|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
עושים כבוד לתל אביב (ולי) ב-VOGUE הגרמני "תל אביב היא מטרופולין תרבותית וכלכלית מבוססת, כמו גם זירה עולה של סגנון אישי שבה תרבויות ודתות שונות מצטלבות. מה שנוצר הוא מפגש מסקרן!
שירות צבאי של שנתיים הוא חובה מתוקף חוק לצעירות ישראליות ולכן אין פלא שהן משתוקקות לגלות הרפתקנות אופנתית. סגנון רחוב מרתק זה וחיי הלילה עושים את שלהם- הים התיכון הישראלי מושך אליו dj-ים מפורסמים וצלמים כמו איבן רודיק מהפייסהאנטר.
צבעוני, נשי וחסר דאגות הוא המראה של העיר הזו, שפירוש שמה הוא "גבעה של אביב"".
זה מה שה-google translate הצליח לחלץ מהקטע הגרמני הבא, שמפרגן לרחובותיה העליזים של תל אביב ומגדיר אותה כבירה אופנתית. לסיום, מופיעים קישורים לעמוד הלוקבוק שלי ולעמוד שמרכז את כלל המשתמשים הישראליים בלוקבוק.

לחצו עלי כדי לצפות בעמוד הזה ב-VOGUE.de
לחצו עלי כדי להגיע לעמוד קהילות בווג- תל אביב אהובתי, קופנהאגן, פריז ולוס אנג'לס מצוינות יחדיו, בנשימה אחת! 
ותמונה שלי שנבחרה כ'שגרירה':

בהזדמנות זו, אני רוצה לציין פז"מולדת של 5 חודשי פעילות ולתקוע כאן יתד. רק מילה אחת מתאימה לציון המאורע והמילה הזו היא: תודה. תודה לכולכם ולכולכן על זה שאתם מוצאים את בלוגי כשווה הקלקה, מתעניינים בחיי הפעוטים ובמה שלבשתי בזמן שהם חלפו על פני העיניים. תודה על זה שבאתם, תודה על זה שנשארתם, תודה על זה שתמכתם ופידבקתם לאורך הדרך- הצעתם שיפורים, תרמתם מדעתכם ותמיד פינקתם אותי במילים טובות, באהבה גדולה וחיממתם לי את הלב. תודה! 
|
נכתב על ידי
הסודות של ויקטוריה
,
21/10/2009 17:02
בקטגוריות שמלות, תל אביב אהובתי, אופנה, חדשות טובות, כן כן, גם התמונה הזו צולמה במצלמה הדרעקית הישנה, רבאק, למה השיער שלי נראה ככה?, אינטרנט, אופטימי, מגפיים, מאיפה הרוח הזאת באה לי פתאום?, פאקינג איי, אני כל כך מתרגשת! זה הווג! הווג!, הייתי חייבת להרים ידיים, חייבת? ררר, אוף, יש לי כל כך הרבה מאמרים לקרוא עכשיו, מבוא לזה, מבוא להוא- הכל נשמע אותו הדבר!, ווהו!
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Chemical_Burn ב-31/10/2009 18:52
|
The I actually prefer Autumns, but at least it's my freakin' birthday look


אתמול שמתי פעמיי לאוניברסיטה למרתון-בתשלום של 6 שעות בחשבונאות. עשיתי טעות טאקטית חמורה והיא לנסות להחליף את דרך התחבורה הממוזגת של רכבת ישראל באוטובוס, בנוסף לאוטובוס הראשוני שעלי לקחת בכל מקרה כדי להגיע לציוויליזציה. כן, בדרך לא דרך, הגעתי למסקנה מעוותת בעליל שתוך 50 דקות, אספיק להגיע לשיעור באוניברסיטה, אחרי שאעלה על 2 אוטובוסי קונקשן שחוצים את כל תל אביב לאורכה ולרוחבה (ובינינו, אם אני צריכה כ"כ לצאת מגדרי כדי להגיע ליעדי, אני obviously לא מתגוררת בצד הנכון של פסי הרכבתׂ  ). עברתי את הבדיקה הבטחונית בשער ב-35 דקות איחור ופתאום קלטתי שלא באמת יש לי מושג איפה במטרופולין ששמו אוניברסיטת ת"א מתקיים השיעור שלי ונזכרתי במשהו נוסף. אותו גילוי מרעיש היה שממש, אבל ממש לא אכפת לי (כן, אמא, היי *מנופפת בביישנות, מציעה לאמא קפה, מקווה שלאמא יש קשב של אוגר על קרוסלה* אני יודעת שאת קוראת את זה, אני מצטערת על היותי כישלון ברית מועצות-י). הפלא ופלא, מישהו שם למעלה כנראה שמע את אנחות ה"באבאשך-עזוב אותי-אין-לי-כוח" שמופנות לשחקים ולפתע, הנייד שלי צילצל. על הקו היה שגיב הפאשיוניסט. " שלום." "שלום." " תראי, יש לעכבר (ככה הוא קורא לאחותי) יום הולדת מחרתיים *צוחק מסיבה ברורה והיא שגם לי יש יומולדת מחרתיים*. אני צריך עזרה. מה אני עושה?" "מה זאת אומרת, שגיב הפאשיוניסט-עד-בלי-די, "מה אני עושה?", הא? אתה כבר לוקח אותה לרומא!  " " נכון. אבל אנחנו טסים רק בעוד שבועיים. והיומולדת הוא מחרתיים", עונה לי שגיב בצורה רצינית באופן תהומי וגורם לי לתהות איפה הוא החביא את שאר בני מינו שמאמינים באמת ובתמים שלקחת את חברה שלך לאיטליה לרגל יום הולדתה זה לא מספיק. הוא כנראה לא קורא את התקנונים הנכונים, אבל בואו לא נאיר את עיניו.  בסופו של דבר, הוא סיפר לי על התכנית המחוכמת שלו להפתיע את אחותי במשרד עורכי הדין שבו היא עובדת, כשבידיו זר פרחים ענקי ומתנה. בדיוק נזכרתי שלפני מספר חודשים, אחותי סיפרה לי שהיא מפנטזת ששגיבסטר יגיע למקום עבודתה עם איזו שמלה יוקרתית בשקית נוצצת, וייכנס לrole האביר על מאזדה מצוחצחת, שמציל את הנסיכה מאימת הפאוור פוינט. (ממש אימה, אל תשאלו. לאחותי יש את הבוסים הכי נפלאים בעולם, אנשים מעוררי השראה, משכמם ומעלה. אני המומה מכך שבחורה כה צעירה יכולה להיות כ"כ בת מזל כשזה נוגע לקריירה). כל שנותר לי לעשות הוא לחבר את הקצוות הרופפים- שמתי פעמיי לקניון רמת אביב, במקום אותו מרתון בחשבונאות, כדי לבדוק אם יש משהו שיענה על טעמה האלגנטי של אחותי. ממש לפני שהסוללה שלי כבתה, התקשרתי לשגיב והודעתי לו ביגון ובצער רב שידיי ריקות. בערב, גיהצתי לו חולצת ביזנסמן מכופתרת והסתרתי אותה בבגאז' שלו, ופנינו לקניון אחר. כעבור שעה של שיטוטים לא פורים במיוחד, שגיב הפאשיוניסט התחיל לגלגל עיניים ולהחליף צבעים. כשהצעתי לו להרכיב לאחותי שרשרת חרוזים באופן אישי הייתי בטוחה שהוא יחטוף איזה התקף אסטמה מנופף ידיים, או כל דבר שיספק לו תירוץ טוב מספיק כדי לחבוט בי בטעות *bitchslap*בום!*. מצאנו את פריט החלומות בזארה ומשם הכל היסטוריה והיסטריה. למרות הטלפונים ההזויים והחשודים שעשיתי כדי להתחקות אחר עקבותיה של אחותי בשרלוק הולמסיות ולוודא שהיא במשרד, היא היתה המומה לחלוטין מההגעה של שגיב הפאשיוניסט. אני שמחה שהצלחתי לתרום לכך שהיה לאחותי יום מאושר ובין כה וכה, לא הרגשתי מוכנה מספיק כדי לגשת למבחן הזה. ההחלטה שלי לוותר על מועד א' גם איפשרה לי להתלוות לאחותי ולרכוש לדון שגיב טי-שרט חגיגית למחר (ומה שבתמונה הוא מה שלבשתי), ואולי גם זוג נעליים חדש שבאופן לא ממש מקרי, יתאים לשמלת הנסיכות שלה. הרי חגיגות יום ההולדת רק מתחילות... אז מה אני לובשת?
שורט משבצות בחום-בורדו מהתחנה המרכזית, עלה 30 ש"ח. אני יכולה להישבע שהוא ברשותי כבר למעלה מ-4 שנים וכל קיץ, עושה את שלו מחדש. חולצת מלמלה וכיווצים באוזר המותניים מJump- עלתה כ-60 ש"ח, אם זכרוני אינו מטעה אותי (עושה רושם שהוא מטעה אותי רק בקושיות אקדמיות. אם מדובר בלזכור ציטוט מהעונה הראשונה של "דקסטר", אני מתפקדת מדהים ). פיפ טואוז מעוטרי ניטים של Josef- עלו 50 ש"ח. תיק שק בצבע קאמל מh&m פריז- עלה 100 ש"ח. שרשרת זהב (שמחלפות היהושע-פרוע שלי מסתירות) ועליה מושחל מחזיק מפתחות עשוי עלים מh&m- נקנה עבור 3.90 יורו. הוא פשוט תכשיט יפייפה בעיני וכמו ששמתן לב, אני עושה איתו הכל חוץ מאשר להשתמש בו לייעודו המקורי. 

סה"כ- 260 ש"ח.
|
נכתב על ידי
הסודות של ויקטוריה
,
26/6/2009 01:06
בקטגוריות 200-300 ש"ח, i love my sis, אופנה, חפרתי, נשבר לי המעדר, צילום, קיץ, תמונות, אופטימי, אני בת 22, אם אני שוב מקבלת גרביים במתנה, מישהו ישלם בחייו! &*^$@, לבן, איפה קונים חבר ליום אחד?, תכשיטים, DIY
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'אקה ב-5/8/2009 11:31
|
|