סנדלים בסגנון קבקבי (זה נשמע כמו וואחד אוסקימורון, אבל המשורר דווקא פיכח (לא נגזים ולא נפנק את המשורר גם בשם התואר "פיקח", חהחה)- נעליים שמשלבות עץ בתוכן גורמות למשורר לחשוב על חולבות עזים הולנדיות ולרגליהן הנעלה משונה שעושה "טוק טוק"). הבייביז האלו הם של atmosphere הבריטיים ועלו לי 48 ש"ח ממוכר פרטי באי-ביי (=מחזיק רק פריט אחד מכל סוג ולא סיטונאי). מי שמרבה לבקר בבלוגסטר בוודאי זוכר שאני רוחשת חיבה עזה לנעליים מקושטות- סרטים, פפיונים, מה שבא- ברוך הבא... אז זו הסיבה הראשונה שבגינה לא יכולתי לסרב לעסקה המצויינת הזו. מעבר לכך, מה שכבש את מעוזי ההתנגדות האחרונים שלי ל"רק עוד הוצאה קטנה אחת" היה שמדובר בעקב נמוך ורחב וגם בצבע חום. אבל לא סתם חום אלא חום tan רענן ו"נכון". וזה לא אני אמרתי אלא המייל שקיבלתי מnet-a-porter, מה שמזכיר לי שכדאי שאסיר את עצמי מכל רשימות התפוצה האלה, הכי לנופף עם אנטריקוט מול זאב רעב. או שמא, ג'ירף רעב?  אני די בטוחה שסעודת המלכים של הג'ירפות מורכבת בעיקר מדשא אפוי וקשתות בענן, אבל יש מצב שזה דיסני ששטף לי את המוח והביא לתגובה אחת ויחידה שמקובלת בעת היתקלות בחיית פרא: "שיאאאאו איזה אריה חמוטטטט אתה ובטחחחח הפרווה שלך נעימה רצחחח, איזה מרכך אתה שם??? קוצ'יקוןןןןןן שכמוך... בוא חיבוקקקקקי!!!"