1. שימוש מושכל בטבלת המרת המידות, היינו ה-size guide של האתר- מטרתו של כלי זה היא לסייע לנו להבין כיצד לתרגם מידה בריטית לאירופאית, והוא מתייחס לפריטים של ASOS. הענייו הוא ש-ASOS מחזיקים גם סטוקים של חברות אחרות ואז זה כבר כל קאובוי לעצמו. במידה ואתם מעוניינים לרכוש מוצר של חברה "חיצונית", מומלץ לגגל את ה-size chart האינדיבידואלי שלה. לדוגמא: אחד החברים שלי, מומר-דת טרי לASOS-וּת, אוחז במידת נעליים גדולה שכמעט ולא מיוצרת ע"י חברות המיינסטרים לגברים. קטנת אמונה לגבי קניות ברשת אני לא, אז הרבצנו ערב של סושי ואסוס וניסינו להביא לג'באר גואל. עוברים עוד פריט ועוד פריט וכלום. האתר מראה רק עד מידת נעליים UK12, שזה מידה 46 אצלנו לפי הטבלה של ASOS ועל כן, לא רלבנטי. בעודי לוקחת אינפורמציה זו בחשבון ומנסה לכוון לזוג נעליים של קדס שגרר תפילות וקללות של "אלוהיייים בבקשה שיהיה במידה שלי. motherfucker אחד. אין", נכנסתי חיש מהר לאתר הרשמי של KEDS וחיפשתי בו את טבלת המידות. אצל KEDS, מידה בריטית 12 היא למעשה מידה 47.5 אירופאית, מה שגרר ריקוד שמחה קטן מצד ידידי היקר והכתרה שלי כחברה הכי טובה בהיסטוריית החברוּת האנושית. אותו העניין רלוונטי גם להנעלת נשים- מידה 41 לדוגמא יכולה להיות או UK7 או UK8, זה לחלוטין תלוי בהחלטת היצרן. ASOS ישלחו לך את המוצר בהתאם לבקשתך- ביקשת UK7, תקבלי קופסה שכתוב עליה UK7. אבל האם מה שנמצא בפנים זה 40 או 41- זה כבר תלוי בבדיקה המוקדמת שערכת או שלא ערכת. בוטום ליין: גוגל הוא חבר וידע הוא כוח.
2. דע את עצמך- קניות וירטואליות הן עניין tricky למדי. אנחנו לא דופקים את ה-360 המתבקש מול המראה, לא רואים את מה שהחצאית עושה לטוסיק/מהטוסיק שלנו, לא פותחים את התיק-שעל-הפרק ובוחנים אם יש בו מספיק תאים שיצליחו לשרת אותנו במהלך יום בקמפוס. ASOS מציע כמה כלים שיכולים לסייע לקונה המבולבל להצליח במשימה- לכל פריט מספר תמונות, מזוויות שונות (אל תתביישו להכות ב-ZOOM). פלוס אדיר הוא צילומי הליכת המסלול של הדוגמניות (אימרו "יאי, כן כן כן!" לווידאו!) אשר לידע כללי- לרוב נישאות לגובה 1.73-7 ולובשות מידה UK8- ובשפתנו: 36 או XS/S. מעבר למוזיקה המגניבה שברקע, ניתן לזהות בנקל נקודות בעייתיות בפריט שעל הפרק- לדוגמא: שאלות של גזרה לא מחמיאה, אורך בעייתי, מחשוף נדיב מדי (או לא נדיב מספיק) ואחרות. בנקודה הזו צריך להיות מעט ביקורתיות וכנות- לחשוב על הגזרות הפייבוריטיות שעושות קסמים עבורנו ומצד שני, הפריטים שאם היינו מהלכות בעזריאלי וקופצות לחנות רנדומלית, היינו מתרחקות מהם כמו ממגיפה ימי-ביניימית. כשאמא שלי ואני מאססות ובוחרות בשבילה פריטים, היא יודעת צ'יק צ'אק מה כן ומה לא, והיא רכשה את המיומנות הזו די מהר. היא אומרת שהיא עוצמת עיניים לרגע ומדמיינת את עצמה באותה השמלה שעל הפרק, במידה שלה. לפי הסטילז והווידאו היא "מבינה" את הפריט, למרות שהוא מוצג על מישהי שקטנה ממנה ב20 שנה ובכמה מידות (אמאשלי הכי לוהטת ולא יעזור כלום )- איפה הוא צמוד לגוף? איפה הוא מתנפנף? איך הסילואט שלו משתלב עם הגזרה? מה בגוף הוא מדגיש ומה הוא מצניע? האם הצבע הזה מחמיא בכלל? בוטום ליין: אין ממה לחשוש. אם לא טועים- לא לומדים, וזה סופר טבעי שתהיה עקומת למידה בקניות וירטואליות.
3. סל הקניות שלך-
בצידו הימני העליון של האתר ממוקם שער הכניסה לסל הקניות שלך, a.k.a
ה-BAG, שם שתמיד נלחש בהדרת כבוד בשיחות שביני לבין אחותי ממש כמו ה-BIG של
קארי בראדשאו וחברותיה. ASOS שומרים כל פריט שמתווסף לסל הקניות למשך 60
דקות (כביכול). לפי נסיוננו, לפעמים הסל מקבל צו פינוי טרם הזמן הנקוב. לא
חברי בעליל. למקרה שאתם תוהים אם הג'ינס של צ'יפ מאנדיי הוא אולי סקיני מדי או שאתן עדיין
לא סגורות על כך ששמלה עם הדפס דובדבנים היא משהו שישמש אתכן, כדאי לפרשרש
את הפריטים שבתוך ה-BAG ולאפס את הסטופר של השעה-להרהורים-עצמיים הזו. בחלוף שעה, הפריט חוזר חזרה לסטוק (=back up for grabs כמו שאומר ג'ף מהישרדות, מנחה הריאליטי הכי שריפתי שקיים) וייתכן שאובד לעד.
כך או אחרת, הוא יימצא ברשימה נפרדת בתחתית ה-BAG ותוכלו לעקוב אחרי
הסטאטוס שלו. בכדי לחדש את הסטופר של פריט מבלי להסתכן באובדן שלו- נא
הקישו על change details ברשומה שלו בתוך הסל ולאחר מכן, לחצו על update. בוטום ליין: "יגעת ומצאת" זה רק סלוגן. חצי עבודה. "יגעת, מצאת, פייפאלת- בום!" זו הגרסה הרלבנטית לASOS שכן הפריט לא שלך עד שלא עשית לו צ'קאאוט.
4. THE social network- אין זה סוד שהרשתות החברתיות כובשות את העולם וגם ל-ASOS, ככל ביזנס שמכבד את עצמו, יש דף פייסבוק ענף.
אחת ליומיים לערך, אני תופסת עדכון בעמוד שלהם בזו הלשון: "שלום חמדמדים,
מי כאן אוהב... נעליים? קבלו 10% הנחה כי אנחנו מבינים ללבכם, אנא הקישו את
הקוד ASOSRULZ בצ'קאאוט".
מה אני אגיד לכם, זה פשוט כיף להיות לקוח של ASOS ועוד יותר כיף להיות
לקוח ASOS פייסבוקיסט (וכל עם ישראל פייסבוקיסטים גם ככה). לייק אחד קטן
ומתן תשומת לב יאפשרו לכם להשתתף בתחרויות נושאות פרסים, כניסה מיוחדת
למכירות פרומו לחברים בלבד וגישה לקודי הנחה אינסופיים וגם עדכוני אופנה.
גם במיילי התפוצה של ASOS ישנה אינפורמציה חשובה, אז לא כדאי לגנוז אותם
טרם הקריאה. בוטום ליין: מרביצים- תברח. נותנים-תיקח. ASOS, דרך כל מדיום, זה מוי כיף.
5.א. החלפת/החזרת פריטים- ב-ASOS כנראה הבינו שלקנות על עיוור זה לא תהליך שהוא bulletproof ולכן מציעים החזרת פריטים וקבלת זיכוי תמורתם או החלפה, בהנחה והמידה המבוקשת בכלל נמצאת בסטוק. כדי לעקוף את המכשול הזה אני ממליצה לכם לנהוג כמותי, בפרק 15 של "ויקטוריה ציידת הביקינים הוירטואלית". רכשתי בגד ים מצ'גע של חברה איטלקו-אמריקאית בשם cosabella, שמחירו צנח מ180 ליש"ט למשהו כמו 23 בלבד. אז מה, לא לקחת? בטח שלקחת. *הרץ כמה שבועות קדימה* כשהמשלוח הגיע, נוכחתי לגלות שהחלק התחתון לא מתאים לי. הוא מהמם ביופיו וסופר מוקפד ואיכותי, אבל די מיניאטורי- יותר ראוי ללבישה על המאליבו ברבי שלי ולא עלי. פאשלה רצינית בהתחשב בכך שבגד הים הזה יצירת מופת בכל מובן אחר ושמדובר בסיפור אהבה. היה לי ברור שכנראה שגם שריל במנצ'סטר ואלכסה בליברפול חולקות אותה דעה כמו שלי, ושאותו ביקיני מעלף-ת'חיים-מעיף-ת'פוני עומד לאזול מהסטוק בהקדם. אז עוד לפני שהחזרתי ל-ASOS את ה-bottoms לצורכי החלפה, הזמנתי את התחתון מחדש, במידה גדולה יותר. את הפריט שברשותי שלחתי בחזרה וביקשתי לקבל החזר כספי. התחזית הפסימית שלי התממשה וכעבור יומיים, בגד הים באמת אזל. המשלוח שלי לא היה מצליח להגיע בזמן גם אם הנסיך הארי היה אוסף אותו מסניף הדואר שלי ולוקח אותו במטוסו הפרטי היישר אל מחסני החברה. בוטום ליין: better be safe than sorry ואל תתביישו לנצל את מדיניות המשלוחים חינם. אחרי הכל לאסוס יש מעל מיליון מעריצים בפייסבוק ופריטים עפים כמו קרמבו בחורף.
5.ב. אופן ההחזרה- אחותי ואני נוהגות להחזיר ל-ASOS פריטים באותן אריזות אפורות, קלילות אך סופר עמידות שבהן הם הגיעו אלינו. זה חוסך עלויות מבחינת אריזה ומשלוח (טרם הבנתי את ההבחנה שעושה דואר ישראל בין צרור קטן לחבילה, אבל מדובר בפער של עשרות שקלים (!) בין השניים). פשוט הופכים את האריזה, ועליה מדביקים את מדבקת המשלוח ובולים (בסלוטייפ). "O_o" זו הדרך המושלמת לתאר את הבעת הפנים שלי כשהייתי צריכה להחזיר מעיל צמר שקניתי, ולא הבנתי מאיפה בדיוק אני אמורה להמציא חבילה שתכיל אותו. "מהבולה", פנתה לי אחותי בחיבה (זה ז'רגון של עו"ד לעתיד זה? בושי לך!), "תהפכי את האריזה ותשלחי ככה". מאז החיים שלי יפים. אנחנו גם נוהגות להתמהמה קצת ולאחד החזרות מהזמנות שונות. פשוט להוסיף בכתב יד את הפרטים של הפריט הנוסף שברצונכם להחזיר (הכל מופיע בחשבון שלכם באתר), ולהעיף הכל לבריטניה בחבילה אחת (=יותר חבילות=יותר הוצאות=יותר מירב מהבנק לא מרוצה). ד"א, בכדי להעריך את עלויות המשלוח מומלץ להשתמש במחשבון שמופיע באתר של רשות הדואר, וכמובן- תמיד מומלץ לשלוח בדואר רשום. מדובר בפער של כמה שנקלים, וזה בהחלט מחיר שווה לכל נפש עבור תחושת ביטחון שבכלל לא ניתן לשים עליה פרייס טאג. בוטום ליין: אלוהים נותן אגוזים, אסוס נותן שקיות. use those wisely.
WOWZA! לקח לי המון המון המון זמן לכתוב את הפוסט הזה, משהו כמו הזמן הדרוש לכתיבת 3 פוסטי לבוש מאוחדים.
אני מקווה שמאמציי לא היו לשווא ושזה הצליח לשרת מישהו!
(שמלת תחרה- Atmosphere, שרשרת Easy Tiger- של ASOS, נעלי בובה- George//G21, ג'קט ניטים- Atmosphere, צמיד זהב- של אמא שלי)
אז מה אני לובשת (בחפירה)?
שרשרת קומות עם הכיתוב "easy tiger"- של ASOS, עלתה 2.69$ (אני מקדימה תשובה לשאלה: בדקתי עכשיו והיא out of stock). היא בהחלט ה-go to golden necklace שלי מאז שהגיעה לידיי. לרוב, אני עונדת אותה יחד עם עוד כמה שרשראות זהב באורכים שונים, אבל היא מהווה את ה-center piece ואיך אפשר אחרת... הכף הנמרית החמודה הזו שם ממש דורשת את זה.
ג'קט מנצחים (על תזמורת יעני, למרות שמבחינתי זה גם ג'קט מנצח באופן כללי )- של Atmosphere. הוא שייך לסיסטר והיא קנתה אותו באיביי ב-70 ש"ח בקירוב. הרבה מילות חיפוש הועלו במירוץ אחרי הג'קט המעוטר המושלם- band jacket, napoleon jacket, orchestra jacket ועוד ועוד. בסופו של דבר, המאמץ השתלם והיא מצאה את הג'קט הקלאסי-עם-טוויסט הזה. הניטים הזהובים שמקשטים את הדשים ואת הכיסים והחיתוך הלא קונבנציונלי בתחתית ממש מוסיפים לו אופי ונחשו מה עוד הם מוסיפים........ פַּ...*wait for it* פַּזַאז. Whoops, I did it again. השרוולים הם באורך מלא, ד"א, אבל קיפלתי אותם בגלל מזג האוויר השערורייתי בהפכפכות שלו שתקף אותנו לאחרונה.
נעלי בובה ורודות- של George. נקנו לפני כמה חודשים טובים באי-ביי ועלו בערך 40 ש"ח. הרבה מאד זמן חיפשתי פלאטס ורודות. צבע מעודן ושטיחוּת היו התנאים היחידים שלי ולא הבנתי איך ייתכן שאני לא מוצאת שום דבר שקולע גם לשני אלו וגם לטעמי. כבר התחלתי להתרגז ולהרביץ בהיפר-וונטילציה של "תחזיקו אותי, תחזיקווווו אותי" מול המסך אבל אז החמודות האלו עלו בחכתי הווירטואלית ובא לתל-אביב גואל. ממש התלהבתי מהלאקה העדינה, מהפפיונים שמעוטרים בזהב ומהבנפוכו הפרחוני. ולכן, לא ברור לאן כל האקסייט הזה נעלם ואיך ייתכן שנעלתי אותן רק פעם אחת לביתה של אחותי. עוד יותר תמוהה היא העובדה שהשארתי אותן שם, נשכחות ותחובות מתחת לספת הרייש המשגעת שלה ושל החבריקו. מאז, אני מנסה לכפר ולנעול אותן קצת יותר, כדי שלא יתקבל הרושם שאני גברבר מרושע שמתפעל מדיניות של "כבר השגתי אותך, אז עכשיו אני בקטע אחר. NEXT".
שמלת תחרה של Atmosphere- בין השמלות הכי לא-פראייריות שיש לי בארון. הקונסטרוקציה שלה מעט מורכבת ובכל פעם שבה אני מתכוונת ללבוש אותה, אני לוקחת לעצמי דקת דומייה שמוקדשת לחישוב צעדים: "רק רגע. הרצועה הזו הולכת לפה, נכון? אז זאתי לשם? ". אז איך היא הגיעה לרשותי? חיפשתי שמלה מש(ו)געת לקראת יום ההולדת האחרון שלי. וכשמכוונים לאפקט של סקס על מקל, יש מילת חיפוש אחת שאוטומטית קופצת לראש: bodycon. כשמקלידים את השובבה הזו פנימה ומוסיפים לה את חברתה lace, ברור שכבר הולכים על כל הקופה, בלי התנצלויות. השמלה הזו הייתה ב-auction סטנדרטי ובן שבעה ימים ב-איביי, כשהייתה גם אפשרות ל-buy it now מיידי, במחיר מעט יותר גבוה. כמובן שלא חשבתי פעמיים וקניתי אותה בו במקום. העסקה, כולל משלוח, נסגרה על משהו כמו 60 ש"ח. נראה לי ממש מיותר לחכות שבוע שלם כדי לא להפסיד שטר ירוק של עשרימשקל ולהסתכן בכך שאפסיד אותה לבידר נחוש/מאוהב יותר ממני שיחטוף אותה בשנייה האחרונה. למקרה שתהיתם, אז לא. כמובן שלא. החבילה לא הספיקה להגיע בזמן. את יום הולדת 23 חגגתי בשמלה אחרת.
סה"כ-
180.76 ש"ח.
שוב תודה רבה על התגובות והאהבה בפוסט הקודם. פשוט אין עליכם!
ובזמן שאני טובעת בכל העבודות שמשום מה, לא מצאתי את הזמן לכתוב בחופשה... אני רוצה לאחל לכולנו חזרה נעימה ונטולת-כאבים לשגרה!
(שמלה- Bell Boutique, שרשרת- אקססורייז, מגפונים- תחנה מרכזית, גרביונים- לייף, תיק- ליידי די, טבעת- עבודת יד של דודי ויצמן, לק- Lilac Melody by JA-DE)
אז מה אני לובשת (בחפירה)?
שמלת plaid מכופתרת של Bell Boutique. קניתי אותה אונליין לפני כמה חודשים. זה היה hit מיידי מבחינתי- כבר בתמונות הבנתי שיש לה אופי. שרוולי המניפה השאבאם-יים שלה העיפו לי ת'פוני לבלי שוב, כפתורי הפרח הלבנים הנוצצים גרמו לי לעקצוצים ומעבר להכל, התלהבתי מהעובדה שהיא לגמרי ישימה כפריט ליומיום, אבל טומנת בחובה קצת ווא-ווא וום (במשפט האחרון יותר צלילים מאשר מילים תקניות. סטגדוש!). rrp לפני הטיקט הוא 195 ליש"ט, אבל באי-ביי כמו באי-ביי, הנזקים הכלכליים צנועים ביחס לעולם הקמעונאות הבשר ודם ומסיפור האהבה הזה יצאתי עם שבר בארנק בעומק של כ-120 ש"ח.
שרשרת של אקססורייז- כמו שסיפרתי לכם בעבר, אני פנאטית של כוכבים. עד כדי כך אני מורעלת עליהם עד שהם מקועקעים על השוק שלי (אחת מהן, can't never tell which fucking one), אז להעניק לי מתנה שכוללת אותם זה לפגוע ישר במטרה ועוד בעורק ראשי שלה. סיסטר רכשה עבורי את השרשרת הזו (20 ש"ח, שאלתי בשביל הפוסט). סיסטר היא יצור אלוהי, באמת. בכל פעם שבה אני עצובה, היא קונה בשבילי משהו נחמד. סתם בקטע של "בסוף יהיה עלא הכיפאק" ו-"חשבתי עליך, fuck-face" (היא לא באמת קוראת לי ככה............... אלא בשמות גרועים הרבה יותר ). זה יכול להיות גופיית תותים רקומים של טופשופ או חבית של גלידת תותים, אין חוקים מלבד החוק שאיכשהו, באיזו דרך מסתורית, זה תמיד מצליח לנחם.
תיק- 100 ש"ח ב"ליידי די" בקינג ג'ורג', חנות תיקים מתוקה שסיסטר חשפה בפני ובזאת, חילקה את חיי ללפני ואחרי, כשה"אחרי" הוא מודל הרבה יותר מאושר. קניות וירטואליות הן האני מאמין שאני פועלת לפיו, אבל אני מודה שיש משהו אולטרה נחמד וחוזר-למקורות באשכרה למשש את המוצר שאתה מתכוון לקנות, לבהציץ במראה ולהעריך את החיבור ביניכם וכמובן, בלקבל קורטוב של יחס אישי מבעל הבית. "שלום" מחמם את הלב הרבה יותר מ-"dear customer, bla bla bla, paypal". יאללה, סיימתי להתרגשן, להת' ובה-ביי.
מגפי בוקרים ישנים לאללה ונאמנים כמו כלב, מתמ"ח ת"א. עלו 50 ש"ח בשדרת הנעליים וזכו לקאמבק מחודש בחיי הפוסט-ניתוח שלי. עקב נמוך ורחב, wide fit, צבע נייטרלי שהולך עם כמעט כל דבר... זה החומר ממנו עשויים חלומות.
גרביונים בצבע סגלגל/אדמדם/מדמם/חצילי/הכנס adjective כאן- המקור אינו ידוע אך כנראה שהם של לייף. כן. כנראה. יש לי כמות פלילית של גרביוני לייף במגירה.
טבעת "ארבעת הרוחות"- טבעת כסף משובצת ברובי שקיבלתי מהאמן דודי ויצמן מ-KA GOLD JEWELRY. בלי היסחפויות בז'רגון, באמת שביליתי שעות באתר שלו והתלבטתי בין החלופות השונות. קצת הרגשתי כמו ילדה בחנות צעצועים שמתאהבת כל 2 מילי-שניות מחדש ובפריט אחר. אבל הטבעת הספציפית הזו, אחחח. היה בטבעת הזו משהו שמאד דיבר אלי, עזבו דיבר, צעק. "אעעעההאא!" היא עשתה עלי. באמת. אז הלכתי לפי הטיפ של המדריכה שלי מהפסיכומטרי- התשובה הראשונה, של הבטן, היא הנכונה. "never back down biatch", במילים אחרות.
אז למה דווקא היא? למה טבעת שחרוטים עליה ספינה ו"המרחיק לנדוד יודע פחות" של לאו צה? בגלל שרק לאחרונה, הלב שלי חזר לכאן על אמת. רק עכשיו אני מרגישה שהתיישבתי, התמקמתי ושנוח לי עם זה. אבל קשה להיפטר מהרגלים ישנים ולפעמים, בשעות מוזרות ועצובות (איפה סיסטר ואיפה המתנה שלי!) אני מהרהרת: מה היה אילו? שאלה טובה. ברגע שראיתי את הטבעת הזו, נצבט לי הלב. שכבת הקרח אפילו נמסה קצת. ועכשיו היא ברשותי ואני עונדת אותה ומרגישה שיש לי עוגן על האצבע, אבל לא עוגן של דיכוי החופש האישי, אלא של בטחון.
אני משחקת איתה בשיעורים בפקולטה הרביעית והאחרונה שאני מנסה באוניברסיטה (חמישית אם מתחשבים בכך שמלכתחילה בכלל הלכתי על משפטים) ופשוט מביטה ומתעמקת בה, אוכלת מנה של סנטימנטליות לצהריים. בקיצור, התכשיט הזה הוא הכי אוטוביוגרפי ונוגע-במקום-רגיש מבחינתי ואני יכולה להפליג (חה-חה, להפליג... בחירה מעניינת של מילים) עוד ועוד בדיבורים על הסימבוליות שלו בעיניי. אבל... זה בכל זאת בלוג אופנה ולא אי-מייל נוירוטי לפסיכיאטר שלי אז הנה תמונה, יאי!
הערה 1: עולם יקר, לא התאמתי את הקיר לשמלה. נשבעת בכל היקר לי. ~בובו מסתכל עלי במבט חסר אונים של "חלאה! עומד להכות בי ברק עכשיו בגללך??!?!?!?! וואף וואף ".
הערה 2: טבעת יקרה, יפיפייה שלי. אנא סלחי לי על כישרון הצילום המינורי עד נעדר לחלוטין שלי. את ראויה לכל כך הרבה יותר מהכאילו-צלם המביש הזה שהוא אני. כל כך הרבה יותר. למען השם, חרוטים עליך ליריקס של לד זפלין (מה שהוביל לכותרת של הפוסט). מילה. תראו בעצמכם תמונה נורמלית: