היה מצחיק היה כיף והייתי מוכנה לעבור את זה שוב [=אבל היה בי חלל ריק בגלל העובדה שאני יודעת שאתה לא חגגת אותו, ניראלי..
חשבתי שאני עצובה כי אני לא אדבר איתך אבל הבנתי שזה לא בגלל זה, לא איכפת לי לנתק קשר כל עוד זה מסיבה שלא פוגעת באף אחד מאיתנו.
אבל היה לי רע לחשוב שאתה סובל, תמיד הייתה בראשי תמונה מגוחחת שאתה יושב בדד בחדר בלי חלונות, וחושב מתי זה ייגמר.
שלחתי לך סמס שלא ענית לו, ידעתי למה.
עשה לי טוב על הלב לראות שענית לי בפייסבוק, ידעתי שזה אומר שלא הכול נורא כל כך.
גם שמחתי עוד יותר לראות שילדה אחת כתבה לך "מה נסגר עם יום ראשון" והבטחת לה שתדבר איתה בשש.
זה שימח אותי כי ידעתי שאתה לא עד כדיי כך סובל אם בכלל.
ועדיין, אני לא הולכת להירגע עד הסוף עד שאתה תגיד לי במפורש שהכול בסדר.
ותתכוון לזה.
ועכשיו לנושא אחר.
אם את קוראת את זה אז תפסיקי לתפוס עליי תחת ברור? כולא ילדה מסכנה בת 11.
מה את תופסת מעצמך?
את עוד ילדה קטנה ואני לא הולכת לריב איתך.
אבל אם תעברי את הגבול אני נישבעת לך שאת תבכי ברור?
פשוט אל תתעסקי איתי.
חוץ מזה אני בסדר גמור ^ ^ החיים סבבים ואני מאושרת [=
מקווה שגם אתם [=
אגב-
לילדה/ילד ההוא/ההיא שהגיב לי לפוסט הקודם.
לא איכפת לי שלא מגיבים לי.
לא רוצה אפילו שיגיבו סבבה?
אתה/את לא עושה לי שום טובה בזה.
אפחד לא מכריח אותך להגיב.
אז תעשה/תעשי טובה ופשוט תצאי לי מהוריד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכלבה הרדיואקטיבית