בלוג תיעוד

אני מרגישה כמו כישלון מוחלט.

אני מרגישה שהשליטה חומקת לי מבין האצבעות. קשה כלכך להתמיד בה. חשבתי שאולי סמלים קטנים ומטופשים יעזרו לי, אבל אני לא באמת מסוגלת להסתובב על חוט אדום על היד. זה מרגיש כמו כל אלה שמאמינים בעין הרע. מה אם מישהו יחשוב שאני לומדת קבלה? זה כלכך מביך.

בסופ"ש היה בסדר. הייתי, כמובן, חייבת לאכול. אבל לקחתי משלשלים אז לא עליתי במשקל. ואז פתחתי צום של 48 שעות. החלטתי לוותר בינתיים על צומות ארוכים. בסופו של דבר הם לא מועילים יותר מצומות קצרים (מלבד ההרגשה המהממת של שליטה שהם מעניקים). אז אני כנראה אשבור אותו מחר.

עוד חודשיים אירוע גדול. חייבת להיפטר מ10 קילו נוספים עד אז. אבל אני אסתפק גם ב8. קילו בשבוע. זה לא נשמע הרבה מדיי. זה נשמע כמו משימה אפשרית. אני יכולה ואני חייבת.

דאמט, אני אעשה את זה.

29 קילו. זה כמה שירדתי. ואתם יודעים מה? זה המון. אני צריכה להתחיל להעריך את זה. היעד הראשון אי פעם היה 60. אי שם, כשחשבתי בתמימותי שזה יספיק. זו הייתה חתיכת עבודה קשה, אבל, פאק, הצלחתי.