מסיפורו של ניסים יכול כל אחד מאיתנו ללמוד על שיטות העינוי, הרדיפה, ההתנכלות וההתעללות השיטתית של כל המערכות בגברים גרושים ובילדיהם המסכנים שנהפכים לבני ערובה בידי נשים חמדניות, רודפות בצע וחסרות מצפון.
תעשיית הגירושין הפכה לתעשייה משגשגת ורווחית לגורמים רבים שמנצלים פירוק משפחות מכוון גם כדי לעשות ים של כסף וגם כדי לקדם את האידיאולוגיה הפמיניסטית ושנאת הגברים שרואה בגבר גורם זר ומזיק ואויב לכל דבר.
הפמיניסטיות, ששולטות בכל מערכת אפשרית - רווחה, בתי משפט, משטרה, פרקליטות, בריאות, אקדמיה, תקשורת, שלטון וכו', מעניקות לנשים כוח עצום אותו הן יכולות לנצל לרעה כדי לסחוט מהגבר כמה שיותר - גם דירה, גם רכוש, מכונית, כסף ועוד, גם לנתק אותו בברוטאליות מילדיו ולהפוך אותו לעבד מזונות פרטי שלהן למשך 20-21 שנה. "הבנתי שאני בעצם תורם זרע", מספר ומפרט ניסים.
תוכלו לצפות בYOUTUBE:
חלק א', חלק ב', חלק ג'
או להוריד את קבצי הווידיאו מאתר עמותת הפמיליסטים :
חלק א', חלק ב', חלק ג'
"הילדים מגיעים לשעה, וזה היה מחזה קורע, שכולם יעידו עליו גם שם במרכז קשר כלומר אחרי שנסתיימה השעה, באים התאומים מחזיקים לי בחולצה לא רוצים, בוכים, לא רוצים לצאת ואתה רואה את זה... אני הרגשתי שואה. כמו שעשו בשואה שניתקו ילדים מהורים שלהם."
"ציורים בשואה, כשילד תופס לאימא שלו בחולצה או לאבא שלו בחולצה ואומר 'אני לא רוצה ללכת' ובוכה, זה בדיוק המצב עם הילדים שלי, אין, קשה לעמוד בתמונה הזאת, ברור שזה לא עושה טוב לנפש שלי ולא עושה טוב לנפש של הילדים".
ראיין וצילם - גיל רונן, עריכה: ג'ק
קישורים בנושא:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
