מערכת החינוך, מבתי ספר יסודיים, תיכון ועד מכללות ואוניברסיטאות הפכו לשדה-קרב של ממש במלחמה של הפמיניסטיות נגד גברים ונערים.
זאת מערכת שבאופן שיטתי, מכוון, מרוכז, מבוקר ונקודתי דואגת להכשיל, להפליט ולהקשות על תלמידים ממין זכר, כנקמה על "דיכוי הנשים בהיסטוריה", שקר בפני עצמו. במונחים של מלחמה, זה פשע מלחמה במלוא המובן, נגד חפים מפשע רכים ככבשים. הרי זה הכי קל לתמרן ולהפעיל מניפולציות ושטיפות מוח הרסניות על ילדים קטנים. בדיוק כפי שנשים גרושות נוהגות להסית את ילדיהן נגד אביהם, כך מורות לקחו על עצמן את התפקיד לחנך את הדור הצעיר לקבל את האישה כסמכות עליונה ובכך ליצור משטרה מטריארכלי - המטרה האמיתית של הפמיניסטיות.
הטענה ש"בהיסטוריה לא הרשו לנשים ללמוד" היא שקרית כי לא לוקחים בחשבון משתנים וגורמים רבים. תהליכי החינוך הממסדי של בנים היו תמיד הנוקשים והאכזריים ביותר וכללו עינויים פיזיים ופסיכולוגיים, אלימות, השפלות, לחץ רב ומשמעת קשה במיוחד, כפי שמסביר פרופ' מרטין ואן קרפלד.
הוא מסביר גם שנשים לא התרחקו מהבית שלהן ולא עשו מסעות ארוכים. אין לשכוח שבעבר, לפני שהומצאו כלי תחבורה, לעבור ממקום למקום הייתה משימה קשה, ממושכת ואף מסוכנת מאוד. נשים לא יכלו לעזוב את הבית וללכת ללמוד אלא רק אם ביה"ס היה קרוב למקום המגורים שלהן.
מאז ומתמיד היו בתי ספר מיוחדים לבנות שבניגוד לבתי הספר לבנים, הייתה בהם אווירה מאוד נוחה, ידידותית, ביתית ונעימה, בניגוד לאכזריות בבתי-ספר לבנים. המסקנה שתמיד, כמו במציאות של היום, כדי שבנות תוכלנה ללמוד, היה צריך לדאוג לצרכים האישיים שלהן ולבנות להן מסגרת עם פחות דרישות, קשיים, לחץ ותחרות. בתקופה בה השכלה הייתה בראש ובראשונה לצרכי עבודה ופרנסה, נשים למדו פחות כי כך היה להן נוח ולא כי "הגברים דיכאו אותן"! הפמיניסטיות כהרגלן תמיד מציגות נתונים בצורה מניפולטיבית, הן מסלפות עובדות ומשכתבות את ההיסטוריה בצורה גסה ובוטה (נדבר על כך בהמשך).
לפי חוקי החברה המערבית-מודרנית, מגיל צעיר מאוד, בנים יש לאלף, לחנך ולביית כמו חיות פרא. מסביר זאת פרופ' מרטין ואן קרפלד בספרו "המין המיוחס": "באופן יחסי, ילד ממין זכר זוכה יותר לדחיפה מאשר חיבוק" והכוונה שבניגוד לילדה, ילד דוחפים מגיל צעיר לעשות ספורט, להיות עצמאי יותר, לדאוג לעצמו, ולקחת אחריות למעשיו, מה שאומר לקבל עונשים חמורים יותר. לדוגמא, כאשר אח ואחות רבים, מקובל להעניש את האח ולנזוף בו, לא משנה מי התחיל. לבנות מותר לבכות (בכי זה הנשק הכי חזק של האישה לאורך כל חייה) בזמן שעל בנים אוסרים לבכות ולהביע רגשות בעזרת ביטויים כמו "אתה כזה בכיין", "אל תהיה תינוק", "תהיה גבר" וכו'. מאז ומתמיד גם העונשים נגד בנים היו חמורים יותר והתבטאו באלימות פיזית קשה כגון הצלפות, אמצעי שנחשב לגיטימי, מקובל, יעיל וחינוכי כל עוד הוא כוון כלפי ילד ממין זכר. יש עדיין מקומות בעולם שאמצעים "חינוכיים" אלה מקובלים.
מתייחסים לבנים כמו אל חיות ואח"כ, כפי שמסביר מרטין ואן-קרפלד כמו חוקרים רבים בתחום (ביניהם כריסטינה הוף סומרס, מחברת הספר "THE WAR AGAINST BOYS"), מאבחנים בנים באופן שיטתי, לעיתים ברשלנות, כלוקים ב"הפרעות קשב וריכוז", "היפרקטיביות" וכו', ומרעילים אותם בתרופות כמו ריטאלין שהורסות להם את הבריאות ואף מסכנות את חייהם באינספור תופעות לוואי קשות: מחקר חדש: שימוש ארוך טווח בריטאלין יכול לגרום למוות
במילים אחרות, מתייחסים לבנים כמו אל מכשיר שניתן בקלות להפעיל ולכבות, ואשמות בכך הפמיניסטיות כמו שמסבירה כריסטינה ואנסה להסביר כאן.
מכיתה א' ולעיתים אף בגן הילדים, בנים זוכים לעונשים כבדים יותר, לנזיפות, לעלבונות, השפלות והתעללות הן מצד בנות גילם והן מצד גננות ומורות שנטפלות אליהם. ההבדל, חשוב להדגיש, הוא שאם בנים מרביצים אחד לשני, זה נחשב נורמלי לחלוטין.
הנטיה הזאת לא מפסיקה בגילאים מאוחרים יותר וכפי שראיתי במספר רב של דוגמאות, במקרים של אלימות בין תלמיד ותלמידה - תמיד את התלמיד מענישים, אפילו כאשר הוא היה הקורבן של האלימות. לתלמידה מותר להתעלל בתלמיד ולהציק לו ולפגוע בו מילולית ופיזית, אבל הוא מצידו חייב לשתוק ו"לקחת את זה כמו גבר". תגובה הגנתית מצידו עלולה להוביל להשתלשלות רצינית וקשה שכוללת אלימות מצד כל תלמידי הכיתה שיתגייסו לעזור לתלמידה, נידוי וחרם חברתי, עונשים כבדים מצד המערכת שכוללים הסתכלות פסיכולוגית ועד להשלכה מביה"ס והעברה למוסד לעבריינים צעירים. זה קורה בעידוד ובחסות הפמיניזם לפיו אלימות כלפי אישה או נערה אף פעם לא מוצדקת ואילו האישה/נערה, תמיד משתמשת באלימות בתור "הגנה עצמית".
מי לא מכיר את המונחים "חנון", "יורם", "לפלף", "נמושה", "חננה" ועוד? סדרות מצויירות כמו הסימפסונים, המעבדה של דקסטר, סאות פארק ועוד דוגמאות רבות, ממחישות היטב את השנאה והבוז כלפי בנים שלא ממלאים את תפקידם המיגדרי (GENDER RULES). בן שמעדיף ללמוד ולקרוא ספרים והוא לא טוב בספורט והוא יודע לא להגיב באלימות נתפס בחברה כלוזר ופחדן, עד כדי כך שהמערכת יכולה לסמן אותו כחריג הסובל מהפרעות פסיכולוגיות קשות (במיוחד ובעיקר אם הוא לא מגיע ממשפחה מבוססת/עשירה/אשכנזית).
נוח וקל למערכת החינוך להעניש ילד כזה ולסמן אותו כבעייתי, מאשר להתחיל להעניש ולטפל בילדים, בנים ובנות, שמשתמשים כלפיו באלימות ומתעללים בו כל יום. מה שנחשב "שיגרתי" ו"נורמלי" לחלוטין.
לעומת זאת, בבנות אסור לפגוע, קודם כל ובמיוחד בגלל לחצים של אירגוני נשים ופמיניסטיות שתמיד מתארות בתי ספר כ"סביבה עויינת לבנות" שבה כאילו כל הבנים מלקקים דבש, ו"הבנות חיות בפחד וחרדה", מנהלי בית-ספר לא ייקחו את הסיכון בשל הנזק העצום שיכול להיגרם לתדמית ביה"ס הן מבחינה משפטית, תיקשורתית וציבורית. לעומת זאת, כפי שהסברתי, בנים קורבנות אלימות נרמסים בהמוניהם כמו חרקים עלובים. יצא לי למשל לדבר עם נער בן 14, אח של חבר, שעבר אלימות מאוד קשה בביה"ס, והוא סיפר לי איך תלו אותו בגרון. הוא רצה ואף ניסה להתאבד. בתור מי שעבר אלימות מאוד קשה במערכת המושחתת והרקובה הזאת, כולל נסיון חניקה, אני לא יכול שלא להבין אותו.
ואיך המערכת "עזרה" לו? הוא נשלח לאישפוז פסיכיאטרי והוא נמצא שם שנים רבות.
אותם בריונים, גברים ונשים המכונים פסיכולוגיים ומומחים לחינוך, משתמשים באינספור תפיסות סקסיסטיות נגד בנים כמו העיקרון שההתבגרות של בנים היא איטית בהרבה, ומנצלים אותן כדי לזלזל בנזק האמיתי שנגרם לבנים כתוצאה מהתעללות בבתי-הספר. לא משנה מה קורה לילד ממין זכר, "הוא יתגבר על זה כי גם כך, מה כבר הוא מבין?". הזילזול הוא לא מקרי - מדובר בחסינות של ממש שמערכת החינוך בנתה לעצמה נגד תביעות נזיקין של בנים שנפגעו באלימות קשה בבתי-הספר. מבחינתם לבנים אין דבר כזה שנקרא "טראומה נפשית", כי "בנים לא מספיק מפותחים רגשית כדי לחוות טראומה".
גם כשזה לא מגיע לאלימות, היחס לבנים ובנות שונה מאוד, במיוחד בגנים ובכיתות הנמוכות. מורות וגננות, נשים, מדברות לבנים בעוצקנות, בזילזול, בהתנשאות, בקול סמכותי ושתלטני במיוחד, ולבנות בדר"כ הן מדברות יותר בגובה העיניים. הגישה הסקסיסטית הזאת מומחשת היטב בתוכנית הילדים "פרפר נחמד" מתחילת שנות ה80 ("יה אוזה, איך את תמיד יודעת הכל?"), בתקופה שהטלווזיה החינוכית נעזרה במומחים לפסיכולוגיה חינוכית.
גם מאוחר יותר בחטיבת הביניים ובתיכון, מורות ממשיכות להשפיל תלמידים ממין זכר בטענות כמו "הוכח שנשים מתאימות יותר להשכלה גבוהה", "גברים צריכים להיות פועלים ונשים מנהלות". שמעתי גם על מורה להיסטוריה שאמרה:"הנאצים היו התורמים הכי גדולים לתנועה הפמיניסטית משום שהם דיללו את אוכלוסיית הגברים באירופה".
אחת הטענות הכי שקריות ושערוריתיות לגבי אלימות בביה"ס היא ש"בנים אלימים יותר". טענה שקרית כי ראשית, מחקרים מוכיחים מעל ומעבר לכל ספק שלא רק שבנות אלימות לא-פחות, גם האלימות שהן מפעילות יכולה להיות חמורה יותר:
"בני נוער – ובעיקר בנות – נוטים להסלים עימותים אלימים שנקלעו אליהם. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בקרב תלמידים בכיתות ז'-י"ב. "
"הנטייה לתוקפנות גבוהה יותר אצל בנות מכיוון שהן רגישות יותר ותגובתן אמוציונליות, ואילו הבנים תוקפים בעיקר כדי לשמור על כבודם", אומר ד"ר זאב וינשטוק, שערך את המחקר יחד עם ד"ר גיא אנוש ולבנת ששון, מהמרכז לחקר הנוער באוניברסיטת חיפה.
שנית, כפי שהזכרתי, בנות כמעט אף פעם לא נענשות. אולי כשילדה פוגעת בילדה אחרת, יענישו אותה אבל כשילדה תפגע בילד, ילעגו לילד, ישפילו אותו עוד יותר ("בנות מרביצות לך??", אימרה לעגנית שבנות משתמשות בה לא פחות מבנים) ואף יענישו אותו כי לפי המערכת "חייבת להיות לילדה סיבה טובה להכות אותו". שמעתי פעמים רבות בנות צורחות "אתה לא מתבייש מעז להרים יד על בנות???" כלפי בנים שהעזו להתגונן מבנות שתקפו אותם. זה בלתי נסבל כמה פעמים ראיתי בנות מכות בנים רק בשביל הכיף.
במקרה קיצוני ששמעתי עליו בתיכון, תלמיד מצטיין הותקף ע"י כנופיה של 6 תלמידות שהתעללו בו לאורך כל שנת הלימודים. הוא הפך עליהן שולחן ופצע להן את אצבעות הרגליים. המורה הזמינה לו משטרה כשהיא מספרת לשוטר:"הוא תלמיד טוב אבל כמו כל גבר, גם הוא יכול לאבד את הראש". מיותר לציין שהתלמיד הזה הועף מביה"ס.
שימו לב לגרף שצירפתי (לקוח מספרו של ג'ק קאמר): הוא ממחיש היטב את ההבדלים בין הפרעות התנהגות של בנים לעומת בנות בזמן שיעור. יש הבדלים בעוצמה ובזמן (אורך) ההפרעה. הפרעות של בנות הן בעוצמה יחסית קטנה אבל הם נמשכות הרבה יותר זמן כי התלמידות מתחמקות מעיני המורה, כאשר הן מתלחשות ביניהן, מעבירות פתקים וכו'. לעיתים המורים מתעלמים במכוון. לעומת זאת, כשבן מפריע, הוא עושה זאת במכה, העוצמה היא גדולה יותר ולכן גם המורים נוזפים בו מהר יותר. בסה"כ, אם תקחו את שני הגרפים, תגלו שיש שיוויון באופן שבו שני המינים מפריעים בשיעור.
(הערה: בניגוד לטענות ששמעתי, הגרף הזה לא מדבר על פוטנציאל אלא על הסתכלות סטטיסטית מהצד, לגבי מה בדרך-כלל קורה בשיעור. בן מפריע בעוצמה גדולה כי הוא יודע ש"יעלו" עליו. בת מפריעה יותר זמן כי היא יודעת איך להתחמק והיא יודעת שתמיד יוותרו לה)
בנות גם מעודדות בנים לאלימות : שמעתי רבות על מקרים בתיכון שבהם תלמידות "סוגרות חשבונות" באמצעות שימוש באיומים מסוג "תיזהר ממני, חבר שלי ידקור אותך!". הרצח הכי מפורסם הוא הרצח של הנער אסף שטיירמן בידי הרוצח רעי חורב, שהופעל ע"י שתי נערות שהיו איתו. לדעתי הוא רצה להרשים אותן כי, כמו שאסביר ברשומה נפרדת, התכונה הכי אלימה ומסוכנת אצל גברים נוגעת לנטיה הטבעית שלהם לעשות הכל כדי לרצות נשים אפילו כשזה מגיע לרצח ואכן הרוצח, רעי חורב, נחשב בחור נורמלי, שפוי, קר-רוח, אפילו תלמיד מחונן והוא בעצמו לא ידע להסביר למה בכלל הוא ביצע את הרצח האכזרי.
מקובל לחשוב שרק בנים "מחממים" את האווירה כאשר שני תלמידים רבים אבל גם בנות מסתכלות להן בהנאה, מצחקקות ומריעות כי זוהי עובדה ביולוגית שנשים נמשכות לגברים חזקים.
התפקיד של ה"ערס" (בריון) היום הוא להגן על בנות ולשרת אותן ושמעתי דוגמאות רבות כמו למשל, שבתיכון בקרית-ביאליק, ערסים עולים לאוטובוס בסוף היום ומרשים רק לבנות להיכנס. אני לא צריך לפרט מה יכול לקרות לתלמיד שיינסה להתגרות במוסכמות הזאת. הבנות מצידן, תלמידות ומורות כאחד, יטענו "אנחנו לא אשמות" אבל למעשה הן אלה שנהנות מהמצב, גורמות למצב ומעודדות אותו כי נוח להן שיש אלימות מבוקרת וסלקטיבית כלפי בנים בלבד, אלימות שהן יכולות להשתמש בה ולנצל אותה לצרכיהן.
כמו כן, אחת הסיבות העיקריות לאלימות הקשה בבתי ספר היא שלבנים אין דמות גברית חיובית שהם יכולים ללמוד ממנה, במיוחד לא בבי"ס יסודי, שם נבנים היסודות המנטליים-חברתיים של הילד. מקסימום, המורה להתעמלות או השרת או המנקה הם גברים אבל המורות והמנהלות, כולן נשים. כל הדמויות הסמכותיות הן נשים ונשים מבינות רק את בנות מינן. ילד זכר מבחינתן זה איזשהי חיה שיש לחנך ולאלף, לפי הסטנדרטים שכל אחת קובעת בעצמה.
למה זה קורה? קודם כל, כי מבחינת שעות העבודה, זו עבודה שנוחה לנשים ומאז ומתמיד נשמרו עבור נשים עבודות נוחות מבחינת תנאים ושעות. בכל עבודה נוחה שלא דורשת מאמץ פיזי, תמצאו יותר נשים מאשר גברים. כמובן שמורות מתלוננות כמה קשה להם והילדים מתפרעים וכו' וכו', אבל נשים תמיד התלוננו, מתלוננות ויתלוננו לכן אין כאן כל חדש. אישה תקטר ותתבכיין גם אם היא עובדת במשרד ממוזג ונוח.
שנית, יש מטען עצום של דיעות קדומות נגד גברים לגבי היכולת שלהם לטפל בילדים. נשים, כולל פמיניסטיות ש"דורשות שיוויון בנטל טיפול וגידול ילדים" דואגות באופן שיטתי לשמר ולחזק סטריאוטיפים לפיהם נשים הן אימהות טבעיות כלומר אישה תמיד תסתדר עם ילדים גם אם היא פסיכופטית אלימה כמו המורה שלי בכיתה ב' וג', שנהגה להכות אותי רק כי היה לי קשה עם השפה. תעיד על כך ההתעקשות האגריסיבית, אלימה ושרירותית של הפמיניסטיות נגד ביטול/שינוי חוק "חזקת הגיל הרך" המאפשר לאישה, במקרה גירושין, לקבל אוטומטית משמורת על הילדים.
שלישית והחשוב ביותר, יש תעמולת הסתה אינסופית שמתארת כל גבר כאנס, סוטה מין ופדופיל פוטנציאלי. קיימים נתונים מפוברקים של הפמיניסטיות שבאופן שיטתי מנפחות כל מקרה שגבר חשוד בביצוע מעשים מגונים ופדופיליה, לעומת מקרים חד-משמעיים של התעללות מינית בילדים מצד נשים שנדחפים תמיד למקום הכי שולי באמצעי התיקשורת (אם בכלל מתפרסמים), מתוארים באופן הכי שטחי ומנסים לתאר דווקא את האישה כקורבן. סיפור של מורה שמקיימת יחסי מין עם תלמיד מתואר כ"פנטזיה רומנטית".
בגלל הנתונים האלה, עלות הביטוח למורה ממין זכר הם גבוהים בהרבה ובתי ספר מגיעים למסקנה שיקר ומסוכן מדי להעסיק מורים-גברים. בתנאים כאלה לא פלא שבעשורים האחרונים, ככל שהתחזקו הפמיניסטיות, מספר המורים ממין זכר ירד באופן דרסטי.
כל מערכת החינוך, תוכניות הלימוד, שיטות הלימוד, עולם המושגים, חומרים ונושאים נלמדים, הכל מותאם לבנות ואת הבנים מודדים לפי מה שמעניין את הבנות כמו למשל סיפורים משעממים במיוחד בספרות, למרות שיודעים מראש שבנים מביעים בכך פחות עניין, הכל נעשה דווקא כדי להכשיל אותם! (אילנה מרסר מספרת על שיטות כאלה במאמר שלה "The Silly Sex")
אפילו הפמיניסטיות לא יכולות להכחיש שמצב הגברים בחינוך הוא גרוע, רק שהן טוענות "סוף סוף מגלים שנשים הן חכמות יותר מגברים" ו"מאות ואלפי שנים של דיכוי הנשים, למה פתאום יהיה לנו איכפת שגברים מקופחים?".
הן שוכחות או יותר נכון, משכיחות ולא רוצות שנזכור, שהפער בחינוך לרעת גברים הוא בעיקר מלאכותי וכתוצאה ישירה של פעילות פמיניזם קיצוני אינטנסיבית, במיוחד בשני העשורים האחרונים. בשנות ה80 הפיצה פרופ' למיגדר קרול גיליגאן את הטענה הבלתי-מבוססת ש"בתי ספר הם סביבה עויינת ואגריסיבית לבנות שבה הבנים מאיימים על בנות ומורידים להן את הביטחון העצמי". כך הגיעו למצב שמיליארדים של דולרים הושקעו וממשיכים להיות מושקעים בתוכניות לימוד, מקצועות, מלגות, מסלולים לימודיים וכו', שרק בנות ונשים נהנות מהם.
למי שלא מבין את המשמעות של אפליה מתקנת במוסדות להשכלה גבוהה, הכוונה היא שעוד בבחינות הכניסה, לבנות מוסיפים נקודות לתוצאות מבחני הקבלה, המקומות מראש מובטחים (משוריינים) לנשים בזמן שגברים צריכים להתחרות ביניהם על כל מקום ומקום. זה נכון בארה"ב, קנדה, במדינות אירופה וכן - גם בישראל.
שנאת הגברים שיש במערכת החינוך המודרנית, במיוחד בגלל השפעתה של קרול גיליגאן, היא מרקיעת שחקים. יש תוכניות לימוד שמשרישות בכוח סטריאוטיפים ודיעות קדומות נגד גברים ומלמדות את הבנות להתנהג כמו קורבנות. פמיניסטיות ששולטות במערכת החינוך, מורות, מחנכות, מנהלות, במיוחד בדרגים הבכירים של משרד החינוך, מכינות ומפיצות תוכניות לימוד שעושות לתלמידים שטיפות מוח של תעמולת שנאה, שקרים, מידע כוזב ובעיקר סלקטיבי, חצי-אמיתי וחד-סיטרי.
מלמדים את הבנות לשנוא גברים ואת הבנים להתבייש בעצמם. לא פלא שהתגובה הטיפוסית מתלמידה או סטודנטית היא שנאה תהומית כלפי גברים, כעס וזעם ואילו אצל סטודנטים ממין זכר אפשר לגלות תבוסתנות, תחושת נחיתות וכניעה מוחלטת לפמיניזם, בדר"כ. כלומר, במילים אחרות, כדי שגבר ישרוד במערכת החינוך, "הוא חייב להיכנע לפמיניסטיות"!
לדוגמא: "פערי השכר לרעת נשים" זה שקר פמיניסטי מכל הבחינות, כי נשים מרוויחות פחות רק מפני שהן עובדות פחות שעות והן בוחרות עבודות נוחות ובטוחות ובפועל הן אלה שמרוויחות יותר כי יש להן אינספור הטבות, מענקים, פריוולגיות וזכויות כמו נקודות זיכוי לאישה עובדת ומקומות עבודה ותפקידים נוחים ובטוחים שמעדיפים נשים. חבר שלי, שלמד כלכלה בתיכון, אמר לי שהוא יודע שזה שקר אבל אם הוא לא יכתוב במבחן ש"נשים מופלות בשכר" יפרט ויסביר, הוא ייכשל במבחן(!)
ההתבכיינות הפמיניסטית שהצליחה גיליגאן להחדיר עמוק למערכת החינוך באה לידי ביטוי למשל בדוגמא הבאה: חבר שלי שאל מורה "למה כמעט אין בנות ב5 יחידות מתמטיקה?", ומה היא ענתה? "כי המשפחות לא תומכות בבנות". אפשר לחשוב שמדובר בילדות בגן או בכיתה א'! כמה טוב ויפה להן הנשים שכל בעיה בעולם הן יכולות להאשים מישהו אחר, רצוי ממין זכר.
גם גוף הקרוי "מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית" מפעיל סדנאות שטיפות-מוח לנוער. הן שולחות לבתי הספר נציגות של האירגון שמפעילות תוכנית כמו "סדנאות למניעת חיזור אלים" שבה מפציצים את המשתתפים בסטטיסטיקות ונתונים לפיהן כל גבר ונער הוא אנס פוטנציאלי, (נושא שעוד יורחב בהמשך). לבנים אסור בכלל לדבר, כי אם הם מנסים לשאול שאלה שהיא קצת "שוביניסטית", כל הנשים, מורות ותלמידות, מתנפלות עליהם. ולזה הן עוד קוראות "דמוקרטיה"!
השנאה הפמיניסטית כלפי גברים באה לידי ביטוי בתוכנית חדשה הקרויה "שיוויון בין המינים" היא הוכנה ע"י נשים בלבד והיא מתחילה עוד מביה"ס היסודי ואפילו מהגן (הגיל הרך). שתי השורות בתוכנית שלדעתי מסכמות אותה וחושפות את כוונתה האמיתית, הן:
"26. 2.
הבנות יכירו בערכן וביכולותיהן ובערך המוסף הנשי שלהן.
הבנים יכירו בערכן וביכולותיהן של הבנות ובערך המוסף הנשי."
"ערך מוסף נשי"? (הכוונה כנראה ל"אינטלגנציה רגשית") כלומר, במילים אחרות, לבנות יש יתרון שלבנים אין. "שיוויון" של ממש!
בכל הנוגע למשמעת, הגענו למצב כ"כ אבסורדי שהפמיניסטיות טוענות שהעובדה שמורים לא נוזפים בתלמידות ומעירים להן כשצריך להעיר להן, מכשילה את הבנות ופוגעת בהתקדמות שלהן בלימודים. כלומר, במילים אחרות, תמיד יהיו להן תלונות.
במערכת החינוך המודרנית מתייחסים לבנות בכפפות משי, בעדינות, בהתחשבות ובסלחנות חסרת-תקנה. כך למשל תיאר לי חבר שבתיכון, בשיעור ספרות, הבנות מתלחשות ביניהן ומדברות ומקשקשות כמה שמתחשק להן, המורה כמובן מתעלמת מכך, חבר שלי ביקש מחברו מחק, והמורה התפרצה עליו בצרחות:"למה אתם הבנים כל הזמן מפריעים?! אתם רק גורמים צרות ונזק, הנה, הבנות לומדות בשקט ומשקיעות בלימודים!!!".
בנוסף למלחמה הזאת, גם המציאות שבה בנים חיים וגדלים משפיעה באופן ישיר על יכולתם לרכוש השכלה: מחקרים מראים שבמשפחה בעלת הכנסה בינונית-נמוכה, מקובל לשלוח את הבנות למכללה והבנים לעבודה, כדי לעזור לפרנס את המשפחה. לפי פרופ' מרטין ואן קרפלד, כך זה תמיד היה: השכלה גבוהה נחשבה ונחשבת מותרות רק לנשים ובנים ממשפחות מבוססות ועשירות.
גברים מגלים מגיל צעיר מאוד שהם צריכים לעבוד קשה הרבה יותר כדי לזכות ביחס של כבוד אנושי שנשים מקבלות אוטומטית רק על עצם העובדה שהן נולדו בנות. שיעורי הספורט בבתי הספר הן שערוריה - ממה שהבנתי מחברים שגדלו בחו"ל, בשום מקום בעולם אין אפליה כ"כ בוטה וגסה נגד בנים בשיעורי הספורט כמו שיש בישראל. מהבנים סוחטים את המיץ עד הסוף ומוציאים להם את הנשמה בזמן שהבנות מסתכלות מהצד, צוחקות, נהנות מתרגילי הרפיה ומדיטציה. הרמה המקסימלית של מאמץ גופני שנדרש מבנות, כולל במבחן הבגרות, היא רמת ספורט של כיתה ו'. (בלי ציון עובר בספורט, אי אפשר לקבל תעודת בגרות)
ואח"כ, לאחר שיעור ספורט, הבנים והבנות חוזרים לכיתה, הבנים עייפים ומזיעים, הבנות צוחקות ולועגות להן "איכסה, אתם מסריחים!" ופתאום, הם צריכים לעשות מבחן. מעניין למה הבנות מצליחות יותר...
חבר שלי שאל מורה (אישה) לספורט של הבנות "למה הבנות בכלל לא מתאמצות?", והיא ענתה לו:"כי בנות טובות יותר בלימודים ואסור לנו לגרום להם לבזבז אנרגיות על מה שפחות חשוב להן".
ואז, כמו שאפרט ברשומה אחרת, גם בצבא יש הבדל עצום בין המאמץ האפסי שבנות עושות לעומת הקידום והתפקידים היוקרתיים שהן מקבלות באופן בלתי פרופורציונאלי, לעומת חיילים בנים שצריכים להוציא את הנשמה כדי להתקדם כל סנטימטר. מבחינות רבות, צה"ל הפך כיום למכללה יוקרתית לבנות שמלמדת אותן שהן שוות ויקרות יותר מבנים. ומי משלם את החשבונות ועושה את כל העבודה השחורה שלשמה נבנה צה"ל? גברים. כמו תמיד.
גם לאחר השירות הצבאי, שבנות יכולות לוותר עליו בקלות ובמקומו ללכת ללמוד במכללות, סטודנטים-זכרים רבים מפסידים לימודים ומבחנים חשובים בגלל קריאה למילואים.
בנוסף להכל, מערכת החינוך הישראלית בנויה על גזענות ומי שמוביל תפיסות גזעניות הן פמיניסטיות אשכנזיות שמלכתחילה מנהלות את המערכת הזאת ורואות בכך מטרה עליונה לחנך קבוצות נחותות, ה"פרענקים", "מזרחיים" או איך שהן קוראות להם, לכבד את כללי המטריארכיה (האישה היא ראש המשפחה), אבל לגבי גזענות, נושא מאוד מורכב, אסביר וארחיב ברשומה אחרת.
בתנאים כאלה של שדה קרב במלוא מובן המילה, כאשר מצד אחד יש אלימות חסרת גבולות ובנים נתפסים כמטרה זולה, ומצד שני תעמולת שנאה אנטי-גברית ודיכוי מוחלט של בנים, זילזול ובוז מוחלט במין הגברי, לא פלא שמצב הבנים בבתי-הספר הוא גרוע כל-כך.
ג'ק
עוד בנושא:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
