תיק ישן של אמא שלי.

נעלי בובה בעיטור פרסות זהובות- של טופשופ. עלו 50 ש"ח בסוף העונה האחרון בארץ. אחרי כמה נעילות מאד מרוצות, אני סופר דופר מתחרטת על זה שהנאתי את סיסטר מלקנות זוג נוסף עם ראשי נמר מתוקים (סליחה ~שיעול~ קשוחים! ). גיגלתי צ'יק צ'אק כדי להראות לכם אבל לא מצאתי את אותו הדגם ואולי עדיף ככה, לא לזרות מלח על הפצעים ועל החרטות, אחרי הכל, לא בא לי לקבל על הבוקר SMS כעוס של "תודה רבה באמת" (זעם לא חייב להתבטא בקללות מקוריות. מומלץ להישמר מפניה של סיסטר דווקא כשהיא ממעטת במילים ).

טבעת מדיווה ושרשרת של דיווה בסגנון Tiffany & Co. אסף אבידן היקר, אני חשה שאתה מתקשה בהבעת רגשותייך העזים כלפיי. אני ממליצה שתביא סיבוב בקולקציה של טיפאני. תעזור לי לעזור לך לעזור לעצמך וזכור שיהלומים מדברים יותר טוב ממילים. ~מגרשת את הווישליסט הדמיוני שלי עם הנפות ידיים מלאות כוונה (=סוגרת את הכרום ומלבישה את אסף אבידן) וחוזרת למציאות~ לענייננו, מצאתי בתיבת התפירה המשפחתית כל מיני סרטים צבעוניים ובונבוניים, באורכים ומרקמים שונים, ומאז אני משחקת איתם ושוזרת אותם לתוך השרשראות שלי- בפוסט הקודם נעזרתי בסרט באורך מכובד והפעם הכוכב היה סרט תכול גמדי. זה חמוד בטירוף בעיניי ומוסיף צבע לכל הופעה. חשוב מזה, זה עוזר לי לממש את האובססיה החמורה שיש לי שלפיה הלק חייב להיות מתואם כך או אחרת לתלבושת. אם כבר על הלק מדברים- אני מוכרחה להגיד שאני מאוהבת בגוון הזה שהגעתי אליו ע"י ערבוב של 2 לקים כעורים שלא עשיתי בהם שימוש (תכלת-מרקרי לא פרקטי וסגול-אפרפר שלא החמיא לי).