גופיית tie dye של THE MOUNTAIN האמריקאיים- היא עלתה כמעט 70 ש"ח, כולל דמי משלוח מהדוד סאם. אני בוערת על חולצות של THE MOUNTAIN מזה תקופה ארוכה. שוטטתי ברשת הלוך ושוב וכל דבר בהן מצא חן בעיניי (כשהייתי תיכוניסטית תחזקתי אוסף של טי שרטס מגניבות אבל זו הפעם הראשונה שבה אני מזמינה אותן אונליין). זה לא קורה לי הרבה אבל כמעט ובכיתי כשנתקלתי בדגם הספציפי הזה של summoning the storm. הוא היה מימוש של כל מה שחלמתי עליו, בטי שרט אחת (טוב נו, בגופיה ). לחלקנו זה קורה כשאנחנו הולכים לאיבוד באחת הקומות של הלובר ופתאום מוצאים את עצמנו מוקפים בצבעים ובצורות שכמו מתנתקים מהקירות ותוקפים את כל החושים שלנו, חלקנו מוצאים את עצמנו משתנקים כשאנחנו רואים יצירה ארכיטקטונית בלב לבה של עיר סואנת ומלוכלכת (ולמקרה שהאח הגדול מטה קשב... לא כתבתי ת"א! [אבל כן חשבתי ת"א)] וחלקנו... מוצאים את עצמנו מייבבים בגלל חולצה. אסתטיקה, יופי ורגעים קטנים של "אוו " מקיפים אותנו, בכל מקום שבו נביט. הם נמצאים בחתול של הפקולטה למשפטים שדופק שנ"צ על האספלט הקריר, בזוג שמתנשק בתחנה המרכזית הישנה, בתמונה ישנה של הסבתא רבא שלך. רק צריך להסתכל.

ומה בנוגע ל-THE MOUNTAIN (המקלדת שלי כבר מוציאה נגד השם הזה צו הרחקה, כמה אפשר כבר )? כל דבר בחברה הזו מצא חן בעיניי ואני לא יודעת מאיפה להתחיל את השבחים שלי. מה היה לנו שם? שיטת השרייה מיוחדת של כותנה שהופכת כל חולצה לאחת ויחידה במינה וחשוב מזה, גורמת להדפס להפוך לחלק אינטגרלי מהחולצה במקום להיות פגז של צבע שהתפוצץ מעליה ומסרבל אותה. עוד, אתם מבקשים? פילוסופיה ארגונית שהיא פרו-כל-דבר-שתוכלו-להעלות-על-הדעת: הייצור הוא על אדמת האחות הגדולה שלנו ומכאן, יש שמירה על זכויות עובדים ומעבר לזה, נעשה שימוש בדיו ידידותית לסביבה ובכותנה אורגנית, והדבר הכי מרשים באחריות התאגידית האקולוגית הזו הוא שהם עושים את זה הרבה לפני שלאכול נבטים ואוכל של אוגרים היה אופנתי.

נרתיק לכסף קטן עם תחריט של שמש- במקור הוא היה תיק(וֹן) וינטאג' אבל פירקתי את הרצועות שלו וקשרתי אותו כחגורה. נקנה דרך etsy תמורת 25 ש"ח בקירוב, כולל משלוח.

טבעות כסופות גדולות מ"דיווה"- אחת עלתה 20 ש"ח והשנייה עלתה 3 ש"ח בלבד (wtf, אתם שואלים? הנה התשובה: היה שם דיל של "קנה במחיר כזה וכזה, ואז בחר לך 3 מוצרים ב-10 ש"ח")

צמידים שבטיים- נקנו דרך ebay, על הצבר הזה (על תליון הכסף חרוט אינדיאני מרקד) שילמתי משהו כמו 19 ש"ח.

ג'ינס שחור ישן של פוקס- התקלתם אותי... אם אני צריכה לנחש אני מהמרת על 100 ש"ח.

מגפי קאובוי נמוכים עם עיטור ניטים- 50 ש"ח (!!!) בתחנה המרכזית בת"א (קומת הנעליים שלרוב אני נמנעת מקניות בה). יצא לי לשוטט בהם ממש הרבה לאחרונה, מהעבודה- ללימודים- לעבודה- הביתה והופס! שוב הגיע בוקר! וחוזר חלילה. למרות שאלה לא מגפי הקאובוי האותנטיים שרציתי לרכוש ברשת (ושעל הדרך, היו רוכשים לי כרטיס יציאה מבנק דיסקונט והיה (לא) נחמד לעשות איתך עסקים, שופוהוליקית), אני מוכרחה להגיד שזו אחת מקניות הנעליים היותר מוצלחות שעשיתי לאחרונה.

דרך אגב, כדאי לכם להירשם כמנויים לבלוגסטר (הקוביה הלבנה בעמודה השמאלית). פריטים שרכשתי ברשת (גם עבורי וגם עבורכם) נמצאים אי שם מעל האוקיינוסים, בדרכם אליי.