הכל אפור וסגריר,
כולם בגדו בשקיעה
ולא מצאו סיבה לקום בבוקר,
אני תלוי באוויר..
האווירה מסריחה,
שתמצאי אותי אדע את האושר.
וגם אם לא,
אם לא כדאי לך לחזור
תדעי רציתי שתהיי מאושרת..
אני עוד פה,
את זה כדאי לך לזכור
בלילות שאת עינייך סוגרת.
-
מצב? לא יודעת. לא רוצה שהיום הולדת המסריח הזה יגיע. לא רוצה. רוצה להיעלם רוצה להישכח כאילו לא הייתי בכלל.
ואולי אני אלך לשום מקום, אברח לשום מקום, בלי לקחת כלום חוץ מאת עצמי. לברוח רחוק, אני אפילו לא יודעת לאן, רק לברוח. להתחיל את הכל מחדש. הייתי משנה כל כך הרבה.
שתיקה. אני כל כך מוצפת בדברים ואין לי לאן ללכת. אין לי למי. אז שתיקה.
כמו ילדה נטושה באמצע שום מקום. בלי אף אחד. לבד.
