
אז מה אני לובשת?
pumps שחורים של JOSEF- עלו 50 ש"ח בחנות עודפים ברח' קינג ג'ורג' בת"א (באיזור של טאג וומן, בצד הנגדי לקניון דיזינגוף).
כובע beanie שחור- 10 ש"ח בתחנה המרכזית בת"א. הקנייה המשתלמת הזו נעשתה די ממזמן, בחנות פיצ'פקעס שממוקמת משמאל לסבארו.
לק כתום של chic- עלה לי במטבע אחד של עשרה שקלים ובשנאה יוקדת מצדה של אחותי שממש מתנגדת לרעיונות הזה של לקים בצבעים משונים.
שמלת מיני מנוקדת של זארה שעושה לי שמח בלב ובצורה יותר ספציפית, עושה לי חשק לרקוד רומבה, מכל הדברים בעולם- 69.90 ש"ח בסוף העונה הנוכחי. לרוע המזל, האקשן שבתמונה לא נובע ממנה אלא מהטוסיק-העומד-להיחשף-שלי-אבל-בסוף-לא-פיווו-מזל-סתם-טיזר-זה. אבל תסמכו עלי, כשנותנים לה לדבר ולא למעשים מגונים בקירות- היא יפה. אוהו, כמה שהיא יפה.
~בואי לאמא~ ואם זה מנחם מישהו, אז קניתי אותה כשנפגשתי עם פשושן בגיחתו ארצה לפני כמה ימים וגם הוא לא הצליח לחזות בי עושה סיבוב catwalk איתה.
נראה לי שזה היה היום הקר והאכזר ביותר בשנה (="נעים, ממש נעים", לפי הפרספקטיבה הצרפתית) ואני התחשבתי בעלם החמודות. רציתי לפצות אותו על הכאוס הצרכני שאפיין את התקופה שלנו ביחד בפריז, שבה גרמתי לו לתפקד כמדריך טיולים ליעדי השופינג השווים ביותר. וגם כסבל לפק"ל החורף שלי- תיק+מעיל+מטריה שבירה+נשיקה בשיניים נוקשות. וגם כשופט בפרויקט מסלול. וגם כסלקטור קשוח שבורר בין סגול לוונדר לורוד פוקסיה. וגם כשחקן קבוצתי שמעמיד פנים שאכפת לו מההבדל המהותי בין השניים. 
אז הפעם- מדדתי את השמלה בדיסקרטיות בתא, אהבתי, פשטתי, פצחתי בריצת ספרינט לקופה- מגייסת את כל מה שלמדתי מעדרים שועטים במלך האריות (איזה כיף זה שיש אח קטן שמכריח אותך לצפות בסרטי דיסני בלופים). אבל משום מה, פשושן לא העריך אותי על חסדיי, על יעילותי, על טוב לבי המופלג (ממ ובכן, אולי כדאי שאפסיק עם התיאורים הכוזבים. אני שטן קטן
). הוא אכן התעניין בתכולת שקית הקניות המתהווה שלי!
אז פוסט זה מוקדש לפשושן שתמך בי רבות בשנה האחרונה ובקרוב מאד, יתמוך בי גם מקרוב, מהשבר הסורי אפריקאי שעליו אנו יושבים. אז פשושן היקר, מקווה שאתה אוהב את השמלה, בדיעבד, וכדאי מאד שכּוּאֵןןןןן כי הויזה כבר גוהצה.
בון ווייאז' אחרון לך, פשושן. ואיחול קצת רחוק יותר, שתהיה שיבה נעימה וסופית הביתה! 

סה"כ-
139.90 ש"ח (והפעם בדקתי את עצמי! תודה על התיקון בפוסט הקודם, אגב
)