|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
The Cry-Baby look
אז מה אני לובשת?
שורטים גבוהים תכולים מ"בזאר התחנה" בתחמ"ח, ת"א (בקומה 6)- 30 ש"ח.
אולסטארים שחורים של אחותי- כי זה אמור להיות טוב מספיק לבחורות בנאליות כמונו שיוצאות עם בני אנוש אם זה טוב מספיק עבור אליינה מ"יומני הערפד" ובלה מ"דמדומים" (K-Stu, בחייאת נו, אני קוראת אותך לסדר לפני שכל הנשים שחושבות שהן היו עושות עבודה פי אלף יותר טובה בגילומה של בלה במקומך ישימו עליך ידיים. אני לא רוצה שזה ידרדר לאלימות שכוללת קילשונים וזעקות מוצדקות של "It shoulda been me". זה לטובתך בסה"כ. את יכולה להיראות קצת פחות משועממת בזמן שאת משתובבת לך עם שניים מהבחורים השווים ביותר שיש להוליווד להציע לנו כרגע?   ).
משקפי טייסים מראתיים של ray ban- סיסטר קנתה אותן באי-ביי ממוכר קנדי שבשעתו היו לו איזה 3.5 פידבקים (כמו שהיו אומרים אצלנו- מאבא, מאמא ומטעות). כמובן שהיה ידוע לה שסצינת המסחר הוירטואלית משופעת בחיקויים אבל היא החליטה להמר ולנצח באותה מכירה, כי אחרי הכל, 110 ש"ח זה סכום סופר סביר לספוג על משהו ש יכל להסתיים כהצלחה מסחררת אבל חתך ימינה בחדות מטר לפני קו הגמר. ברגע שהמשלוח הגיע, כל הדאגות נעלמו כלא היו וכשאני רציתי לשחזר את הקנייה הסופר מוצלחת עם איזה wayfarer חמדמד (ורצוי בעל הדפס של קווי ה-subway בפנים, how fucking cute is that?  ), זה כבר היה אבוד. אנחנו לא לבד, אמרה לי סיסטר במה שנראה כמו הקדמה לסרט אימה חובבני. הם יודעים. עשרות על עשרות של בידים שמטפסים כבר 4 ימים לפני סוף המכרז. ועל זה נאמר, בו-הו. You snooze, you lose. מאז אני מחפשת דיל משקפי שמש מוצלח לעצמי ומקווה להשלים את המשימה לפני תום הקיץ (אה, רגע, שכחתי איפה אני חיה? תמיד לוהט פה!). שעון twin שחור-לבן של TOY WATCH- קיבלתי אותו בהשקה של המותג בארץ ומאז אני מקבלת רק מחמאות בפרהסיה וזובחת לו זבחים בפרטיות. הקטע המגניב הוא שמבחורה שהשעון היחידי שהיה לה אי פעם הוא סטופר ישן של יואל גבע שכיהן בקדנציה ארוכה ביותר- אירח לה לחברה בפסיכומטרי ומאז צץ בצורה מחזורית בבחינות של סופי הסמסטר- פתאום הפכתי לבחורה שיש לה לא שעון אחד ראוי אלא אפילו שני שעונים מעלפים שמתחלפים בקלות בין יום לערב (איך אני רואה עכשיו את סיסטר צוחקת מול המסך ואומרת: "nice try, מכשפה! אין בנאדם שמבדיל פחות ממך בין לבוש יומיומי של "אוף, עוד פעם יום ראשון" לבין לבוש ערב של "כן, בטח שאצא איתך לשיט לילי ביאכטה שלך, הרוזן חביאר ממונאקו!"). בכל מקרה, אני רק מאוהבת ב-TOY WATCH שלי. או... בהם (אתם רואים שבקלות היה אפשר ללהק אותי לסדרה ערפדית שטופת הורמונים? הדרישות הן בסה"כ להיות מסוגלת לאהוב, ולאהוב כמה, בו"ז  ):  
מעולה. עכשיו הקיר הירוק המבחיל שלי יישאר פה בבלוג לדיראון עולם  , מזכיר לי שהגיעה השעה לצבוע את החדר.ומה עוד יש לנו שם? אה, טבעות כסף ישנות של סבתא שלי.  וכמובן, חולצה עם הדפס מהסרט הקלאסי cry-baby בכיכובו של ג'וני דפ בימי הבלורית.
חרשתי את כל הרשת בניסיון למצוא לעצמי חולצת cry-baby ראויה ובסופו של
עניין, בחרתי בצבעונית והפחות גראנג'ית מבין האפשרויות שמצאתי, מה שהסתכם
בנזק של 60.8 ש"ח כולל משלוח. החולצה הזו התאימה בול להוויי שלי בשבוע האחרון שגולת הכותרת שלו הייתה טיפול שורש פולשני והתוצר- ויקטוריה בוכה חרישית לעצמה, מעוכה בטירוף ומדברת כמו שרקן. אבל לא עוד, מספיק ויאללה, man up, חדל להיות קריי בייבי! וקדימה לתקוף את שאר המבחנים!!!!!  
סה"כ-
380.8 ש"ח + ה-TOY WATCH הקדוש.
א. התגעגעתי אנושות!  מה שלומכם? ב. שיהיה לכולם סוף שבוע מדהים ומלא במנוחה, a chillax weekend... קצת ברכה של גמלאית, אבל זה מה שאני הייתי מאחלת לעצמי כרגע.  אַוַההההההההה, למה אני לא מרגישה את האף שלי?  מה קשור האף מה...
|
נכתב על ידי
הסודות של ויקטוריה
,
9/7/2010 12:12
בקטגוריות 300-400 ש"ח, אופנה, פסטל, זה טוב זה טוב, נעליים שטוחות זה לא סוף העולם, תכשיטים, laid back, אולסטאר זה טוב לנשמה, בא לי לישון חודשיים רצוף, משקפיים, זה מרגיש כאילו נכנס לי מערבל בטון בפרצוף
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לי ב-8/9/2010 21:12
|
The I'm a shy giraffe look
אז מה אני לובשת?
שרשרת של ג'ירף מבוייש (ah, so appropriate! )- מ-Etsy, עבור זוג ג'ירפים שילמתי 6.15$ (אבל הלכתי על אופציית ה-combined shipping הסופר משתלמת, כך שדמי המשלוח התאזנו בין מספר הפריטים שרכשתי. שווה את בדיקתכם).
חגורת גברים ישנה וטבעת הלב הפייבוריטית שלי שהועברה אלי בירושה משפחתית וגם 2 טבעות מדיווה, 10 ש"ח ליחידה.
המרפקים החבולים שלי, על חשבון הבית. במקרה פגשתי את עידן בספרייה השבוע והוא הסתלבט על זה שאני נראית כמו יוצא מלחמה כל הזמן, מלאה בשריטות ובחבלות. ואני אומרת... זו לא אני אשמה, זה כל הדברים המרושעים שנתקעים בי ונתקעים לי בדרך בזמן שאני רק מנסה להעביר עוד יום בניחותא, פי כוסעמק. אני בחיים לא אשכח את אותו אירוע שבו הכנתי לפשושן ארוחת לילה בפריז ופתאום התרסקה עליי הדלת מתנור האפייה שעמד על הארון במטבח.   זהו, בי נשבעתי, אני לא באיזי-בריזי יותר. מעכשיו אני סקאר מ"מלך החיות".  לא רק שיש לו תספורת משגעת, אלא שהוא גם נראה כמו אחד שסטטיסטיקות של תאונות עגומות לא עושות ממנו פראייר.
שמלת one shoulder ורודה (הצבע הורוד כבר מוציא לי צו הרחקה. you're not using me, you're abusing me, הוא מוחה! ואני עונה: סתום סתום, אביב הגיע )- 60 ש"ח מהחנות הזו במזרח הרחוק.
תיק קניות ורוד ואורגני של h&m- קיבלתי אותו בפגישת בלוגריות שנערכה עם כניסת הרשת לארץ הקודש. מהר מאד הוא הפך לתיק היומיום הסופר-שימושי שלי, למרות שזה לא ייעודו המקורי. אני זורקת פנימה קלסרים כבדים ואני בטוחה שהוא היה עומד גם במשקל של בובו אילו היה מדובר בכלב ממושמע שמוכן לעשות סיבוב בעיר. אה, ואם זו לא הייתה התעללות בבע"ח. אבל בובו הוא דינוזאור ענקי, שוקל איזה חצי טון ולא מוכן לשטויות האלה. גם כשאני מרגישה "בעל-בית" ומוציאה אותו לסיבוב פוזה בצ'כונה, בואו לא נשלה את עצמנו, זה בעצם הוא שמוציא אותי. ואז אני עומדת באמצע הרחוב, מושכת ברצועה ומתחננת שנעשה את העיקוף ולא נלך משם כי יש שם ג'וק אבל בובו דופק לי מבט של "נה-אה bitch, אני קובע את החוקים". ואז אני מסתכלת עליו והוא מסתכל עליי כאילו שזה איזה מערבון קלינט איסטוודי מאובק ונחשו מי מנצח אחרי חצי שעה של היעדר-מצמוצים ולמי יש את האב אבא של התקפי החרדה. bad bubu, bad bubu. אריק האסל, עכשיו יהיה זמן טוב לפרוץ בסערה לחיי ולהושיעני מגורל עגום ולא, אני לא בוערת עליך רק כי בתמונה הזו, אתה 2 טיפות מים דומה למישהו שמאד אהבתי פעם-
סנדלים בסגנון קבקבי (זה נשמע כמו וואחד אוסקימורון, אבל המשורר דווקא פיכח (לא נגזים ולא נפנק את המשורר גם בשם התואר "פיקח", חהחה)- נעליים שמשלבות עץ בתוכן גורמות למשורר לחשוב על חולבות עזים הולנדיות ולרגליהן הנעלה משונה שעושה "טוק טוק"). הבייביז האלו הם של atmosphere הבריטיים ועלו לי 48 ש"ח ממוכר פרטי באי-ביי (=מחזיק רק פריט אחד מכל סוג ולא סיטונאי). מי שמרבה לבקר בבלוגסטר בוודאי זוכר שאני רוחשת חיבה עזה לנעליים מקושטות- סרטים, פפיונים, מה שבא- ברוך הבא... אז זו הסיבה הראשונה שבגינה לא יכולתי לסרב לעסקה המצויינת הזו. מעבר לכך, מה שכבש את מעוזי ההתנגדות האחרונים שלי ל"רק עוד הוצאה קטנה אחת" היה שמדובר בעקב נמוך ורחב וגם בצבע חום. אבל לא סתם חום אלא חום tan רענן ו"נכון". וזה לא אני אמרתי אלא המייל שקיבלתי מnet-a-porter, מה שמזכיר לי שכדאי שאסיר את עצמי מכל רשימות התפוצה האלה, הכי לנופף עם אנטריקוט מול זאב רעב. או שמא, ג'ירף רעב? אני די בטוחה שסעודת המלכים של הג'ירפות מורכבת בעיקר מדשא אפוי וקשתות בענן, אבל יש מצב שזה דיסני ששטף לי את המוח והביא לתגובה אחת ויחידה שמקובלת בעת היתקלות בחיית פרא: "שיאאאאו איזה אריה חמוטטטט אתה ובטחחחח הפרווה שלך נעימה רצחחח, איזה מרכך אתה שם??? קוצ'יקוןןןןןן שכמוך... בוא חיבוקקקקקי!!!"
סה"כ-
151.37 ש"ח (אני די בטוחה שפספסתי משהו בחישוב אבל למען האמת, אין לי כח לבדוק את עצמי אחרי השבוע התוקפני-קמפוסית הזה שעבר עלי...)
|
נכתב על ידי
הסודות של ויקטוריה
,
21/5/2010 00:06
בקטגוריות 100-200 ש"ח, רומנטי, שמלות, תכשיטים, תיקים, בובו, אתה חתיך להפליא, אני לא מספיקה שום דבר, בחייאת, זה לא מצחיק, בא לי לישון חודשיים רצוף, חיות איז חמוט, שיהיה לכם סופ"ש מדהים, יא בונבונים!, צבעי אדמה, התמכרות לורוד
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hadas ב-9/6/2010 18:40
|
The summoning the storm look- פוסט לבוש בהשראה אינדיאנית
אז מה אני לובשת?
גופיית tie dye של THE MOUNTAIN האמריקאיים- היא עלתה כמעט 70 ש"ח, כולל דמי משלוח מהדוד סאם. אני בוערת על חולצות של THE MOUNTAIN מזה תקופה ארוכה. שוטטתי ברשת הלוך ושוב וכל דבר בהן מצא חן בעיניי (כשהייתי תיכוניסטית תחזקתי אוסף של טי שרטס מגניבות אבל זו הפעם הראשונה שבה אני מזמינה אותן אונליין). זה לא קורה לי הרבה אבל כמעט ובכיתי כשנתקלתי בדגם הספציפי הזה של summoning the storm. הוא היה מימוש של כל מה שחלמתי עליו, בטי שרט אחת (טוב נו, בגופיה ). לחלקנו זה קורה כשאנחנו הולכים לאיבוד באחת הקומות של הלובר ופתאום מוצאים את עצמנו מוקפים בצבעים ובצורות שכמו מתנתקים מהקירות ותוקפים את כל החושים שלנו, חלקנו מוצאים את עצמנו משתנקים כשאנחנו רואים יצירה ארכיטקטונית בלב לבה של עיר סואנת ומלוכלכת (ולמקרה שהאח הגדול מטה קשב... לא כתבתי ת"א! [אבל כן חשבתי ת"א)] וחלקנו... מוצאים את עצמנו מייבבים בגלל חולצה. אסתטיקה, יופי ורגעים קטנים של "אוו  " מקיפים אותנו, בכל מקום שבו נביט. הם נמצאים בחתול של הפקולטה למשפטים שדופק שנ"צ על האספלט הקריר, בזוג שמתנשק בתחנה המרכזית הישנה, בתמונה ישנה של הסבתא רבא שלך. רק צריך להסתכל. ומה בנוגע ל-THE MOUNTAIN (המקלדת שלי כבר מוציאה נגד השם הזה צו הרחקה, כמה אפשר כבר )? כל דבר בחברה הזו מצא חן בעיניי ואני לא יודעת מאיפה להתחיל את השבחים שלי. מה היה לנו שם? שיטת השרייה מיוחדת של כותנה שהופכת כל חולצה לאחת ויחידה במינה וחשוב מזה, גורמת להדפס להפוך לחלק אינטגרלי מהחולצה במקום להיות פגז של צבע שהתפוצץ מעליה ומסרבל אותה. עוד, אתם מבקשים? פילוסופיה ארגונית שהיא פרו-כל-דבר-שתוכלו-להעלות-על-הדעת: הייצור הוא על אדמת האחות הגדולה שלנו ומכאן, יש שמירה על זכויות עובדים ומעבר לזה, נעשה שימוש בדיו ידידותית לסביבה ובכותנה אורגנית, והדבר הכי מרשים באחריות התאגידית האקולוגית הזו הוא שהם עושים את זה הרבה לפני שלאכול נבטים ואוכל של אוגרים היה אופנתי. נרתיק לכסף קטן עם תחריט של שמש- במקור הוא היה תיק(וֹן) וינטאג' אבל פירקתי את הרצועות שלו וקשרתי אותו כחגורה. נקנה דרך etsy תמורת 25 ש"ח בקירוב, כולל משלוח. טבעות כסופות גדולות מ"דיווה"- אחת עלתה 20 ש"ח והשנייה עלתה 3 ש"ח בלבד (wtf, אתם שואלים? הנה התשובה: היה שם דיל של "קנה במחיר כזה וכזה, ואז בחר לך 3 מוצרים ב-10 ש"ח") צמידים שבטיים- נקנו דרך ebay, על הצבר הזה (על תליון הכסף חרוט אינדיאני מרקד) שילמתי משהו כמו 19 ש"ח. ג'ינס שחור ישן של פוקס- התקלתם אותי... אם אני צריכה לנחש אני מהמרת על 100 ש"ח. מגפי קאובוי נמוכים עם עיטור ניטים- 50 ש"ח (!!!) בתחנה המרכזית בת"א (קומת הנעליים שלרוב אני נמנעת מקניות בה). יצא לי לשוטט בהם ממש הרבה לאחרונה, מהעבודה- ללימודים- לעבודה- הביתה והופס! שוב הגיע בוקר! וחוזר חלילה. למרות שאלה לא מגפי הקאובוי האותנטיים שרציתי לרכוש ברשת (ושעל הדרך, היו רוכשים לי כרטיס יציאה מבנק דיסקונט והיה (לא) נחמד לעשות איתך עסקים, שופוהוליקית), אני מוכרחה להגיד שזו אחת מקניות הנעליים היותר מוצלחות שעשיתי לאחרונה. דרך אגב, כדאי לכם להירשם כמנויים לבלוגסטר (הקוביה הלבנה בעמודה השמאלית). פריטים שרכשתי ברשת (גם עבורי וגם עבורכם) נמצאים אי שם מעל האוקיינוסים, בדרכם אליי.
סה"כ-
287 ש"ח, אבל אני אחרי שיעור לילי של 4 שעות כלכלה רצופות, אז יש סיכוי די טוב שטעיתי בחישוב כי כל המעגלים שלי במח נשרפו.
So here's what I'm wearing
A "Summoning the storm",
Native-American homage tank, by THE MOUNTAIN. I fell in love with this piece
the moment I stumbled upon it. I did my little Nancy Drew research
online and each additional fact I learned of this company, made me like it better
and better and even want to buy some stocks had I had the extra cash. The shirts
are hand dyed and environmental friendly ink is used, the cottons are
pre-shrunk which contributes to a soft-non-plastic feel to the fibers and the
company is based in New Hampshire and takes care of its employees with
corporate responsibility in full throttle
A vintage pocket change bag, worn as
belt- got it on Etsy
Dark denims- An old pair I own,
manufactured by the Israeli FOX company
Tribal ceramic beads bracelets- An
Ebay bargain, mixed with some chunky silver rings from the accessory chain
store DIVA
|
נכתב על ידי
הסודות של ויקטוריה
,
11/3/2010 23:19
בקטגוריות 200-300 ש"ח, תכשיטים, תיקים, יום שגרתי בקמפוס, קז'ואל, שחור הוא השחור החדש, וינטאג', ג'ינסים, אופנה, זה היה אמור להיות בלונד כהה,, אני רואה רק כהה, איפה הבלונד לעזאזל?, בא לי לישון חודשיים רצוף, שיהיה סוף שבוע נהדר!
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לינבלישה ב-22/3/2010 15:22
|
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הסודות של ויקטוריה
