אז אני בסוף הולכת אחריי מאה ואחד החלטות ושינוי החלטות P:אני צריכה להביא מרשמלו שתייה ושיפודים ^-^
אמא שלי לא מפסיקה להעביד אותי T^T
היא ממש דוחה כלומר הבנתי שיש לך נשק סודי (לא לתת לי לצאת)
למרות שזאת לא הבעיה הכי גדולה שלי אני תמיד יכולה להתגנב.
אבל לך יש את האוטו, וכאן מתחילה הבעיה =.=
בנתיים ליקקתי את כל החדר שלי מאבק ואני לא מרגישה את הידיים/רגליים.
ס' לא הפסיקה לחפור לי, כן אני מבינה שחברה שלך הבריזה לך..
כן אני מבינה שאת לבד..
כן הבנתי כבר שמשעמם לך..
כן אני שומעת כמה את לבד..
כן אני....יואוו דיי קיבינימאט!!! את חושבת שאני ישבתי עכשיו בחדר וחיכיתי שתתקשרי ותחפרי לי כמה עצוב לך?
לכי נחוי בליאט!
יואו מציקים לי >.<
טוב ביי ביי אחר כך עידכון על איך היה [=
תהנו בל"ג בעומר ^_^ ביי ביי
עריכה:
אני שונאת את אמא שלי אני שונאת את אבא שלי אני שונאת את ההורים שלי אני שונאת את החיים שלי!!1
יואו חצי שעה בזמן שאני כבר מתארגנת היא ניזכרת להגיד לי שמשהו שלא עשיתי משו.
היא צועקת עליי, ומתעצבנת ומוצאת תירוצים למה שאני לא יילך ונימאס לי ואני רוצה לירות בה בראש אחריי כל מה שאני עשיתי.!!
ואני רוצה למות בכלל והיא כזה דוחה ואמא מציקה ומעצבנת שלא מעריכה אותי בשיט.
ונימאס לי ואני נודרת לכם שאם אני לא יגיע היום לל"ג בעומר היא תיצטער על זה ואני יעשה לה את המוות.
אני בחיים לא אסלח לה על זה.
אפעם.
גם בגלגול הבא.
עד כאן הכלבה הדיואקטיבית,
שרוצה לרצוח את אמא שלה ולהתאבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכלבה הרדיואקטיבית