זה היה תמים ומטורף במקביל. אבל זה גרם לי לחשוב על הרבה דברים. 

אתמול פרקתי את הכל בכתיבה, ואז נזכרתי מהי הכתיבה בשבילי, כמובן שזה נלווה לכמה קטריונים נוספים של איבוד עשתונות - 

• לשמוע מוזיקה קלאסית באופן פתאומי לחלוטין. מפצח האגוזים מזכיר לי סרטי דיסני ישנים ♥
• להתחיל לכתוב את מסעו של אריק. אריק הוא פילוסוף בתחילת דרכו, או מתיימר להיות אחד כזה. הוא קצת מתנשא והוא חושב שהוא טוב מדי בשביל קשרים אנושיים, הוא לא מאמין בקשריים אנושים כי לדעתו בני האדם הם יצור אורגני מהמפגרים שנבראו. חוץ ממנו ומעוד כמה. 
• לדבר לעצמי. אין צורך להסביר, חשבתי שהבובה שלי היא לא אחת מאשר ****.

רגע תמים של איבוד עשתונות גרם לי להחזיר את כל שפיותי ולרדת לסף דעתי. 

התחלתי הכל מחדש, לא מחקתי כמובן כי לזה אין לי אומץ - אבל התחלתי דף חדש , נקי ולבן.

ומשהו נוסף, שאני לא מסוגלת לשמור לעצמי : אני כותבת את הצורך שלי באהבה. כמובן שאריק ימצא את האהבה שלו אך איך לא, האישה היחידה שלא מתרגשת ממנו.