שמלה ברבורית של TFNC- היא עשויה מ-2 שכבות, mesh שחור על גבי ורוד. יש לה שרוולים נוצתיים וחיתוך פסיכוטי בגב והיא עלתה לי 60 ש"ח באי-ביי (הערונת: TFNC נמכרים באתר של ASOS, ויש כרגע משלוחים חינם ). כידוע לכולם, בורכתי בגני התמירות של האבא חוטב העצים הסובייטי שלי (1.74). אלילי התורשה לפחות פטרו אותי מהכתפיים המאסיביות שלו (ולצערי גם מעיני האוקיינוס הכחולות) אבל כמו לכל דבר אחר בחיים, לגובה נשי יש כמה פנים- חיוביים ושליליים. במקרה של קניות באינטרנט, מדובר בחיסרון כי את לעולם לא יודעת אם שמלת הקוקטייל תוואוום לך את הצורה (מלשון va-va-voom, המילה האהובה של השבוע) או שאולי היא תשב עליך כמו crop top ותחשוף את איזורייך המוצנעים לעולם (גם זה סוג של show-stopping, כשחושבים על זה ). זה היה המקרה של השמלה הזו.

יש לי כבר כמה וכמה שמלות של TFNC, אני שועל קרבות משופשף, ולמדתי על בשרי 2 דברים: א. מדובר בדגמים סופר סופר flirty-יים. לא לביישניות. ב. אולי כפועל יוצא של סעיף א', לכל השמלות של TFNC שרכשתי עד כה היה אורך מפוקפק ביותר ויש תגובה אחת ואחת בלבד שמתקבלת מסיסטר הליצנית כשאני בתוכן: "it's a hot dress you're almost wearing".  בעניין השמלה הזו, מראש ידעתי שכנראה לא אוכל ללבוש אותה AS IS, לא ליומיום לפחות, וכשקניתי אותה הייתה לי תכנית פעולה- פשוט להתייחס אליה כאל טוניקה ולזרוק אותה מעל שמלונת/חצאית ורודה שישלימו לי את הכמה סנטימטרים החסרים. ובמצב שבו ארגיש שובבה מספיק (וכבר הרגשתי בשבוע שעבר *מסמנת ווי*), היא תחזור לתפקד בתור שמלה ועוד איזו שמלה........ לא פראיירית בכלל.

שמלה תחתית- שמלת הבלרינות האהובה עלי. נקנתה לפני כמעט שנתיים ב"אלוירה" בגבעתיים, עבור 15 ש"ח (לא באמת יש לי זיכרון פנומנאלי, פשוט נכנסתי לארכיון הפוסטים).

קרדיגן שחור- של FOX. הוא גדול עלי בכמה מידות טובות ודווקא בגלל זה, בגלל הפינוק והשחרור האובר-סייזי שלו, הוא משרת אותי נאמנה כל החורף. החרמתי אותו מהארון של אמא שלי והחלפתי את כפתוריו למעט מעניינים יותר. אני לא יודעת מאיזו עונה הוא אבל אני יודעת שבעת קיפול הכביסה המשפחתית, התחלתי להעביר מבט מעמיק גם בבגדים שאינם שלי. בסופו של דבר, באורח פלאי פריטים מאבדים את דרכם אל תוך חדר הארונות שלי.

טבעות כסופות- אם אני לא טועה, הטבעת הקיפודית הגדולה היא של דיווה (20 ש"ח). מה שבטוח- הטבעת שמימינה היא זו שיצר דודי ויצמן מהפוסט הקודם, טבעת הספירלה היא בונבון רציני ביותר מתיבת התכשיטים של אמא שלי וטבעת הארנבת כרותת האוזניים היא מדוכן ירושלמי, עלתה שתישקל בימי הצבא.

תיק- של ליידי די בקינג ג'ורג'. זה לא תיק, זה ווינר אמיתי. אני מטורפת על רצועת המסנג'ר הארוכה שלו ועל העובדה שיש שתיים קצרות ועבות יותר שמאפשרות לעדן את ההופעה הכוללת בימים יותר מחוייטים. מיליון תאים וקיבולת שמאפשרת להבריח עבורי חתן, הוא שווה כל אגורה מ-10,000 האגורות ששילמתי עליו (100 ש"ח).

פלטפורמות של Ben Sherman- עלו כ-120 ש"ח via אי-ביי. אי אפשר לדובב, להגדיר, להסביר אהבת אמת. רבים וטובים ממנו נכשלו במשימה ולכן אני פשוט אשחרר את הפסקה הזו. *sigh* לא! הו, לא, אני לא! המדליון הקטן של הלב הכסוף עם חור המנעול בתוכו, ה"ביס" האחורי, השילוב של העור והלאקה, המדרגות בפלטפורמה. שלמות! אהעעההע! אההה! אה!

תודה לצ'ארלס דיקנס על הציטוט שבכותרת.










השבוע נפגשתי עם פשושן.

אני נשבעת שאין לפגישה שלנו קשר לזה שפשושן הביא לי שקיות עם goodies מפריז, כי השקיות נמצאות ברשותו כבר די הרבה זמן מאז שהוא הגיע לארץ. העובדה הזו הייתה גורמת לכל חולת קניות לבעוט בכל עיסוקיה בנעלי עקב אלוהיות ולהסתער, אבל לא לי! בשבועות האחרונים אני הסתגרתי בבונקר תת קרקעי ולאורה של עששית, קראתי סיכומים על ה"מקורות ההיסטוריים והתרבותיים של מדעי החברה" (זה סוג הכותרות שאתה אף פעם לא מספיק שיכור די למצוא בהן את החן. מדובר בתמצית מזוקקת ל-6 מילים של שעמום אכזר).

מאחר ונפטרתי מעולה של הבחינה הזו (one motherfucker down, 1,500 to go), הרשיתי לעצמי להקדיש יום לפשושן. את רובע האמנים בפריז החלפנו בסמטאות תל אביביות ואת היין האדום החלפנו בקולה (טוב, למען האמת, שתיתי המון קולה גם שם, פשושן דאג לאספקה שוטפת של פחיות קולה גמדיות/שוטים). את השקיות שלי קיבלתי מפשושן הפשושי אבל מהות הפגישה הייתה בכלל שיחה טובה והעלאת זכרונות. זה הרגיש נכון אז הצעתי לפשושן לצאת לקוויקי באירופה (no pun intended). ההצעה שלי נוגעת לעוד כמה חודשים מהיום, בהנחה ולא תהיה גברת מיוחדת בחייו ובהנחה ועד אז אני אבין שסאם ווינצ'סטר הוא דמות בדיונית ומכאן, לא יכול להיענות להצעת הנישואין שלי (לא יכול טכנית, הגאווה הנשית שלי רוצה להאמין שהוא היה מסכים! ). נשחזר את הקסם שהיה לנו בפריז בים השחור או בקתדרלות של פראג וגם אם עד אז דברים ישתנו כמו שהם נוטים לעשות ובצורה קיצונית כשאתה בשנות ה-20 המוקדמות שלך, לפחות יהיה לי משהו לצפות לו.

התכניות הגדולות שלי לקיץ כוללות גם את לנה, חברתי הטובה. אחרי הפגישה עם פשושן, נפגשתי עם לנה לארוחת ערב ולארוחת פוסט-ארוחת-ערב ואז גם יצאנו לסרט (dear john). בין לבין דיברנו על החופשה המתוכננת שלנו. לנה רגילה לקבל ממני פניות נואשות של "אנלא יכולה יותר לנההההההה, אני קונה כרטיס ולא חוזרתתתתתת בואיייי איתייייייייייייי הזבליםםםם האלה (מי? לא ברור, כשאתה חושב שאתה הקורבן במשוואה, כל היתר מלוהקים כטיטאנים )... הזבלים האלה יסתדרו גם בלעדינוווווו". מרוב מפגני הפאתטיות שלי לנה לא מתרשמת ואלוהים יודע שלפעמים אני מטפטפת אומללות מכל נקבובית בעורי! היא מתעלמת מהסחיטה הרגשית שלי בקביעה פשוטה: "המבחן הזה לא הולך לשום מקום ו., תסיימי איתו ודברי איתי אז". אבל לאחרונה, לנה הבינה שיש פה מוטיב שעובר כחוט השני בין החודשים והוא שאמתכם הנאמנה זקוקה לחופשה או שזה יסתיים באפיזודת homicide-suicide. לנה נמנית על אבירי השולחן העגול המקורבים אלי ולכן היא חוששת לגורלה וגם לגורלי (נו לנה, במותנו אנו לא נפרדות, כך נישאר ביחד לנצח!!! ). בינינו... גם לנה, שעובדת ולומדת ניהול וסטטיסטיקה (אאוצ') זקוקה לנופש מהחיים הסטודנטיאליים וכך החלטנו שנעשה את פריז בקיץ.

קיץ, אתה בא?
(קיבלתי את התשובה שלי מהמרומים, מה זה היום הגשום והמדוכדך הזה? )

אז מה אני לובשת (נו, שם למעלה... מרוב חפירות בטח שכחתם מה זה היה )?

graffiti flats בצהוב, ירוק וורוד של primark- עלו 31 ש"ח בלבד ונקנו ממוכר פרטי באי-ביי. ברגע שהברנשית הלונדונית תיארה את החמודות האלה כנעליים המושלמות לחופשה בגלל הצבעוניות הטרופית שלהן וגם בגלל משקלן הקליל- הפסקתי לקרוא את התיאור. You had me at... vacation.
שמלת שיפון ורודה מתמ"ח- 30 ש"ח.
שרשרת אבנים בירוק Seafoam- נקנתה עבור 10 שקלים באחת מחנויות הפיצ'פקעס בתחנה המרכזית.
צמת צד צרפתית- הצמה הצרפתית הראשונה שהצלחתי לעשות בחיי! ~קול תרועה~ ברגע שקולטים את השיטה זה ממש פשוט ואני שמחה שלא התייאשתי (ושלא פיתחתי פזילה ) כי אני חושבת שזה נותן טוויסט חמוד לטרנד צמד הצד (side braid) ששוטף את עולם האופנה.

סה"כ-

71 ש"ח.

כדי להגיע למצבו הנוכחי הוא עבר מספר תהפוכות גורל וגלגולים שכללו תפירה, השחתה מוחלטת באמצעות אקונומיקה ועינויים במגרדת שהוחרמה מהמטבח (אגב, אמא שלי משיקה משלחות חיפושים אחריה כשסלט צנון עומד על הפרק אבל אני משחקת אותה ראש קטן ומחביאה אותה טוב טוב מתחת לשידת הספרים שלי). אם מישהו היה מציע לתת לי מתנה לקראת ה-1.3.10, סתם ככה. . . אחרי שלום עולמי, הייתי מבקשת ממנו PATCH JEANS עדכני, כפי שנראה ב-ACNE השוודים המעולים. אבל סנטה קלאוסים לא מהלכים סתם כך ברחובות ארץ הקודש ומציעים מתנות לעלמות צעירות (אם כן, אני די בטוחה שמשטרת פשעי מין הייתה צריכה להתערב בדבר). אז ישבתי וחשבתי (יותר נכון, חשבתי בזמן שנתתי לטו דו ליסט שלי בראש) והגעתי למסקנה שכשאתה לא יכול להסתפק בדבר האמיתי (שעולה כמה מאות דולרים) מוטב שתסתפק ב-next best thing ותעשה את זה בחיוך (או תוך כדי העמדת פנים שאתה האמריקן איידול הבא - כמו שאני עשיתי בתמונה הזו )



נכון לערב זה, יש לי זוג מכנסי ג'ינס מטולא שהוא לגמרי שלי ולגמרי אישי ומעבר למאמץ סביר והרבה הרבה תפילות לאלוהי מכונת הכביסה, לא עלה דבר מעבר ל-75 השקלים ששילמתי בשעתו בתמנון.

ג'אמפר (שמישהו יעזור לי פה עם העברית, בחייאת. השיטוטים ב-ebay היכו בלקסיקון שלי ללא רחם) תכול- נקנה ב-h&m וכדאי שאהיה כנה לגבי הבונבון הפסטלי הזה, הוא מתפקד כפיג'מה רוב הזמן. בשעתו הוא עלה משהו כמו 8 יורואים בפריז והציע עולם ומלואו של כרבולים בין ויקטוריה לבין עצמה, אבל למרבה השמחה, בקרוב כולנו כבר נדבר על h&m במונחים של שקל ישראלי חדש. ועל זה אמרו חז"ל... וולקאם!

שרשרת ינשוף סימפטית להפליא שנפתחת לשעון (שעובד!) כשמושכים למר ינשוף הביישן באזניים. נקנתה באי-ביי וזו הייתה עסקה כ"כ כדאית שחשבתי שכדאי שעוד מישהו יהנה ממנה, אז קניתי ינשוף אחד נוסף בזהב שאני מתכוונת לשלוח לאחד מכם לביתו הקט, אבל זה כבר משהו שנעשה בפוסט הבא, ברשותכם.

וד"ר מארטינס ישנות, מה ישנות... לא קניתי את הזוג הזה אלא קיבלתי אותו מחברה אחרי שהיא סיימה את השירות הצבאי שלה. זה היה שחרור מיוחל שאתו כמובן הגיע רפלקס הקאה מכל מה שהוא ירוק-זית וד"ר מארטינס, מה שהיה התלבושת הקבועה שלה במשך שנתיים. בצורה מעניינת, גם אני הרגשתי אותו הדבר כשסיימתי את השירות וכך נסתם הגולל על השימוש בעשרות זוגות הסניקרסים של אדידס שהיו ברשותי. עבר זמן מה והמארטינס נשכחו מזכרוני, הוטמנו במעמקי חדר הארונות הישן של אחותי. היום פשפשתי בארון שלה בחיפושים אחר איזה פריט ג'ינסי שנשכח מהעין ונשכח מהלב וממנו אוכל לתפור את הטלאים, ונתקלתי בבייביז הללו... אם הייתי יכולה להוסיף בועית של קומיקס מעל לראש של עצמי באותו רגע של הארה ואיחוד מחודש... הייתי רושמת בה מילה אחת: JACKPOT! חיפשנו אתונות, מצאנו מלוכה.

What am I wearing?

Wannabe ACNE patch jeans- Made them myself out of an old dark pair of denims (as captured in picture) and a baby-blue denim skirt. I'd really like to portray myself as a lady so I'd rather not say that I bleached the living crap out of them, but yeah, to be honest... Yours truly did
A pastel jumper- It mostly functions as my pajamas but it was high time for its debut as street-wear and not only as "I want to cuddle myself to insanity" wear. Thank you H&M

A shy owl necklace which opens to a watch once you press its ears- got it on Ebay, my newest BFF