סניקרסים שחורים של h&m- מגרמניה של הקיץ שעבר (אני די בטוחה שזו אותה גרמניה גם כיום, אבל אם לא אטייל לשם באוגוסט, לעולם לא נדע! ~הופה, מישהי מצאה לעצמה הצדקה לחופשה~), 12.95 יורו.

שרשרת בייצור עצמי שמכילה תליון כסוף של מכונת כתיבה שנקנה ב-etsy ובקבוקון עם פקק שעם שגם הוא נקנה ב-etsy. צבעתי את פקק השעם לשחור וחתמתי את הבקבוקון מיד אחרי ששרבטתי POET על פיסת נייר וגלגלתי לבפנוכו. אני חולת תכשיטים בצורה אנושה ממש. אני מגדילה לעשות עד כדי כך שבמצב קבוע זרוקים לי תכשיטים בכסף ובזהב באחד התאים בתיק למקרה שאצא לסידורים בצורה חפוזה ולא אספיק להתאפס על הצורה שלי. במיוחד, אני אוהבת לענוד תכשיטים שהם נדירים מהבחינה שאין אותם לכל בחורה שנייה ברחוב (ע"ע אוסף משפחתי ועתיקות) וגם תכשיטים שהם בעלי משמעות סנטימנטלית ומשקפים אותי- כמו השרשרת הזו, שמאפיינת אותי בתור חולת-כתיבה וגם מתפקדת כהומאז' לדודתי זכרה לברכה שהייתה סופרת. על 2 תליונים של מכונות כתיבה שילמתי 14.5 ש"ח (בחנות שכבר נסגרה וחבל כי היו שם דילים מעולים), ו-3.5 דולר עבור 2 תליוני בקבוק (6.65 ש"ח ליחידה. רק שווה, לא?)

שיער בנטורל- אם כבר קז'ואל, אז כבר קז'ואל ועד הסוף. זה מוזר, אבל מה שגרם לי לאמץ את המראה הזה היום היה דווקא הערה שעלתה בפוסט הקודם על כך שאני חייבת חיייבת פוטושופ. הלוואי שהחיים היו כ"כ פשוטים ובהנפת מברשת הייתי יכולה לסדר את הכל ולהפוך לברבי נטולת בעיות. ~איפה הקן שלי כושילירבאקקקקק?!~ טיוח וזיוף של עצמי לא היו מורידים מסדר היום הפיזי שלי את זה שכואב לי. או מעלימים את העובדה שכנראה שאנותח בשנה הקרובה. או משמידים את מיליון המבחנים שמאיימים בפתח ועושים לי חלושס, טחח. בשורה התחתונה, מה שמראים לנו במגזינים זו פיקציה ובשום פנים ואופן לא החיים האמיתיים. אנחנו לא עשויות מפלסטיק וזה קצת עצוב שהאנושיות שלנו שכוללת את הפרטים הקטנים שמייחדים כל אחד ואחת מאיתנו לטובה או לרעה אבדה ושזה הפך לנורמה. אז היום אני במצב רוח של לרדת מעצמי ולרדת מהכל, להנות ממקל הטופי שלי ופשוט להיות מבסוטה בצורה שלא תלויה בדבר. נתקוף את זה יום אחד at a time, נשים חיוך ויהיה טוב. guys and gals, be happy. תודה על המסע הנהדר הזה ועל כל מה שנתתם וממשיכים לתת לי.