יאי!

אז קודם כל, תודה רבה לעורכי מעריב לנוער ולשופטים הנכבדים שבחרו בבלוגסטר כבלוג האופנה של השנה וכמובן מזל טוב למתמודדים ולזוכים בקטגוריות האחרות. וכמובן, תודה רבה רבה לכל מי שהצביע עבור הבלוג שלי ובכלל, הפגין תמיכה בנו ב-9 החודשים האלה של פעילות וירטואלית שעזרה לי להתמקד בתשובה על השאלה "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה", גם אם באופן אמורפי.

ולנושא אחר, אבל בכ"ז קצת קרוב- בשבוע האחרון יצא לי לחשוב די הרבה על הכיוון שבו אני רוצה להצעיד את בלוגסטר. כמובן שהאפשרות האופטימלית מבחינת פעילות אינטרנטית היא לנטוש את הלימודים, להתפטר מהעבודה ולהקדיש את כל ימיי ולילותיי לכתיבה של פוסטים מופתיים (בפוטנציה) מפריז. אבל אסור לשכוח שצריך לשלם את החשבונות ושמעבר לכך, השכלה גבוהה מומלצת ע"י כל אמא בישראל ובמיוחד ע"י האמא היוצאת-בריה"מ שלי שמאיימת (ומקיימת) למחוק את שמי מהאילן המשפחתי ולהכחיש כל קשר להבאתי לעולם. אז לסיכומו של עניין, למרות שהייתי רוצה להשקיע יותר בבלוגי הקט, זה אפשרי רק במיקוד חיה-בנדמה-לי-631.

אבל משהו שכן חייב להיעשות, ובאופן שאינו סובל דיחוי, זה ניתוח פלסטי (היי, שובבים, לא האף-מגף שלי הוא הפציינט המדובר! ). לקחתי לתשומת לבי את הערותיכם בנוגע לשם החדש. אני חושבת שאפילו סער מ"האח הגדול" שלא ניחן ברגישות יתרה היה קולט את הווייב שבין השורות (יופי באמת, עד שכבר יוצא לי לצפות בטלויזיה אחת ליובל, I'm outnumbered ע"י שאר הפמלייה שלא מוכנה להתפשר על פחות ממתח מיני משובח ונפיץ בין הבת החטובה של השכן לבין הבן הפליליסט של השכן מהבניין ממול). וכששגיב הפאשיוניסט שלהזכירכם הוא לא רק יפה אלא גם אופה או ליתר דיון, מהנדס, מהנדס מחשבים צידד בכם, ידעתי שצריך לעשות מעשה. ~לובשת חליפת גיבור על, יא רבאק. ספנדקס זה השטן~

בסופו של דבר, החלטתי לחזור ל"הסודות" ורכשתי דומיין נוסף שיהיה ידידותי למי שלא דובר את שפתנו הקדושה ~חשבונות הויזה מתארכים לנגד עיניי הבוכיות ~.

אז מעתה ואילך, גם  www.asodot.co.il וגם www.thesecrets.co.il ינתבו אתכם לכאן.

אם כבר במערכת היחסים שלי-שלכם עסקינן, אז אני זקוקה לעזרתכם.  ~מגייסת את הפאפי פייס הכי משכנע שיש לי במלאי~ אתם בעצמכם ראיתם שכשאני ניסיתי לקשט את בלוגסטר לבד, התוצאה הייתה פחות ממרשימה, בלשון המעטה. אז מה היה לנו שם? "זה שנות ה-90'!", "זה ילדותי! וחובבני!" וכמובן גם סתם "אוי לאאאאאא!!!! :(" שלא נכנס לפרטים אך מוסר בצורה נאמנה למקור את צפונות לבו המזועזע של המשורר. כך טענתם וגם צדקתם.  אז אולי עדיף שאני אדבוק בדברים שאני טובה בהם, כמו למשל, לקפל כביסה בצורה פדנטית ולחלק אותה לפי גוונים של פסטל, ושמישהו שאשכרה יודע לתפעל תוכנות אחרות מלבד הצייר הנאמן, יעזור לי בעיצוב ויזכה להוקרת תודה נצחית ממני. ותודו שבתל אביב הצינית של 2010, זה שווה משהו, טחח.  ולמקרה שלא, אז יש לי טופי כשי צנוע!

אז מה אמור להיות כתוב שם? "הסודות", בלוג האופנה של ויקטוריה ובאנגלית The secrets, Victoria's fashion blog, יחד עם הכתובת החדשה. מבחינת עיצוב, לא הייתי רוצה לראות שם יותר מדי מעצמי, יש מספיק מזה בבלוג (זה בטח מפתיע את אלו מביניכם שחושבים שכדי לפתוח בלוג אופנה אוטוביוגרפי צריך להיות מפלצת נרקיסיסטית, אבל גם כשאני אצל הספר אני בדר"כ בוחנת את הנעליים שלי ולא את מה שמשתקף אליי מהמראה). כמו כן, הייתי מעוניינת בפלטת צבעיים סולידית- או כהה (מה שטוב לזברות, טוב גם לנו, לא?) או פסטלית.  וזהו, פחות או יותר- מינימליסטי, אלגנטי, מקצועי. לשם אני רוצה ללכת, אבל אין לי מושג איך להגיע לשם- אני חושבת שכדאי שאני והצייר ניפרד כידידים ותודה על הדגים. למי מכם שייצא צדיק ויסכים להקדיש לזה מזמנו היקר, אני מודה מאד מראש, תרגישו חופשי להגיב כאן או למימייל אותי- [email protected].

וואו, הפוסט הזה יצא הרבה יותר ארוך ממה שחשבתי.  הנה כתב הגנה לשגיב שנזף בי על זה שאני "לא לוקחת את זה ברצינות!" ושוכחת ש"המראה של הבלוג, הוא כרטיס הביקור שלו ושלך וצריך לשדר דברים מאד מאד מאדדדדדדד מסויימים" + מבט מלא תוכחה + רעמים וברקים + שייק פרוטאין.

ד"א, כמעט 500 אנשים פיסבקו אותי בטווח של איזה יומיים וזה ממש מרגש לראות סוף סוף מי עומד מאחורי סטטיסטיקות הקליקים של בלוגסטר. תרשו לי להגיד לכם שאתם חתיכים וחתיכות.  חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לשמור אתכם על קשר גם שם כי לא יוצא לי לעדכן את הבלוג פעמים רבות כמו שהייתי רוצה וזה מאד נוח להעלות סטטוס של "שוב הגיע הזמן הזה של החודש, הזמן לצבוע שיער. ;) כהה או בהיר?" ולראות מה יש לכם להגיד, צ'יק צ'אק, מבלי להשתמש בעזרתו של חלון העריכה של ישראבלוג. אז הנה שוב, הזמנה פתוחה... facebook me!

~מסורת פוסטי סופ"ש לא שוברים, אל דאגה. צפו לפוסט לבוש אמיתי~

הכותרת הושאלה מ-Only if you run של Julian Plenti. אם זה לא גאוני, אני לא יודעת מה כן. ~מנגבת ריר מהמקלדת~

תודה רבה על כל האהבה שאתם מראים בקליקים ובתגובות, אתם מספר 1 אתם. בחיי.

שיהיה סוף שבוע נהדר וגם אני מאיימת ומקיימת- אז נתראה בקרוב.

ברגע שקיבלתי מייל, לפני מספר חודשים, שנשא את הכותרת VOGUE press release, התחלתי לרעוד, אפילו לדמוע ובעיקר- לצווח לאמא שלי שתגלגל את עצמה לחדרי a.s.a.p. אמא שלי הגיעה בריצה מהפינה, עם נעל עקב שלופה, מבט של נינג'ה רצחנית שמוכנה לאקשן ושאלה: "מה קרה?  למה היסטריה???  תראי לי איפה ראית את הג'וק בפעם האחרונה! ". ואז, באצבע לא יציבה, הצבעתי על המסך, כדי שהיא תראה לבד על מה המהומה, מה גורם לי לקוצר נשימה. סיבה נוספת לשיתוף הזה היתה הרצון לחלוק את החוויה עם אדם נוסף (אפילו שאמהות לא ידועות באובייקטיביות שלהן), מה שיוכיח לי שלא, אני לא חולמת. שאכן כן. זה באמת קורה, This IS real life. עורכי האופנה באתר הווג (שבמעגל החברתי שלי מכונה "התנ"ך של האופנה") מחבבים אותי ורוצים לשמוע מה יש לי להגיד- גם על הצבע האהוב עליי, גם על הבילוי החביב עליי במוצאי שבת, גם על תחומי העניין שלי וגם על מה שלדעתי ישפר את הכדור שעליו אני פוסעת בסניקרסים חמודים.

שבעה חודשים עגולים לאחור (מזל טוב לבלוגסטר, יום הולדת שמח! יום הולדת שמח!), ויקטוריה הסטודנטית לניהול-כלכלה מעולם לא הייתה מדמיינת התפתחות כזו. מפרויקט אישי קטן, שכל מהותו היא לחלוק עם אחרים את מה שמתרחש בחיי ואת מה שאני לובשת בזמן ששוברים לי את הלב ביום רביעי או מכסחים לי את הצורה במבחן בהתנהגות ארגונית ביום ראשון, השם שלי והפנים שלי פתאום מתנוססים במֶכַּה של הסגנון- בvogue. ומכיוון שכל זה לא היה קורה בלעדיכם, הגענו לשוב לפסקת ה"תודה" שבטח נמאסה עליכם עד תחושת תיעוב עמוקה וסחרחורת, אבל... suck it in.  תודה! תודה רבה לאלפים שממשיכים להקליק לכאן מדי יום ולהראות את האהבה שלהם עם העכבר. תודה לעשרות ולעתים גם למאות מכם שמשאירים לי מילים טובות והערות בונות בדף התגובות (ואני ממש מתנצלת על זה שאני לא משיבה לכולן, אני משתדלת אבל לא מספיקה!), תודה על זה שאתם מעניקים לי תמיכה אין סופית.

תודה על כך שאתם אתם, שותתפים פעילים ומלאים לעשייה, והפכתם את המסע הוירטואלי הזה לחוויה שאנצור כל חיי.

ונעבור לסיקור שלי בווג שלשמו התכנסנו כאן, באחר צהריים קריר זה:

היי, זאת אני!   בעמוד הראשי של אתר VOGUE גרמניה

hey, הנה אני שוב!

ובגלל שאני די בטוחה שאני מחללת כאן אי אילו זכויות יוצרים עם הprint screenים החלקיים שלי, מה גם שהמחשב בספרייה השקטה של משפטים מתנהג כמו נבל, משבץ איקסים במקום תמונות וגורם לי לחבוט בשולחן ולקלל כמו מלח תוך הסתכנות בגירוש... את היתר תיאלצו להשלים לבד. נו, בבקשה?  

אנא... לחצו עלי כדי להגיע לכתבה המלאה. 

שבריר מההקדמה המפרגנת של הראיון, בתרגום קלוקל מעט של הgoogle:

"לפעמים עליך להחליט החלטה, על אף ואולי דווקא משום שממבט ראשון, היא נראית אבסורדית או לא כלכלית.

במקום קריירה בתחום הפיננסי, ויקטוריה, סטודנטית בת 22, פנתה לתחום לימודי התקשורת.

בנוסף לכך ישנם הקלילות שבקומבינציות המרעננות שלה, התשוקה שלה לצבעים עזים ומלאי חיות והכריזמה האותנטית שלה. כל אלה יחדיו הופכים אותה למלאת חן בעינינו".

והתשובות ששלחתי, לטובת רובנו המכריע שככל הנראה לא שולטים בגרמנית:

Fashion Describe your style in three words:

Fresh, I hope. :)

What is your must-have for fall/winter/spring/summer?

We don't have an actual impressive winter in Israel, just mild and extreme autumn- my combined choice for the windy days would have to be faux leather leggings. For summer, a colorful tan-revealing dress (since nothing else is functional) and for spring, a romantic sheer blouse.

What's your favorite piece of clothing?

My favorite piece is actually my family Jewelry collection (Woah, I just made myself sound like a kid-duchess). Every ring my diva-of-a-grandmother passes to me is accompanied with tales of adventures in Eastern Europe and then in Israel, long lost loves, hardships and victories. It fills me with desire to live life to its fullest and collect my own bag of precious memories (and jewels, maybe? *crosses fingers*).

Your favorite designer?

Being the penniless student that I am, at this point of my life, I can only dream and drool- mostly over gems such as tough Jimmy Choo motorcycle boots and gentle cream Chloé bags.

Do you have a favorite color?

I like all colors and try to be versatile in my choices. But I must admit that I didn't wear olive green in quite a while now, 2 years of service in the army led to its exile from my personal color-wheel.

Any fashion icon?

Carrie Bradshaw, because it seems like she will try anything at least once. And this is my guideline: have a blast and stay loyal to your personality, mood and taste.

City Describe a perfect day:

Meeting with my twin sister for bargain hunting, quality gossip and coffees on the go.

What's your favorite place in your city?

Neve Tzedek, the first neighborhood of Tel Aviv, founded in 1887 (Yes, I know! It's a toddler in comparison to European cities). I stroll the picturesque allies with salt from the beach on my tongue and a cone of ice-cream in hand. This part of my town has always uplifted my spirits.

Favorite Shop?

H&M. We still don't have a local store and mass shopping in H&M stores makes holidays abroad even more festive and exciting.

Where would one run into you on a Saturday night?

I'm a secret geek and criminology enthusiast; my typical hangout is watching forensics documentaries with my friends over pizza. Quite bizarre, isn't it?

If you could choose where would you be living? (place and time)

I'd like to live in a Disney fairytale, but I'd have to be that sort of princess who relies on herself and doesn't wait for prince charming to fix his GPS device and come to her rescue.

Personal What are you interested in?

My ultimate passion has everything to do with words. Since childhood, I used to write to a journal and later- a blog came as a comfortable "type-send" substitute. I am currently taking French lessons, and my next task is to try and revive my long forgotten childhood Ukrainian.

The world would be a better place if:

We all could get along. It is quite cliche and beauty pageant-ish, I know. But nevertheless, if I get a "make a wish" card in the MONOPOLY game of life, that will be my choice.

Do you have a characteristic most people don't anticipate?

It has to be my pace of speech! Whenever my twin and I talk (or ping pong words), people are overwhelmed. They say that it feels like a "Gilmore girls" episode screening, but without the popcorn.

Are there any lookbook.nu users you consider interesting/inspiring?

So hard to choose! The Lookbook community has always surprised and inspired me, as many others I'm sure- your jaw s every time you log in. Since I enjoy incorporating masculine pieces to my wardrobe- I am especially drawn and blown away by the male creativity that's being shared daily. My favorites are Jeremy from Sydney and Alberto from Madrid.

(אלו הן התשובות המקוריות ששלחתי, טרם התרגום לגרמנית. אם תרצו, אני אוכל לערוך את הפוסט לעברית, אבל זה יקרה רק מאוחר יותר היום- לאחר הדלקת נרות חגיגית (זה מה שהברושור מבטיח ) בפקולטה לניהול ולאחר הרצאה סמי-לילית של מר רון לשם, האדם שמאחורי "אם יש גן עדן" ופרסונת תקשורת מהשורה הראשונה).

אם אני צריכה לתאר את התחושה שלי כרגע במילה אחת? אני בוחרת ב- "WOW", ללא ספק.

ונחשו מי מתחילה לעבוד מחר במשרה חלקית במשרד עו"ד? נכון. Yours truly. יום של בשורות נהדרות.

ברגע שקיבלתי מייל, לפני מספר חודשים, שנשא את הכותרת VOGUE press release, התחלתי לרעוד, אפילו לדמוע ובעיקר- לצווח לאמא שלי שתגלגל את עצמה לחדרי a.s.a.p. אמא שלי הגיעה בריצה מהפינה, עם נעל עקב שלופה, מבט של נינג'ה רצחנית שמוכנה לאקשן ושאלה: "מה קרה?  למה היסטריה???  תראי לי איפה ראית את הג'וק בפעם האחרונה! ". ואז, באצבע לא יציבה, הצבעתי על המסך, כדי שהיא תראה לבד על מה המהומה, מה גורם לי לקוצר נשימה. סיבה נוספת לשיתוף הזה היתה הרצון לחלוק את החוויה עם אדם נוסף (אפילו שאמהות לא ידועות באובייקטיביות שלהן), מה שיוכיח לי שלא, אני לא חולמת. שאכן כן. זה באמת קורה, This IS real life. עורכי האופנה באתר הווג (שבמעגל החברתי שלי מכונה "התנ"ך של האופנה") מחבבים אותי ורוצים לשמוע מה יש לי להגיד- גם על הצבע האהוב עליי, גם על הבילוי החביב עליי במוצאי שבת, גם על תחומי העניין שלי וגם על מה שלדעתי ישפר את הכדור שעליו אני פוסעת בסניקרסים חמודים.

שבעה חודשים עגולים לאחור (מזל טוב לבלוגסטר, יום הולדת שמח! יום הולדת שמח!), ויקטוריה הסטודנטית לניהול-כלכלה מעולם לא הייתה מדמיינת התפתחות כזו. מפרויקט אישי קטן, שכל מהותו היא לחלוק עם אחרים את מה שמתרחש בחיי ואת מה שאני לובשת בזמן ששוברים לי את הלב ביום רביעי או מכסחים לי את הצורה במבחן בהתנהגות ארגונית ביום ראשון, השם שלי והפנים שלי פתאום מתנוססים במֶכַּה של הסגנון- בvogue. ומכיוון שכל זה לא היה קורה בלעדיכם, הגענו לשוב לפסקת ה"תודה" שבטח נמאסה עליכם עד תחושת תיעוב עמוקה וסחרחורת, אבל... suck it in.  תודה! תודה רבה לאלפים שממשיכים להקליק לכאן מדי יום ולהראות את האהבה שלהם עם העכבר. תודה לעשרות ולעתים גם למאות מכם שמשאירים לי מילים טובות והערות בונות בדף התגובות (ואני ממש מתנצלת על זה שאני לא משיבה לכולן, אני משתדלת אבל לא מספיקה!), תודה על זה שאתם מעניקים לי תמיכה אין סופית.

תודה על כך שאתם אתם, שותתפים פעילים ומלאים לעשייה, והפכתם את המסע הוירטואלי הזה לחוויה שאנצור כל חיי.

ונעבור לסיקור שלי בווג שלשמו התכנסנו כאן, באחר צהריים קריר זה:

היי, זאת אני!   בעמוד הראשי של אתר VOGUE גרמניה

hey, הנה אני שוב!

ובגלל שאני די בטוחה שאני מחללת כאן אי אילו זכויות יוצרים עם הprint screenים החלקיים שלי, מה גם שהמחשב בספרייה השקטה של משפטים מתנהג כמו נבל, משבץ איקסים במקום תמונות וגורם לי לחבוט בשולחן ולקלל כמו מלח תוך הסתכנות בגירוש... את היתר תיאלצו להשלים לבד. נו, בבקשה?  

אנא... לחצו עלי כדי להגיע לכתבה המלאה. 

שבריר מההקדמה המפרגנת של הראיון, בתרגום קלוקל מעט של הgoogle:

"לפעמים עליך להחליט החלטה, על אף ואולי דווקא משום שממבט ראשון, היא נראית אבסורדית או לא כלכלית.

במקום קריירה בתחום הפיננסי, ויקטוריה, סטודנטית בת 22, פנתה לתחום לימודי התקשורת.

בנוסף לכך ישנם הקלילות שבקומבינציות המרעננות שלה, התשוקה שלה לצבעים עזים ומלאי חיות והכריזמה האותנטית שלה. כל אלה יחדיו הופכים אותה למלאת חן בעינינו".

והתשובות ששלחתי, לטובת רובנו המכריע שככל הנראה לא שולטים בגרמנית:

Fashion Describe your style in three words:

Fresh, I hope. :)

What is your must-have for fall/winter/spring/summer?

We don't have an actual impressive winter in Israel, just mild and extreme autumn- my combined choice for the windy days would have to be faux leather leggings. For summer, a colorful tan-revealing dress (since nothing else is functional) and for spring, a romantic sheer blouse.

What's your favorite piece of clothing?

My favorite piece is actually my family Jewelry collection (Woah, I just made myself sound like a kid-duchess). Every ring my diva-of-a-grandmother passes to me is accompanied with tales of adventures in Eastern Europe and then in Israel, long lost loves, hardships and victories. It fills me with desire to live life to its fullest and collect my own bag of precious memories (and jewels, maybe? *crosses fingers*).

Your favorite designer?

Being the penniless student that I am, at this point of my life, I can only dream and drool- mostly over gems such as tough Jimmy Choo motorcycle boots and gentle cream Chloé bags.

Do you have a favorite color?

I like all colors and try to be versatile in my choices. But I must admit that I didn't wear olive green in quite a while now, 2 years of service in the army led to its exile from my personal color-wheel.

Any fashion icon?

Carrie Bradshaw, because it seems like she will try anything at least once. And this is my guideline: have a blast and stay loyal to your personality, mood and taste.

City Describe a perfect day:

Meeting with my twin sister for bargain hunting, quality gossip and coffees on the go.

What's your favorite place in your city?

Neve Tzedek, the first neighborhood of Tel Aviv, founded in 1887 (Yes, I know! It's a toddler in comparison to European cities). I stroll the picturesque allies with salt from the beach on my tongue and a cone of ice-cream in hand. This part of my town has always uplifted my spirits.

Favorite Shop?

H&M. We still don't have a local store and mass shopping in H&M stores makes holidays abroad even more festive and exciting.

Where would one run into you on a Saturday night?

I'm a secret geek and criminology enthusiast; my typical hangout is watching forensics documentaries with my friends over pizza. Quite bizarre, isn't it?

If you could choose where would you be living? (place and time)

I'd like to live in a Disney fairytale, but I'd have to be that sort of princess who relies on herself and doesn't wait for prince charming to fix his GPS device and come to her rescue.

Personal What are you interested in?

My ultimate passion has everything to do with words. Since childhood, I used to write to a journal and later- a blog came as a comfortable "type-send" substitute. I am currently taking French lessons, and my next task is to try and revive my long forgotten childhood Ukrainian.

The world would be a better place if:

We all could get along. It is quite cliche and beauty pageant-ish, I know. But nevertheless, if I get a "make a wish" card in the MONOPOLY game of life, that will be my choice.

Do you have a characteristic most people don't anticipate?

It has to be my pace of speech! Whenever my twin and I talk (or ping pong words), people are overwhelmed. They say that it feels like a "Gilmore girls" episode screening, but without the popcorn.

Are there any lookbook.nu users you consider interesting/inspiring?

So hard to choose! The Lookbook community has always surprised and inspired me, as many others I'm sure- your jaw s every time you log in. Since I enjoy incorporating masculine pieces to my wardrobe- I am especially drawn and blown away by the male creativity that's being shared daily. My favorites are Jeremy from Sydney and Alberto from Madrid.

(אלו הן התשובות המקוריות ששלחתי, טרם התרגום לגרמנית. אם תרצו, אני אוכל לערוך את הפוסט לעברית, אבל זה יקרה רק מאוחר יותר היום- לאחר הדלקת נרות חגיגית (זה מה שהברושור מבטיח ) בפקולטה לניהול ולאחר הרצאה סמי-לילית של מר רון לשם, האדם שמאחורי "אם יש גן עדן" ופרסונת תקשורת מהשורה הראשונה).

אם אני צריכה לתאר את התחושה שלי כרגע במילה אחת? אני בוחרת ב- "WOW", ללא ספק.

ונחשו מי מתחילה לעבוד מחר במשרה חלקית במשרד עו"ד? נכון. Yours truly. יום של בשורות נהדרות.