איבדתי נפש, כל המוצא מתבקש להחזירה
אם אין אני לי, יש אחרים. |
| 7/2009
טיסה נעימה
"כל הנוסעים של טיסת איירליין 662 מתבקשים לעלות למטוס"
נשמעה הקריאה.
"זה אנחנו" הוא אמר לי.
הוא לקח את ידי וגרר אותי למטוס.
"אני יכולה ללכת לבד!" אמרתי בתוקף ומשכתי את ידי הקטנה מידו הגדולה.
"כמובן, ילדה גדולה שלי" הוא אמר בחיוך ולקח את ידי בחזרה "אבל עדיף שלא נאבד אחד לשני"
רטנתי קצת אבל אחרי זה הבנתי שהוא צודק ולא התנגדתי יותר.
הגענו למטוס והתיישבנו.
הוא סידר את התיקים שלנו בתא שלמעלה בתיקרה, כל כך גבוה.
נדלקה נורה שאמרה לחגור חגורות ולא לעשן.
אז הוא עזר לי לחגור את החגורה ולהקטין אותה כך שתתאים לי.
הרגשתי רעידה קלה והמטוס המריא.
מהר מאוד נרדמתי.
חלמתי שאני ציפור בשמיים.
חלמתי שאני נתקלת במטוס ומתה.
התעוררתי בבכי והוא חיבק אותי.
"שקט חמודה, זה רק חלום רע"
נרגעתי.
ואז הגיע הדייל עם עגלה מלאה בקבוקי שתייה.
אני ביקשתי מיץ פטל אבל לא היה לו אז הסתפקתי במיץ תפוחים.
הוא שתה מיץ עגבניות.
שתיתי לו קצת מהכוס, זה דוחה!.
אחרי שגמרתי לשתות והתעללתי בכוס, נהיה לי משעמם.
אז התלוננתי.
ואז באה דיילת עם חיוך מבחיל על הפנים, היא נתנה לי חוברת ציור וצבעים.
נכון שבדרך כלל אני שונאת לצבוע (זה מצריך יותר מדי שמירה על הקווים) אבל הייתי כל כך משועממת שצבעתי את כל החוברת.
כשסיימתי לצבוע נימנמתי קצת וקמתי כשהוא שאל אותי מה אני רוצה, עוף או צמחוני.
אמרתי עוף.
באמצע האוכל גררתי אותו לשירותים, זה מפחיד ללכת לבד.
הוא רצה להיכנס איתי ולעזור לי אבל התנגדתי, אני כבר גדולה! אני יכולה לבד!
כשחזרנו למקום גילינו שכבר לקחו לנו את האוכל.
אז שנינו נרדמנו, רעבים.
התעוררתי לשמע זעקות הנוסעים.
"אנחנו נתרסק!"
"אנחנו עומדים למות!"
"יכולתי לקנות כרטיס בזול במטוס אחר, אבל הייית חייב לקנות דווקא לזה שמתרסק!"
פרצופים מבוהלים בכל מקום.
ילדים קטנים בוכים.
והוא ישן.
אני מנסה להעיר אותו.
אחרי כמה דקות הוא מתעורר.
הוא מבין מה קורה ומרגיע אותי.
אבל אין צורך, אני מבינה ואני רגועה.
הדקות הבאות היו איטיות במיוחד.
כאילו כל העולם בסלואומושן.
הסתכלתי מהחלון.
ראיתי את הים קרב אלינו יותר ויותר.
לא היה אכפת לי למות.
גם ככה לא צפיתי לעצמי עתיד מזהיר על האדמה.
אבל חבל לי עליו.
הוא רצה לעשות כל כך הרבה דברים.
והוא היה עוד צעיר.
נכון שהוא גדול ממני ב25 שנה.
אבל לא במחשבה.
לפחות מנחמת אותי המחשבה שנהיה ביחד.
כי אותו אני הכי אוהבת בעולם.
כי הוא אבא שלי.
ואני בסך הכל ילדה בת 4.
שרואה את הרגע האחרון שלה.
ואז הכל נהיה שחור.
| |
| כינוי:
emillyanna מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
