ריטואל קבוע שנראה על מסכי הטלויזיה ביחוד במהדורות החדשות.
עבריינים מכל הסוגים, עברות פשוטות וקלות או חמורות וקשות.
כולם יוצאים מהניידת והולכים אל אולם בית המשפט.
אזוקים בידיהם ורגליהם, לחלקם יש משהו על הראש כאילו להסתיר את הפרצוף
העברייני שלהם או מחמת הבושה, שלדעתי זו לא הסיבה.
לא פעם גם הרימו יד על הצלם והכתב שניסו להתקרב ולקחת שם איזו זוית צילום.
מה שמשותף לרובם, מלבד היותם עבריינים הוא כיסוי הראש.
אנשים שפשעו ועשו מעשה עבירה מקבלים עצה מעו"ד שלהם לשים כיפה על ראשם.
בצורה הזו מקווים עורכי הדין להשיג הקלה משמעותית לנאשם.
עכשיו, הם הבינו את החומרה של מעשיהם והם "חוזרים בתשובה" כדי לכפר על מעשיהם.
אנשים שמעולם לא התקרבו לדת, באו מבתים שאולי במקרה הטוב עשו בו קידוש,
חובשים כיפה לשווא.
עבריינים דתיים לא חסרים במדינה שלנו.
מפלגה שלמה שהרבה מחבריה הורשעו לאורך 20 שנה במעשה כזה או אחר
ורובם גם ריצו תקופות ענישה מאחורי הסורגים.
יש גם את אותם פורעי חוק בשטחים שחושבים שאלוהים שומר עליהם והם יכולים
לעשות ככל העולה על רוחם כי מהצד השני אין חוק והכיפה רק עוזרת להם, בעליונים ובתחתונים.
למרות שאצל אלו האחרונים הכיפה הייתה על ראשם עוד מילדותם.
אני יודע שאי אפשר לחוקק חוק האוסר חבישת כיפה גם מכורח חוק היסוד "חופש האדם וחירותו"
וגם כי זה פשוט לא הגיוני לכפות על אדם ללבוש או להסיר פריט לבוש כזה או אחר, בטח לא במדינה
דמוקרטית למחצה כמו ישראל שלא שולטים בה כוהני הדת והאייטולות למיניהם, אבל זה צריך להיות משהו יותר מחוק.
משהו מוסרי, שאנשים כאלו לא יחבשו כיפה כדי להקל בעונשם וגם לא למראית עין.
אם לשים לב לפסקי הדין הניתנים בשנים האחרונות, כנראה שהכיפה משפיעה
על דעתם של השופטים, אחרת איך אפשר להסביר את ההקלות המפליגות בעונשם של עבריינים.
אני תמיד נזכר באותה בדיחה/אנקדוטה שמספרת על עבריין שנתפס והובא לפני שופט.
השופט שאל את העבריין אם יש לו מה לומר לפני מתן גזר הדין.
העבריין אמר, כבוד השופט יש לי בבית אישה ו-5 ילדים מבקש רחמנות.
אז השופט אומר לאותו אדם, היית צריך לחשוב על זה לפני שביצעת את המעשה.
העניין שחבישת כיפה הפך כבר לנורמה ורואים את אותם עבריינים הלא מגולחים וחובשי כיפות
יושבים בפרצוף עצוב, בטוח שעו"ד שלהם יעץ להם לעשות זאת.
צריך לשים לזה סוף.
