(שמלת תחרה- Atmosphere, שרשרת Easy Tiger- של ASOS, נעלי בובה- George//G21, ג'קט ניטים- Atmosphere, צמיד זהב- של אמא שלי)

אז מה אני לובשת (בחפירה)?

שרשרת קומות עם הכיתוב "easy tiger"- של ASOS, עלתה 2.69$ (אני מקדימה תשובה לשאלה: בדקתי עכשיו והיא out of stock). היא בהחלט ה-go to golden necklace שלי מאז שהגיעה לידיי. לרוב, אני עונדת אותה יחד עם עוד כמה שרשראות זהב באורכים שונים, אבל היא מהווה את ה-center piece ואיך אפשר אחרת... הכף הנמרית החמודה הזו שם ממש דורשת את זה.

ג'קט מנצחים (על תזמורת יעני, למרות שמבחינתי זה גם ג'קט מנצח באופן כללי )- של Atmosphere. הוא שייך לסיסטר והיא קנתה אותו באיביי ב-70 ש"ח בקירוב. הרבה מילות חיפוש הועלו במירוץ אחרי הג'קט המעוטר המושלם- band jacket, napoleon jacket, orchestra jacket ועוד ועוד. בסופו של דבר, המאמץ השתלם והיא מצאה את הג'קט הקלאסי-עם-טוויסט הזה. הניטים הזהובים שמקשטים את הדשים ואת הכיסים והחיתוך הלא קונבנציונלי בתחתית ממש מוסיפים לו אופי ונחשו מה עוד הם מוסיפים........ פַּ...*wait for it* פַּזַאז.  Whoops, I did it again. השרוולים הם באורך מלא, ד"א, אבל קיפלתי אותם בגלל מזג האוויר השערורייתי בהפכפכות שלו שתקף אותנו לאחרונה.

נעלי בובה ורודות- של George. נקנו לפני כמה חודשים טובים באי-ביי ועלו בערך 40 ש"ח. הרבה מאד זמן חיפשתי פלאטס ורודות. צבע מעודן ושטיחוּת היו התנאים היחידים שלי ולא הבנתי איך ייתכן שאני לא מוצאת שום דבר שקולע גם לשני אלו וגם לטעמי. כבר התחלתי להתרגז ולהרביץ בהיפר-וונטילציה של "תחזיקו אותי, תחזיקווווו אותי" מול המסך אבל אז החמודות האלו עלו בחכתי הווירטואלית ובא לתל-אביב גואל. ממש התלהבתי מהלאקה העדינה, מהפפיונים שמעוטרים בזהב ומהבנפוכו הפרחוני. ולכן, לא ברור לאן כל האקסייט הזה נעלם ואיך ייתכן שנעלתי אותן רק פעם אחת לביתה של אחותי. עוד יותר תמוהה היא העובדה שהשארתי אותן שם, נשכחות ותחובות מתחת לספת הרייש המשגעת שלה ושל החבריקו. מאז, אני מנסה לכפר ולנעול אותן קצת יותר, כדי שלא יתקבל הרושם שאני גברבר מרושע שמתפעל  מדיניות של "כבר השגתי אותך, אז עכשיו אני בקטע אחר. NEXT".

שמלת תחרה של Atmosphere- בין השמלות הכי לא-פראייריות שיש לי בארון.  הקונסטרוקציה שלה מעט מורכבת ובכל פעם שבה אני מתכוונת ללבוש אותה, אני לוקחת לעצמי דקת דומייה שמוקדשת לחישוב צעדים: "רק רגע. הרצועה הזו הולכת לפה, נכון? אז זאתי לשם? ". אז איך היא הגיעה לרשותי? חיפשתי שמלה מש(ו)געת לקראת יום ההולדת האחרון שלי. וכשמכוונים לאפקט של סקס על מקל, יש מילת חיפוש אחת שאוטומטית קופצת לראש: bodycon. כשמקלידים את השובבה הזו פנימה ומוסיפים לה את חברתה lace, ברור שכבר הולכים על כל הקופה, בלי התנצלויות. השמלה הזו הייתה ב-auction סטנדרטי ובן שבעה ימים ב-איביי, כשהייתה גם אפשרות ל-buy it now מיידי, במחיר מעט יותר גבוה. כמובן שלא חשבתי פעמיים וקניתי אותה בו במקום. העסקה, כולל משלוח, נסגרה על משהו כמו 60 ש"ח. נראה לי ממש מיותר לחכות שבוע שלם כדי לא להפסיד שטר ירוק של עשרימשקל ולהסתכן בכך שאפסיד אותה לבידר נחוש/מאוהב יותר ממני שיחטוף אותה בשנייה האחרונה. למקרה שתהיתם, אז לא. כמובן שלא. החבילה לא הספיקה להגיע בזמן.  את יום הולדת 23 חגגתי בשמלה אחרת.

אז מה אני לובשת?

pumps שחורים של JOSEF- עלו 50 ש"ח בחנות עודפים ברח' קינג ג'ורג' בת"א (באיזור של טאג וומן, בצד הנגדי לקניון דיזינגוף).

כובע beanie שחור- 10 ש"ח בתחנה המרכזית בת"א. הקנייה המשתלמת הזו נעשתה די ממזמן, בחנות פיצ'פקעס שממוקמת משמאל לסבארו.

לק כתום של chic- עלה לי במטבע אחד של עשרה שקלים ובשנאה יוקדת מצדה של אחותי שממש מתנגדת לרעיונות הזה של לקים בצבעים משונים.

שמלת מיני מנוקדת של זארה שעושה לי שמח בלב ובצורה יותר ספציפית, עושה לי חשק לרקוד רומבה, מכל הדברים בעולם- 69.90 ש"ח בסוף העונה הנוכחי. לרוע המזל, האקשן שבתמונה לא נובע ממנה אלא מהטוסיק-העומד-להיחשף-שלי-אבל-בסוף-לא-פיווו-מזל-סתם-טיזר-זה. אבל תסמכו עלי, כשנותנים לה לדבר ולא למעשים מגונים בקירות- היא יפה. אוהו, כמה שהיא יפה.  ~בואי לאמא~ ואם זה מנחם מישהו, אז קניתי אותה כשנפגשתי עם פשושן בגיחתו ארצה לפני כמה ימים וגם הוא לא הצליח לחזות בי עושה סיבוב catwalk איתה. 

נראה לי שזה היה היום הקר והאכזר ביותר בשנה (="נעים, ממש נעים", לפי הפרספקטיבה הצרפתית) ואני התחשבתי בעלם החמודות. רציתי לפצות אותו על הכאוס הצרכני שאפיין את התקופה שלנו ביחד בפריז, שבה גרמתי לו לתפקד כמדריך טיולים ליעדי השופינג השווים ביותר. וגם כסבל לפק"ל החורף שלי- תיק+מעיל+מטריה שבירה+נשיקה בשיניים נוקשות. וגם כשופט בפרויקט מסלול. וגם כסלקטור קשוח שבורר בין סגול לוונדר לורוד פוקסיה. וגם כשחקן קבוצתי שמעמיד פנים שאכפת לו מההבדל המהותי בין השניים. 

אז הפעם- מדדתי את השמלה בדיסקרטיות בתא, אהבתי, פשטתי, פצחתי בריצת ספרינט לקופה- מגייסת את כל מה שלמדתי מעדרים שועטים במלך האריות (איזה כיף זה שיש אח קטן שמכריח אותך לצפות בסרטי דיסני בלופים). אבל משום מה, פשושן לא העריך אותי על חסדיי, על יעילותי, על טוב לבי המופלג (ממ ובכן, אולי כדאי שאפסיק עם התיאורים הכוזבים. אני שטן קטן ). הוא אכן התעניין בתכולת שקית הקניות המתהווה שלי!

אז פוסט זה מוקדש לפשושן שתמך בי רבות בשנה האחרונה ובקרוב מאד, יתמוך בי גם מקרוב, מהשבר הסורי אפריקאי שעליו אנו יושבים. אז פשושן היקר, מקווה שאתה אוהב את השמלה, בדיעבד, וכדאי מאד שכּוּאֵןןןןן כי הויזה כבר גוהצה.  בון ווייאז' אחרון לך, פשושן. ואיחול קצת רחוק יותר, שתהיה שיבה נעימה וסופית הביתה!

139.90 ש"ח (והפעם בדקתי את עצמי! תודה על התיקון בפוסט הקודם, אגב )