אז מה אני לובשת?

שמלת polka dots אפורה משוק בצלאל- שילמתי 20 ש"ח וקיבלתי את הבד הצמרירי הנעים ביותר בעולם.

מגפי זמש עם שרשרת מאחור- 100 ש"ח, ב"נעלי שמואל", קינג ג'ורג' 22 (זו החנות שבה קניתי את מגפי הרכיבה החומים. כיום הם עולים 120 ש"ח אבל בפי ישנן גם בשורות טובות ולא רק רעות-למחצה (אחרי הכל, גם 120 ש"ח עבור מגפיים שמחזיקים מעמד זה מחיר הוגן לכל הדעות, ומסדרונות הפקולטה שלי עדים לכך שהם מחזירים מלחמה (נוחה להפליא) לימי הלימודים הארוכים). החדשות הן שהחנות קיבלה את אותו הדגם, גם בשחור! *הזלת ריר מביכה על המקלדת, במיוחד כשלוקחים בחשבון שאני יושבת עכשיו בספריה המעונבת שלי. אוקיי, אני אעבור להיפר-וונטילציה, לא מקובעת על זוטות, לא מקובעת... 3...4... ו!* ושוב חדשות רעות, עבורי לפחות- מידת הדינוזאור שלי אזלה...  ~נבל פורט לו במלנכוליות~

חגורה שחורה דקה- אין לי מושג. היא ושוקו של שוקולית מלווים אותי מאז ימי ילדותי.

צמיד פפיון וטבעת פרח כסופה- מ"דיווה", 14.90 לכל פריט.

קרדיגן שחור של "פוקס"- של אמא שלי. הוא בכלל במידה 3, ואני... ובכן, לא במידה 3. אבל לנסות ולמדוד לא עולה כסף, אולי רק קצת עוגמת נפש. ברגע שהנחתי אותו עליי והבטתי במראה, חשבתי לעצמי שאי אפשר לנחש את כוונתו המקורית של המשורר. הוא לגמרי עובר מסך בתור קרדיגן אוברסייזד נשפך.

ונעבור לפינה החדשה של בלוגסטר, בהשראת מסורת ספרי העזרה העצמית של "איך לגרום לכל גבר ברדיוס 20 ק"מ (כולל חדרי ממ"ד) ליפול שדוד לרגלייך (לא כולל נשק להשמדה המונית)" ו"איך לתחמן אותו להלביש לך טבעת ב-30 ימים ולגרום לכסיל הקטן להאמין שזה בא ל-ג-מ-ר-י ממנו". המטרה: הפוך בינוני עם אסף אבידן (אני בחורה גמישה שתקבל בברכה גם סופ"ש בצימר צפוני, עם ריבות צבעוניות לארוחת בוקר ולחם איכרים). האמצעים: הכל כשר, חוץ מיצירת קשר ישיר עם מושא הערכתי, מר אבידן (מעניין אם הוא יסכים להיקרא מר אבידן-יאטקובסקי. לא מסחרי במיוחד אבל צרה-צרה בשעתה, אני מקדימה את המאוחר). אני לא רוצה "להשפיל את עצמי", לפי הז'רגון הפמיניסטי ולרדוף אותו ישירות. אחרי הכל, אני בחורה מודרנית שמודעת לערך (נופל כמו הדולר) שלה, ואין בכוונתי לזרוק עצמי לרגליו של גבר מזדמן. אפילו אם הוא מוכשר להפליא. אפילו אם הוא רהוט במיוחד. אפילו אם הוא.. תשכחו מזה! אסף אבידן, מידת האצבע שלי משוגרת אליך במייל, אנא RSVP לחתונה שלך איתי. לא לא! ויקטוריה, תתמקדי! אשה אמיתית מגישה את עצמה בקלאסה (עם רוטב של מניפולציות בצד). וזה מה שאנחנו הולכים לעשות כאן ואתם תעזרו לי בזה עם רעיונות, בבקשה?

אז מה עשיתי השבוע כדי לקדם את הקפה והמאפה (זה המקסימום שמרשה לי תקציבי הסטודנטיאלי) עם אסף אבידן?

*מתוך 1,610 צפיות לשיר losing hand מהופעה חיה של אסף אבידן והמוג'וס, תרמתי עצמונית משהו כמו 1,600, בסוף שבוע אחד. אפילו הגדלתי להשאיר תגובה שחושפת את האג'נדה מוכת האהבה וההשתאות שלי, אבל מחקתי אותה. בתקווה, זה יותיר את אסף אבידן תוהה מול היו-טיוב: "מה בעל הניקניים המוזר הזה כתב שם, ומי הסיר את זה, השב"כ?" ואז הוא יגגל את הג'יברישון asodot, יגיע לבלוגסטר ויגיד "וולאק זאתי, נראה לי שאנחנו יכולים להיות homeboys!"

ובחזרה לחיים האמיתיים (למרות שמערכת הבחירות האמריקאית האחרונה הוכיחה שכן, אפשר, אם באמת רוצים. ואני באמת רוצה אז נחיה ונראה )... 

אתם מוזמנים לשמוע אותי מתארחת ברשת א' ביום שני ה-16.11, בתכנית הרדיו "בראש צעיר" שתשודר בין 15:05 ל-16:00.

עריכה:

קישור לתכנית המוקלטת- שמיעה און ליין