Slow down, you crazy child
But then if you're so smart tell me why
Are you still so afraid?
Billy Joel |
| 4/2017
פרידה ראשונה.
לא חשבתי שיהיה לי כלכך קשה לחזור לחדר. אחרי עשרה ימים בזנזיבר ועוד סופ״ש באילת, אמא שלי ציפתה שאכנס לחדר בדילוגים ואני העדפתי לטייל בסלון ואפילו ללכת לקניון למרות שהייתי גמורה מעייפות, העיקר לא להיכנס לחדר. אמרתי שאין לי כח לראות את כל הבלאגן של המזוודות. עכשיו כבר לא הייתה ברירה והייתי חייבת להיכנס לחדר ולמקלחת. הכל נשאר במקום. מברשת השיניים שלו, המגבות, המצעים. הפיג׳מה שלי שהיא בעצם החולצה שלו מהשייטת. נעלי הבית של הארנבים שהוא קנה לי במתנה. הכרית מסודרת בדיוק לפי הצורה של הראש שלו. גם מעיל הגשם שהיה לי במזוודה הוא שלו. את המעיל אני מוכנה להחזיר לו. מהחולצה אני לא מסוגלת להיפרד. החבאתי את כל התמונות שהיו לי בארנק מאחורי התמונה שלנו מרודוס, הגדולה עם המסגרת המיוחדת שקנינו לשנינו. הוצאתי מהת״ז את הפתק עם התזכורת שהוא אוהב אותי, ופתאום היא נראתה כלכך ריקה, אז כבר החבאתי אותה במגירה. מספיק שאסתובב עם הרישיון. ליד המיטה יש את הספר שלנו ואני לא רוצה למצוא לו מקום אחר אז השארתי אותו כאן. אני אוהבת אותו כלכך. אני לא מסוגלת להיות כלכך רחוקה ממנו. אני לא מפסיקה לבכות כבר שעה. זה כואב כלכך, ואני לא מבינה איך הוא מצליח לכבד את ההחלטה שלי ולשמור מרחק. אני רוצה לבטל אותה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סאנִי