במקרה שהראשונה תיכשל.
העלות הייתה גבוהה אז, אבל במתקן ניסיוני שהכל יכול להיות, חייבים להיות בטוחים ב-100%
והם חסכו את זה.
העלות של התביעה נגדם אחרי האירוע הייתה עשרות מונים מהמערכת שהיו צריכים לקנות.
בטיחות היא מעל לכל. לכל סכום ולכל דבר אחר.
כששמעתי אתמול על מה שקרה בבתי הזיקוק פשוט עלו לי המראות האלו שוב.
כשלים במערכות בקרה קורות וראיתי את זה לא מעט.
אבל יש כשלים שמקורם בבני אדם. וכשלים אלו הם המסוכנים ביותר.
יש אנשים שלא מקפידים לעבוד לפי כללי הבטיחות, מזלזלים.
האימרה "לי זה לא יקרה" חזקה מאוד במקומותינו.
צריך להקפיד על כללי בטיחות גם בבית.
מרבית התאונות הקשות של כוויות, שריפות, קצרים חשמליים, בליעה של כימיקלים ע"י ילדים
מקורם בבית שלנו.
כשצריך לעשות עבודות חשמל לא להביא את השכן או החבר כי הוא מבין קצת בחשמל
הנזק שהוא יכול לגרום בגלל עבודה לא מקצועית יכול להביא לנזקים שנצטער עליהם אח"כ.
להחזיק מטפה בבית, עולה כמה עשרות שקלים ויכול לעיתים להציל את הבית משריפה קטנה
שמתפתחת במטבח או בגלל קצר חשמלי. מטפה כזה הוא חובה בכל בית.
לכמה יש כזה? אולי לפרומיל אחד מכל האנשים שקוראים כאן. (כן, יש לי אחד כזה במטבח)
בקבוקי כימיקלים של אקונומיקה, חומרי ניקוי וכו', לרוקן לפני שזורקים. לא להשאיר שום נוזל
מישהו יכול להיפגע מזה. לא להעביר נוזלי ניקוי למיניהם לבקבוקים של שתיה קלה כמו קולה.
כמה מקרים היו שילדים חשבו שזה שתיה ושתו והתברר שזה נוזל לניקוי.
כמו שאמרו חכמינו, "ונשמרתם (מאוד) לנפשותיכם".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
