אז מה אני לובשת?

שמלת שיפון של atmosphere- נקנתה דרך אי-ביי ועלתה 5.25 פאונד, כולל משלוח (מלת חיפוש שימושית: tea dress).

צעיף-מטפחת של matthew willamson ל-h&m- סיכול ממוקד של סיסטר באי-ביי; היא חטפה את הביד וסגרה את העסקה על משהו כמו 30-35 ש"ח. מאז המטפחת מקשטת את ראשה, צווארה או ידיות תיקה של סיסטר (שחזרה להיות ברונטית בינתיים) ואני מריירת לי בתוך הפה ומחכה לשעת כושר לחטיפה. התפילות של נענו די מהר ואחרי שהיא קשרה את המטפחת לבובת אריה (בשם "אריה". ~פיהוק, חח~) שיושבת כדרך קבע על ספת הריש השמנתית של שגיב הפאשיוניסט ושלה, החלטתי לנצל את המומנטום. הפשטתי את אריה מהבנדנה החדשה שלו וקידמתי את עצמי לראש תור היורשים. את המטפחת קשרתי כטורבן ואז סיימתי עם פפיון למעלה. תודה סיסטר על חיבתך לצבעוני ועל רוחב ליבך.

נעליים שלא רואים בתמונה- סנדלי שורש. סתם נו, לא באמת. אם כבר הפסקה הזו עוסקת בדברים האלה שעוזרים לנו ללכת, הרגליים- אז מסתבר שמצבי חמור ממה שחשבתי (מה סֵה סֵה? השיטה הבדוקה של "עזובותך, לי זה לא יקרה?" אינה bullet-proof? ). אני קוראת שוב את המשפט האחרון as I speak ואני חשה בצורך עז לתקן את עצמי. לא באמת חשבתי. בגיל 23, תשומת הלב שלך מתפזרת בין תחומים רבים וחשובים- המבחנים המייגעים באוניברסיטה, העבודה שלך, האקס המהבול ששולח לך מכתבים דומעים out of the fucking blue וכהנה וכהנה, אבל הבריאות שלך לא נדמית כדבר שיש לתת עליו את הדעת, כי... ובכן, לא קורה איתה שום דבר, שממה של שיעמום.

אבל לא אצלי. קיבלתי בשורות קשות מהרופא המומחה הכריש שהמתנתי 3 חודשים כדי לגהץ אצלו את כרטיס קופת החולים שלי. מסתבר שאני צריכה לעבור 4 ניתוחים בתקופה של כשנתיים ולסדר את הרגליים שלי מחדש- עקבים, רצועות, עצמות, מה לא. major-wtf- זה מה שהולך פה. את הניתוח הראשון ברגל ימין אני עוברת בתחילת אוקטובר שמגיע בצעידה רדיפה (ראסמי צעדי רדיפה, אני וואחד קורבן! ) ואני מוכרחה להגיד שאני לא נרגשת מהעניין הזה ויש לי את כל הסיבות שבעולם:

1. כל שיסוף סימפטי יעלה לי 2.5K לפחות.
2. כל אחד משני הניתוחים האחרונים (שייעשו בנפרד) יגרור גבס של חודשיים וחצי. אבל יש אור בקצה המנהרה- נשבעתי לעצמי שהגבסים שלי יהיו כרי טיפוח וירוממו בני תמותה לשייקספירים של המאה ה-21. כל חבריי כבר קיבלו התראה ועובדים על פואמות מרגשות שכוללות המון "הו, ויקטוריה" ומחמאות זולות. יא כלב, אני משותקת במיטה, אתה באמת הולך לשחק אותה מיסטר דיימון-סלבאטור-tough-guy עכשיו. לא, הא? זה מה שחשבתי. יאללה, פואט. ותמספר אותן.
3. סתם ככה תהייה לוגיסטית- איך לעזאזל אני אמורה לגרוב גרביונים? כמו ששמתם לב, אני ממעטת בלבישת מכנסיים וזה תקף גם לימי חורף אלימים (בסדר בסדר, זה לא משהו לזקוף לזכותי. הרי האלימות של האקלים הישראלי מעודנת יותר אפילו מהאלימות שאריה, בובת האריה המשותקת, הפעיל כשהפשטתי אותו ).
4. מה אתם צוחקים עלי???????? הולכים לקצוץ לי את הצורה ואתם אשכרה מבקשים רשימת מכולת של הנמקות לחוסר ההתלהבות שלי???????? ~זו הייתה חתיכת מלכודת מחוכמת, מוהאהאה! *הכנס כאן סמיילי עם קרניים שטניות*~



לפני שאני אשכח, מה שכן נעלתי היה זוג נעלי בובה של oasis בצבע בז' נייטרלי וחמדמד. כמובן שגם אותן, כמו חלק נכבד מהקניות שביצעתי בחודשים האחרונים, קניתי ברשת- הן עלו לי בערך 55 ש"ח.

ועכשיו, משפיניתי כמה סלעים רציניים ביותר מהדרך (=הקדמה של "מה היה איתך, לאן נעלמת?"), התמודדתי עם מכשולים (=לחשוב על דברים שממש לא בא לך לחשוב עליהם) ואני מרגישה כמו bear grylls עם מקלדת, אפשר להתפנות לפריט החשוב ביותר. הפריט שאני עונדת לצווארי- שרשרת בעבודת יד שייצרה אמנית מדהימה בשם הילה בנימין (הילה אמנות צרופה / HILA PURE ART).

תשמעו, עף לי הפוני לבנגקוק ובחזרה כשראיתי שהלוגו של "הסודות" פתאום קרם עור וגידים והפך ליצירה כ"כ מעניינת ומיוחדת. באמת שצ'סטר (כינוי שהתקצר והתקמבן לו מ-treasure chest ורק באופן מקרי דומה לשם של דלמטי בריטי. טחחח, ולחשוב שאני נזפתי בסיסטר על זה שהיא גרועה בשמות ) זוכה להערות ולמחמאות בכל פעם שאני עונדת אותו ואני מרגישה כבר די מחוללת מזה שכל הזמן נוגעים בי בטעות כדי לגעת בו, פותחים וסוגרים אותו, מציצים ובוחנים איזו שכיות חמדה הוא מכיל, מודיעים לו שהוא חתיכת "דבר מגניב", מוסיפים איזה "יָאאא " ספונטני ורק אז מכירים בעובדה השולית שגם אני נמצאת שם ושואלים "מה נשמע?". אבל בכיף, לכבוד הוא לי לשגרר את צ'סטר ושהוא ישגרר אותי. והכל טוב, תודה ששאלת באיחור אפנתי.

צ'סטר שוכב פרדקן, ורוד זה בהחלט הצבע שלו, מדגיש את צבע העור שלו-



צ'סטר חובש חלקית את הכובע הזהוב שלו ובורח מהשמש הקופחת אל תמונה עם תאורה מלנכולית וקודרת. לא, לא יילך, עדיין 200 ביליון מעלות צלזיוס פה. -



צ'סטר משחק מחבואים עם/בתוך ידידו, מת'יו (תיזהרו לכם, ברגע שאריה יאמץ את אסטרטגיית ה-mind over stuffed-animal-matter הוא יקום לתחייה ויגיע לנקום! )



יאהו, שמישהו יעצור אותי (לא, אל! כיף לי מדי! ).
נהייתי כמו ההורים האלה שלא יכולים לתת מנוח לתינוק שלהם ותופסים אותו בפילם כל הזמן ואני הישנה הייתה אומרת לא, חדל! גם לאחר התוספת של האות י' החמודה, "גיהוקי, "פיהוקי" ו"שיהוקי" אינם הופכים לחמודים לכשעצמם! סתם נו. אני מקנאה כי לתינוקות בשר-ודם של אותם הורים מנצחים ניצחון טכני ולא הוגן את צ'סטר כי להם יש טווח תנועה רחב יותר מהפתוח/סגור/סמי פתוח-סמי סגור שלו. צ'סטר, אין פטורים אצלי, תשחק רק איפה שאני אוכל לראות אותך.

זה עמוד הפייסבוק של הילה והיצירות שלה שבו היא גם מספרת על מהלך היצירה של צ'סטר ופריטים מקסימים אחרים. מבטיחה לכם שלא תתחרטו אם תקליקו פנימה.
I SUPER SUPER LIKE

סה"כ-

131 ש"ח של קניות ברשת + צ'סטר מהמם אחד.

on a side note... היה לי ממש כיף לכתוב את הפוסט הזה, התגעגעתי מאד! כתבתי וכתבתי אבל עוד כ"כ הרבה ממה שקרה בחיי (הרבה טוב ואפילו עוד יותר רע) נשאר לא מסוקר. נשמור את זה לפגישות הוירטואליות הבאות שלנו ובינתיים, אני וצס'טר מוסרים נשיקות (זה יותר נראה כמו פעילות פקמנית אצלו אבל העיקר הכוונה, טיהי ).

שיהיה לכם ולכן אחלה של סוף שבוע וסוף קיץ נעים.
תהנו ממה שיש שבורכתם בו ותחיו את הרגע, הרגע וההזדמנות לא יחזרו. תעשו לי טובה אישית... תחיו, תשמחו. שלא יהיה לכם מאוחר או מממ... מגובס פתאום, חח.

אוהבת,
ו.