זכויות הגבר בישראל

האלימות הכי מסוכנת של גברים מגיעה מגבר שאישה מפעילה אותו. ברגע שנבין, נידע ונכיר בעובדה בסיסית זו - רק אז ***באמת*** נוכל לחנך את הצעירים נגד אלימות ולמנוע מקרי אלימות קשים, כולל דקירות ורציחות!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=649134&blogcode=14034070

http://cafe.themarker.com/post/3054330/

לפני מס' שנים התארחה מגישת "עובדה" וכוכבת ערוץ 2 אילנה דיין בפורום בYNET וענתה לשאלות גולשים. לשאלתו של גולש מדוע היא לא מביאה למסך את מצוקת הגברים הגרושים, היא הסבירה חד וחלק שבעצם אתם הגברים חזקים מדיי ולכן לא נתייחס אליכם: 

"אני מאמינה לך. יש גברים במצוקה, יש בעלים גרושים שרע להם. אבל נדמה לי שמעבר לסיפור כזה או אחר, התפקיד שלנו הוא לתת קול למי שהושתקו, הוחלשו והודחקו לשוליים במשך השנים. 

זה ההסבר להתמקדות במצוקה הנשית (כמו למצוקתם של שחורים, של ערבים, של עובדים זרים, של הומוסקסואלים). חברה בריאה מנסה בכל כוחה לשבור את החומות שמפרידות בין המעמדות. ואתה,  מה לעשות, שייך לצד החזק, המואר של הירח. זה אולי לא נכון אישית, אבל זה נכון חברתית. מעבר לזה, כל סיפור אמין חשוב, חדש ומעניין נשמח לטפל."

יעקב קנדלקר, מפעיל בלוג "זכויות הגבר בישראל":

אני אדם נכה במחלת ניוון שרירים קשה ונדירה בשם SMA ומנהל מאבק משפטי מאוד קשה כבר 20 שנה. עברתי בילדותי 10 שנות התעללות והתאכזרות מאוד קשה במערכת החינוך שכללה כל סוג התעללות כולל אלימות פיזית קשה, השפלות, הזנחה, תקיפה מינית במסגרת כותלי ביה"ס ואף כליאת שווא ועינויים במשך תקופה ארוכה.

מתוך חוות דעתו של מומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר אנדריי לוסטיג:

צוות עובדה היו היחידים בתקשורת שעמדו לעשות עליי כתבה בסוף 1996. לאחר חודשיים של תחקיר מעמיק, התקשרה אליי התחקירנית אפרת מיכאלי ואמרה לי: "תשמע יקירי, החלטנו שאנחנו לא יכולים לעזור לך". הייתי בשוק ושאלתי מדוע. היא אמרה: "המקרה שלך הוא מאוד גבולי, אנחנו בתקשורת מחפשים רק מקרים שהם שחור ולבן, לכאן או לכאן". היא גם הסבירה לי שפנה אליהם מומחה בכיר ממשרד החינוך:"הוא אמר שהם מכירים היטב את המקרה שלך, שהמערכת עשתה מעל ומעבר לעזור לך אבל לצערם הם לא הצליחו להציל אותך בזמן מהמשפחה שלך".

בדיעבד התשובה של אפרת שפכה המון אור על ההתנהלות הרשלנית של המערכת כולל גורמי הרווחה שעוד בילדותי ניסו לנתק אותי מהוריי היקרים ללא שום סיבה, עם עלילות וסיפורים שקריים על "פגיעה מינית" שכאילו עברתי בילדות! בפועל בגלל ההתעלמות והאדישות של התקשורת במשך 20 שנה, הצליחו גורמי המדינה שאני תובע לשקר נגדי ונגד הוריי בלי שום גבול בביהמ"ש ולהוציא נגדי פסק דין שכולו שקרים, סילוף, טעויות, הכפשות ונזיפות קשות בי מצב השופטת ג'ני טנוס "על עצם הגשת התביעה"!!!

זה המקום להסביר מעט על כללי המשחק במדינה דמוקרטית אפילו חצי דמוקרטית:

כשהאזרח הקטן תובע את המדינה, הוא מראש בעמדת נחיתות כמו נמלה מול הר געש. הגורם היחיד שאמור מעט לשפר את מאזן הכוחות טיפה ולהעניק מעט סיוע לצד החלש זה התקשורת... אבל בישראל, מתברר שהתקשורת היא כלי שרת בידי הצד החזק, המושחת, הרשע והאכזר ביותר.

שלום חברים.

בחור אחד שבע ממערכות יחסים החליט לאסוף מידע אודות הגלולה האדומה (תורת מערכות היחסים) לתרגם אותו לעברית (רוב החומר בנאגלית) וליצור מדריך. המיידע הזה חשוב והוא רלוונטי בעיקר לרווקים!
המדריך מיועד לגברים בלבד. 
נא להפיץ את המדריך ללא בקשת רווח-לא למכור את המדריך!
הוא להפצה חינם ממניעים אידאלוגיים.
לשלוח לכל מי שאתם מכירים.

הפמיניסטיות המציאו את השקר הזדוני והמרושע כאילו להבדיל מאישה, אם גבר אפילו טיפה מצונן, הוא נכנס למיטה ומתנהג כמו תינוק. בפועל הסטטיסטיקה מוכיחה אחרת לגמרי: הרבה מאוד פעמים דווקא גברים הם אלה שמזניחים את בריאותם ולא מגיעים לרופא עד שמשהו ממש רציני מתפתח אצלם, וזאת אחת הסיבות לפער בתוחלת החיים לרעת הגברים:

http://www.gmnews.com/2016/05/31/men-visit-doctor-less-frequently-women/

http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/8588686.stm

כזה הוא הסיפור של ג'ים הנסון האגדי, יוצר החבובות. ב1990 במשך שבועיים סבל מכאב גרון נוראי והמשיך לעבוד ואף התארח בתוכנית טלוויזיה. הוא התמוטט והגיע לבית חולים עם חיידק אלים בגרון שהתפשט לריאות. זה היה כבר מאוחר ולא הצליחו להציל אותו.

הראיון האחרון של ג'ים הנסון:

https://www.youtube.com/watch?v=y1-PwZltH8E

אז בפעם הבאה כשאתם שומעים הכפשה שקרית גורפת כלשהי על "גברים הם..." - תיזהרו!!!!!!!!

קיימת שאיפה להשמיד את המין הגברי כולו. לא, זאת לא בדיחה וזה כלל לא מצחיק. זו שאיפה אמיתית אך לפני שארחיב ואביא דוגמאות, ברצוני לבקר דווקא גברים כי לגברים יש 3 תכונות דפוקות שאינני אוהב והרבה פעמים בגללן הם מכניסים לעצמם "גול עצמי" ומכשילים את כל הגברים בעולם (כולל את עבדכם הנאמן):

1.  גברים צוחקים וממציאים בדיחות בעיתוי הכי לא מתאים ודווקא במצבים שגברים נפגעים הכי הרבה: אתה יכול לדבר עם גבר על נושא הכי כאוב בעולם והוא כבר ימציא בדיחה קורעת (כלומר יעשה צחוק בעיתוי לא מתאים). יש לנטייה הזאת מספר סיבות והסברים, כפי שגברים אומרים בגלוי - לפעמים עדיף לצחוק על משהו מאשר לבכות בגללו, וברמה העקרונית הם צודקים. הבעיה שכיום במיוחד בעידן טכנולוגיית המידע, קל לפתוח מסעות לינץ' ושיימינג דרך הפייסבוק, עוד יותר קל במיוחד לנשים פמיניסטיות מניפולטיביות, להוציא דברים מהקשרם, ולנצל לרעה כל שטות שתכתוב אם בסערת רגשות, תיסכול או שיעמום.

כפי שמסביר ד"ר וורן פארל בספרו THE MYTH OF MALE POWER, זו מסורת שהתפתחה במשך מאות שנות מלחמה שגברים ששרדו זוועות מחרידות בשדה הקרב, היו מתאספים, משתכרים ומספרים בדיחות. גברים מעדיפים לצחוק כפי שנשים מעדיפות לבכות אבל זה לא אומר שהם חסרי רגישות, אטומים או בלתי פגיעים - זו פשוט דרך ההתמודדות שלהם ולמעשה היחידה בה החברה שלנו מרשה ומאפשרת לגברים להתבטא. בעיית הבעיות כפי שציינתי, שפמיניסטיות יודעות נהדר לנצל באופן הכי ציני והכי בוטה את הנטייה הזאת של גברים כדי לטעון פעמים רבות כאילו "לא מפריע לגברים שנשים מעליבות ופוגעות בהם, להיפך, זה מצחיק ומשעשע אותם", "את עושה להן טובה, זה דווקא מדליק אותם" וכו'. אני מנסה להסביר לגברים (ולא בהצלחה, אם להודות באמת) שיש הבדל עצום בהומור הגברי לעומת הנשי - גברים משתמשים בהומור מתוך מצוקה ועמדת נחיתות, נשים משתמשות בהומור כדי לעקוץ, להעליב, לפגוע ולהכאיב מתוך גאוותנות.

2. גברים הם אובייקטיבים, פאסיבים ו"ניטראליים" מתי שלא צריך. יש להם קושי בסיסי מובנה להתווכח עם אישה, לא משנה עד כמה היא שונאת אותם וכמה טיעוניה הזויים ובלתי מבוססים ושקריים - ככל שהיא תוקפנית וצועקת חזק יותר - כך הגבר נסוג לאחור מהר יותר. לעומת זאת לגבר אין שום בעיה להתווכח בקולי קולות על סף אלימות מילולית בוטה עם גבר שדווקא מסכים לדעתו ב100 אחוז!!!! במילים אחרות אין בכלל דבר כזה סולידאריות-גברית כפי שהיא קיימת אוטומטית אצל נשים (לכן הביטוי השקרי "שוביניזם" הוא כלל לא רלבנטי ולא קיים במציאות!!!!).

3. גברים ובייחוד הישראלים, הם פחדנים, מוגי לב וחסרי עמוד שידרה. הרבה גברים אמרו ואומרים לי ב4 עיניים: "אתה צודק לגמרי אבל עזוב, אל תגלה לאף אחד שדיברנו על זה". גברים מפחדים פחד מוות מהכוח החברתי הבלתי מעורער ובלתי מוגבל שיש לנשים - הם חוששים מחרם, כפי שהם אומרים לי בגלוי:"אני לא רוצה שמישהי שקרובה אליי תתפוס אותי מתעסק עם זה". גילוי נאות: גם אליי פנו ופונות עד היום נשים ומבקשות בנימוס (כאילו שהן פונות לילד) :"עזוב יעקב, אל תתעסק בנושא". מיותר לציין שבמקרה שלי זה משפיע הפוך כי חוקר אמיתי בנשמתו לא מפחד להיכנס ל"אזורי הסכנה".

ובחזרה לנושא השמדת הגברי (ולא במרכאות):

השאיפה של "עולם ללא גברים" או כפי שפמיניסטיות כמו פרופסור מארי דלי מארה"ב אמרו ואומרות בגלוי "נפעל שיהיו רק 10 אחוז גברים בעולם" זו לא בדיחה, פליטת פה או אמירה קיצונית ספונטאנית של מטורפת כזאת או אחרת אלא מדיניות ממוסדת היטב - תהליך שלם בתחום שנקרא הנדסה חברתית, שנועד להבטיח שאפילו לא יהיה צורך להרוג או להשמיד את הגברים - הם כבר יעשו זאת בעצמם.

דן מרגלית הוא דוגמא אחת לחזיר פמיניסט שסוגד למין הנשי. פעמים רבות כשהנחה את תוכניתו "פוליטיקה" ו"פופוליטיקה" הוא העלה את הדיון בשאלה "האם עולם ללא גברים אפשרי?" תמיד בחיוך רחב, ממחזר את אותן טענות שוב ושוב:"עולם ללא גברים יהיה עולם ללא אלימות, ללא שנאה, ללא מלחמות, ללא תחרות, ללא שחיתות וללא פערי שכר" וכו', מביא תמיד פמיניסטיות וחוקרים שונים שמאשרים את תיאורית "העולם האידיאלי ללא גברים". בתו שירה היא כיום אחת הפמיניסטיות הכי חזקות ומשפיעות בתקשורת ובאינטרנט בישראל (ניהלה את ערוץ 2 וכיום מנהלת את אתר האינטרנט הפמיניסטי סלונה). עודד שוחר אומנם היה מאוזן יותר יחסית ממנו אך עדיין, עצם העלאת השאלה היא בלתי לגיטימית לחלוטין - החליפו את המילה 'גברים' ב'כושים', 'יהודים', 'ערבים', 'צוענים', 'הומוסקסואלים', 'אינדיאנים' או כל קבוצה אתנית אחרת ותבינו.

טענתי פשוטה: מדובר כאן בתעמולה ושטיפת מוח, מלחמה פסיכולוגית (שאגב עובדת פרפקט על ילדים בגיל הרך) לא "איך טכנית נשמיד את הגברים" אלא יותר איך לגרום לגברים להרגיש כמו אפסים והנה עובדה שזה בדיוק מה שקורה - רק במדינת ישראל הקטנטונת מתוך 400 מתאבדים בשנה, 200 אלה גברים בהליכי גירושין וזה כמובן לא מזיז לאף אחד. גם שהמספר יעלה ל4,000 או 40,000 גברים, אני מתערב אתכם על מה שתרצו - זה לא יזיז לאף אחד במדינה המסריחה שלנו !!! איך אני יודע? זה משהו שקורה בכל העולם - בכל המדינות שבהן השתלטו הפמיניסטיות, אחוז הגברים המתאבדים הולך וגדל במהירות שיא ולא רק שזה לא מזיז לפמיניסטיות - הן אף דורשות לצנזר ולהשתיק לגמרי את הנושא כפי שמסבירה האישה המקסימה הזאת מקנדה!!

לא. זה לא מצחיק.

הרבה פעמים אנשים, כולל חברים טובים וקרובים אומרים לי:"אתה צודק אבל אתה מאוד מגזים ונסחף", "אתה קיצוני". זה לא מזיז לי כי אני יודע שככל שההתנגדות גדולה ושורשית יותר, במיוחד כשהיא מגיעה מגברים, כך זה מוכיח שקשר השתיקה סביב הנושא גדול יותר, אז תמשיכו להגיד שאני היסטרי, שאני פרנואיד או משוגע. זכותכם. רק תעברו על הקישורים שאני מביא כי זאת חוכמה מאוד קטנה לבטל את דבריי מבלי לקרוא, ללמוד לעומק ולהיחשף לממצאים שאני מביא!!! יש כמובן את הבדיחה שאני שומע המון מגברים (ראו בתחילת דבריי על 3 נקודות התורפה של הגבר):"עולם בלי גברים? הלוואי! אני בתור גבר בודד איחשב נסיך ויהיו לי אלף נשים!", אז אבקש שתחסכו אותה ממני!!

מתוך אתר YNET ידיעות אחרונות: 

"מי בכלל צריך גברים?

כמעט בכל קטגוריה נמצא שנשים מוצלחות יותר מגברים. ובכל זאת, בעולם גברי כשלנו, זה לא מספיק להן כדי להשיג ג'ובים טובים יותר, ושכר גבוה או לפחות זהה לשכר הגברים בתפקידים זהים. האם יש סיכוי שאפליית הנשים תיעלם? אולי בעתיד הרחוק כשאפשר יהיה לשבט ילודים ואז יתברר שהגברים הם בכלל גזע מיותר"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2898553,00.html

מניפסט החלאה - חומר לימוד חובה בחוג לימודי המגדר באוניברסיטאות:

"בינו לבין עצמו יודע כל גבר שהוא חתיכת חרא חסרת ערך. תחושת החייתיות גוברת עליו וגורמת לו בושה עמוקה. כיוון שאינו רוצה דווקא לבטא את עצמו, אלא להסתיר מהזולת את גופניותו המוחלטת, את האגוצנטריות המוחלטת שלו, את השנאה והבוז שהוא חש כלפי גברים אחרים, כמו גם להסתיר מפני עצמו את השנאה והבוז שהוא חושד שגברים אחרים חשים כלפיו, וכיוון שמערכת העצבים שלו אינה משוכללת, והיא מתערערת בקלות עקב כל הפגנה פעוטה של רגש או של תחושה – הגבר מנסה לאכוף קוד "חברתי" המבטיח תפלות מושלמת, שאין בה אף שמץ של רגש או של דעה מקוממת. הוא משתמש במונחים דוגמת "להזדווג", "מגע מיני", "לקיים יחסים עם" (בשביל גברים קיימת יתירות במונח "יחסי מין"), אשר מצופים שכבה עבה של נימוסים פלצניים – חליפה לשימפנזה."

סטודנטית לגנטיקה בשם מיכל דקל שנשלחה לייצג את ישראל בתחרות מדעית בינלאומית כשהיא טוענת שההישג המדעי החשוב ביותר הוא להוכיח שניתן להביא לעולם תינוקות ללא צורך בגברים (ולא חס חלילה אולי להציל אנשים ממחלות סופניות??)

https://www.youtube.com/watch?v=I4Op5ddCNRo

דיון שלם שפמיניסטיות טוענות ש"זהו, הגברים הם גמורים": (שולח חיבוק ע-נ-ק לכריסטינה הוף סומרס שיוצאת להגן על הגברים באומץ יוצא מהכלל!!)

https://www.youtube.com/watch?v=QNINB0tyGI0

http://bananot.co.il/articles/334

"ולסיום, תפילה קצרה

כגבר, בן אחד הדורות האחרונים של מיני, אינני כועס או מצר על הכחדתי, נהפוך הוא, אני מברך על התהליך האבולוציוני שעתיד להתרחש. אני מקבל בהכנעה את היעלמותי הקרבה ומשתדל למלא את זמני בסגידה מתמדת לאדון המתחזק והגודל. אני זועק ,בצורה אווילית משהו, על היותי רלוונטי, על היותי מין אך בשום פנים אינני נאבק. המאבק בנשיות הוא המאבק באנושיות כפי שהיא אמורה להראות וכפי שהיא אכן תראה. הנשיות היא הצורה הראויה היחידה לחיים אנושיים על פני כדור הארץ ומחוצה לו. ועל כן לא נותר לי אלא ללחוש תפילה קצרה: "מי ייתן ותבוא גם נשיות עלי."

"

משהו שכותב רב בישראל בשם מניס פרידמן:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3800419,00.html

"אם תפשיט מהגבר את כל הגינונים החיצוניים, אם תיקח ממנו את המכונית, את הכסף, את הנעליים האופנתיות – אז הוא חש שאין כלום, רק עפר. כל גבר נבהל מכך שבסוף הוא יסתכם בכלום "

מתוך אתר וואלה:

"כל הגברים אותו הדבר

מחקר חדש מוכיח שנשים מסובכות יותר גנטית מגברים. הן לא רק שונות יותר מגברים מכפי ששיערו, הן גם שונות יותר זו מזו"

http://news.walla.co.il/item/706732

עיתונאית פמיניסטית מאנגליה:"כל הגברים הם אנסים, להכניס את כולם לכלא ולירות בכולם"

http://www.dailywire.com/news/8386/feminist-journalist-all-men-are-rapists-and-should-amanda-prestigiacomo

בלוגרית פמיניסטית מארה"ב אומרת שיש להשמיד את כל הגברים בעולם ומציגה תוכנית פעולה הדרגתית:

https://www.youtube.com/watch?v=uSCPPkI-Ywo

עוד דוגמאות ופירוט נוסף בפוסט שכתבתי בנושא בבלוג:

http://cafe.themarker.com/post/1182285/

פעמים רבות אני מוצא עצמי נשאל על ידי אנשים, גם כאלה שאני מכיר, חברים, קרובי משפחה ואנשים שאני פוגש בכל מיני אתרים (גם הרבה לפני הפייסבוק) את אותן שאלות שכבר התעייפתי מלחזור על עצמי ולענות עליהן שוב ושוב, לכן ריכזתי לפניכם 10 תשובות ל10 שאלות שאני שומע הכי הרבה:

1. מה זה "זכויות הגבר"?

אני לומד את הנושא למעלה מ20 שנה. פעם הנושא היה מוכר כ"זכויות הגבר" אבל הבנתי עם השנים, ככל שהתעמקתי, שזה הרבה מאוד מעבר לנושא זכויות גברים ואפילו זכויות נשים - הפמיניזם זו תנועה פוליטית כוחנית ומפלצתית ופשיסטית שמטרתה לפגוע כמה שיותר בגברים מתוך נקמה ו/או סגירת חשבונות היסטורית - מה שבסופו של דבר פוגע לטווח הארוך בחברה כולה, בילדים ואפילו בנשים עצמן. הפמיניזם זה בפירוש אויב האנושות ואחד המשטרים האפלים ביותר שקמו בהיסטוריה.

2. איך אתה מגדיר את עצמך? שוביניסט?

אנטי-פמיניסט שמאמין בשוויון אמיתי בין גברים ונשים ואינני מתכוון לשוויון במובן החברתי-כלכלי-פוליטי-מלאכותי-מזוייף. אני מאמין שלכל אדם מגיע יחס ניטרלי, הוגן ושווה לטוב ולרע, לא משנה מה מינו, צבע עורו, גזעו, מוצאו, דתו וכו'. פמיניסטיות משמיטות במכוון את שוויון החובות שחייב להגיע במקביל לשוויון זכויות והזדמנויות לנשים. לביטוי המעוות "שוביניסט" אין מקום לא במקרה שלי ולא במקרה של איש בעולם כי זה מושג מאוד כללי וגורף שמתייחס לגזענות, נאמנות מופרזת וגאוותנות (פטריוטיזם) של קבוצה מסויימת, לאו דווקא גברים!!

3. יש גם נשים שנפגעות על ידי גברים

נכון, יש, אבל מה שאין - אין אלפי ארגונים וגופים שונים עם תקציבי עתק שמוקדשים אך ורק להגן על זכויותיהם של גברים כמו שיש לנשים, ואני מדבר רק על מדינת ישראל הקטנה! גברים לא רק נפגעים על ידי נשים אלא נפגעים על-ידי כל רשויות המדינה - מערכת המשפט, המשטרה, הרווחה, ארגוני נשים במימון המדינה, הפרקליטות, התקשורת, האקדמיה וכו', כולם מגוייסים מראש להילחם בגברים לטובת הנשים, מלחמה חד-צדדית לא הוגנת ורחוקה מלהיות שקולה או מאוזנת!

4. מה צריכות להיות המטרות?

אחת המטרות המרכזיות היא לבטל לחלוטין כל אפלייה או העדפה מתקנת לנשים. בעולם שבו גברים ונשים שווים במובן של הזדמנויות ואפשרויות השכלה, תעסוקה, הכשרה, עבודה וקידום - אין שום סיבה שבעולם שלנשים יישאר יחס מועדף בכל תחום שהוא!!

מטרה נוספת וחשובה ביותר היא הפסקה של מלחמת המינים - כל תורת המגדר היא תורה מיליטנטית, גזענית ומיותרת שאך ורק גורמת לפילוג בחברה, מסכסכת, מציתה אש ושנאה עד כדי אלימות של ממש.

5. לא נמאס לך ממלחמות?

זה נחשב מלחמה כשיש שני צדדים עם כוחות שקולים שמצליחים פחות או יותר להילחם ולהתגבר על האיומים והפגיעות שהצד השני מסב להם. במקרה של גברים ונשים, אין מלחמה יותר לא צודקת, לא הוגנת, לא שקולה ו"מתחת לחגורה" כמו המלחמה של הפמיניסטיות נגד גברים. 40 שנה הן רגילות רק לדבר ולקשקש בלי סוף ולשטוף את מוחותיהם של אנשים באין מפריע כי הן מראש מגיעות בטרמינולוגיה בולשביקית שאם אינך פמיניסט אז אתה בוודאי "שוביניסט" שזו מילה נרדפת לגזען וחשוך ואין לך שום זכות קיום. לאחרונה תנועות הגברים זה נושא שמאוד התקדם והתפתח בעולם - מה שמכונה MRA ורק בארץ מתעקשים להשתיק בכל דרך שפלה אפשרית (בראש ובראשונה בגלל שארגוני הנשים מגלגלים מיליונים סביב תעשיית השנאה הזאת). אני למזלי מכיר את כל השיטות והטקטיקות, כולל הטחת איומים ועלבונות אישיים כמו "הומו", "קוקסינל", "דפוק", "חולה נפש" ועוד ולכן לא מתרגש כלל. במילים אחרות, זאת עדיין לא באמת מלחמה, הגברים רק מתחילים ללמוד להגן על עצמם וטוב שכך. גם מסע מאוד ארוך מתחיל בצעד בודד.

6. מה זה פמיניזם?

ההגדרה של פמיניזם מאוד בעייתית, מבלבלת ומטעה כי מצד אחד קיימת הטענה שזו אידיאולוגיה שפועלת למען שוויון זכויות מלא לנשים, אבל בפועל, כשרואים ומנתחים איך התנועה התנהלה, מתנהלת וקרוב לוודאי תמשיך להתנהל בעתיד (כפי שאני חוקר למעלה מ20 שנה), רואים בפירוש שאין שום קשר בין שוויון לגברים ונשים כי אם רק מלחמה חד סיטרית נגד המין הגברי כולו. לא רק שהפמיניזם לא פועל להשיג שוויון בין גברים ונשים - הוא עושה את ההיפך המוחלט - דואג לשמר ולהנציח מצב בלתי פוסק של מלחמה ותחושת קיפוח וקורבנות היסטרית של הנשים, שגורם להן מגיל צעיר לחשוב שהכל מגיע להן, שהגברים כולם רעים ומרושעים ואלימים והנשים כולן טובות, תמימות וטהורות. הפמיניזם אפילו לא בעד נשים באותה עוצמה שהוא נגד גברים ויעידו על כך נשים גיבורות ואמיצות שקמו ויצאו נגדו.

7. מה זה מגדר?

מושג שהומצא על-ידי פוסט מרקסיסטיים גרמניים מאסכולת פרנקפורט. על אותו בסיס של הסוציאליזם (האידיאולוגיה הרצחנית ביותר בהיסטוריה האנושית), מתבצעת חלוקה דיכוטומית שחור-לבן של שני מעמדות - אחד שולט בעולם והשני מדוכא ומסכן. בקומוניזם היו אלה הפועלים מול בעלי ההון, בפמיניזם אלה הנשים המסכנות מול הגברים החזקים ש"שולטים בעולם" באמצעות מה שהן מכנות "הפטריארכיה" - מושג שהוא לא שונה מהפרוטוקולים של זקני ציון, כאילו כל גבר מקבצן, מנקה רחוב, פועל ועד ראש ממשלה - כולם שותפים לקנוניה לשלוט בנשים ולדכא אותן. הפמיניסטיות לא טיפשות או תמימות, הן אלופות ומקצועניות בתעמולה ושטיפת מוח ולכן דוחפות את התורה המיגדרית בגילאים מאוד צעירים ורכים בבתי הספר ולאחרונה אפילו בגני חובה.

8. מה יוצא לך? מה האינטרס שלך?

אין לי למעשה שום אינטרס חוץ מחשיפת האמת. אני לומד את הנושא מגיל 14, כלומר מאז היותי ילד. אין לי שום כוונה נסתרת או משהו שאני רוצה להשיג או להרוויח עבור עצמי. למזלי אני שולט היטב בחומר, יש לי המון ידע שצברתי עם השנים ויכולת לשלוף מידע ממאגר מידע שאני בונה, זה משהו שאני עושה לא כי כיף או משעמם לי אלא כי אני מרגיש שחובתי האנושית לחשוף את מה שגיליתי.

9. מה, גברים טובים יותר? נשים נחותות מגברים?

אני מאוד לא אוהב את הגישה הילדותית והפרימיטיבית של "מי טוב יותר". תפישות לגבי נחיתות או עליונות של קבוצה כלשהי תמיד היו שורש הגזענות בעולם. אני בעד להתייחס בכבוד ובהגינות לכל אדם ולכל בעל חיים אחר. אני גם מאוד נגד הדת ולא אוהב גישות כמו "היהודים טובים יותר מהגויים", "הנשים רגישות ואנושיות יותר", "הנשים במעמד רוחני גבוה יותר" וכו'. זה מגעיל ומעצבן אותי.

גם הדתות וגם האנטי-דתות כמו הסוציאליזם פעלו בסופו של דבר על פי אותן שיטות אכזריות וגרמו אך ורק למלחמות, שנאה ושפיכות דמים. הפמיניזם לא שונה כלל ובכל הזדמנות אנחנו שומעים על כאילו מחקרים ש"מוכיחים" עליונות ביולוגית/גנטית/שכלית/אבולוציונית/רגשית והשד-יודע-מה - שיש לנשים על פני הגברים. בני אדם תמיד חיפשו סיבות ותירוצים לריב, להתקוטט ולרצוח, תמיד מתוך תחושת עליונות ורצון לשלוט, אז היום עושים לגברים את מה שעשו בעבר ליהודים, לעבדים ה"כושים", לצוענים, לאינדיאנים וכו'.

10. אתה באמת חושב שיש לך סיכוי נגד כל הממסד? אתה נלחם בתחנות רוח

אני בפירוש כן מרגיש בשינוי הדרגתי לטובה. נכון שזו טיפה בים ורק התחלה אבל זה תהליך מאוד חשוב, חיוני ובלתי-נמנע שאני מרגיש כבוד ענק שאני מצליח להניע ואנשי מקצוע אובייקטיבים, חשובים וחכמים ממני אישרו זאת בפניי. במהלך השנים פנו אליי אלפי אנשים, גברים ונשים, נערים ונערות, חיילים, סטודנטים וגם מרצים וחוקרים, עיתונאים ומעצבי דעת קהל ורבים מהם הודו לי מקרב לב וסיפרו עד כמה הצלחתי לפקוח ולהאיר את עיניהם.

ולסיכום, אנקדוטה נחמדה מלפני 16 שנה, לאיך קיבלתי דברי חיזוק ותמיכה מכיוון לא צפוי: כשעברנו לדירה בקומה ראשונה בגלל הנכות הפיזית שלי, ישבנו פעם במשרדו של מנהל במשרד עמיגור. דמיינו לעצמכם אדם גבוה, קשוח ומרוחק. אחד שמדבר מעט ואם הוא רואה שעובד לא ממלא את הוראותיו, הוא נוזף בו בקול מאוד רועם שאני מודה שאפילו אני שרגיל לאנשים קשוחים, אפילו אותי זה הרתיע.

הוא הביט על המסמכים, הסתכל עליי בחצי חיוך ואמר לי:"אז אתה יעקב קנדלקר?", אמרתי "כן" בחשש, הוא אמר:"אני רואה שאתה מפרסם המון מכתבים בעיתון חדשות הקריות. בדרך-כלל אנשים כותבים שם סתם שטויות אבל אתה כותב בצורה מאוד מעניינת ומקורית, כל הכבוד!" הוא סימן לי עם האצבע "מצויין".

בואו קבלו שיעור מעמיק בצנזורה פמיניסטית, בדיוק לאור הסיפור על המורה שקיימה יחסי מין עם תלמיד (מה שהתקשורת הפמיניסטית מכנה "רומן"):

בפברואר 2005, ד"ר גדי טאוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים פרסם בNRG מעריב מאמר בנושא נשים בוגרות שכופות יחסי מין על קטינים והצביעות התהומית של הפמיניסטיות והחוק המפלה שפוטר מראש נשים מהעמדה לדין על עבירת אינוס. הוא הביא מקרה של מורה שאנסה תלמיד, שהיה באותה תקופה בכותרות וכמובן שלא הועמדה לדין!!

בתגובה פרסמה בNRG הפמיניסטית הפנאטית פרופ' אסתר הרצוג מאמר תגובה מאוד נזעם וכועס בכותרת "פופוליזם אנטי-פמיניסטי":

"לפי איזה היגיון מצליח טאוב לקשור בין פרשת המורה והקטינים ל"שיח הפמיניסטי?"?? לפי היגיון מעוות של שנאת נשים, הקושר את השיח הפמיניסטי ללא פחות מאשר ה"תפיסה הוויקטוריאנית והפוריטנית?."? שהרי מיותר לומר, כל מה שהוא ויקטוריאני ופוריטני הוא כמובן דחוי ומאוס. לא מקרי, לפיכך, שטאוב מצטרף לבית מדרשו של ריצ'ארד גארדנר.

טאוב קורא בצדק לראות אונס ותקיפה מינית ואחרת כפגיעה המצריכה התייחסות מוסרית ומעשית עקבית של החברה, בין אם מדובר בנערות ובנשים או בנערים ובגברים, בין אם בצד התוקף/ת ובין בצד הקורבן. אך אותו גארדנר, שעליו הוא מבסס במידה רבה את טענותיו, גורס שאין נזק ב"חינוך מיני" מעשי לקטינים; אדרבא,יש להכשירם (על-ידי מבוגרים) לחייהם הבוגרים כיצורים מיניים."

אחר כך פרופ' הרצוג בכבודה ובעצמה פרסמה מאמר בכותרת "כשטעות הופכת לתזה" בו הודתה שטעתה וביססה את טענותיה במאמר התגובה שכתבה, על טעות מאוד קריטית שהיא עשתה (לדעתי 2 אפשרויות: או שטעתה מתוך זעם וכעס בלתי נשלט או אולי עשתה זאת במכוון כדי לדחוף את האג'נדה המוכנה מראש שלה *נגד* נושא אחר, תופעת הניכור ההורי - נשים שמסיתות ילדים נגד האבא).

כך היא פתחה:
"בתגובה שפרסמתי טעיתי, לצערי, כשההחלפתי בין ריצ'רד גארטנר (שאליו התייחס טאוב) לריצ'רד גארדנר, פסיכואנליטיקן ידוע לשמצה, שהתאבד לאחרונה על רקע תביעות של ילדים שבגרו ונפגעו מהתיאוריה שהמציא, הנקראת "תסמונת הניכור ההורי?."? הטעות פגעה בטיעונים הביקורתיים שהעליתי במאמרי לגבי ההסתה של טאוב נגד ה"שיח הפמיניסטי?,"? כשהוא משתמש בפרשת המורה שקיימה יחסי מין עם נערים להאשמת ה"שיח הפמיניסטי בן זמננו" כ"תפיסות ויקטוריאניות ופוריטניות?."?
"

עכשיו שימו לב: חיפשתי בזהירות במשך שעות גם דרך גוגל, גם באתר NRG מעריב אבל המאמר של ד"ר גדי טאוב פשוט "נעלם"!!! פניתי ישירות לד"ר טאוב והוא בעצמו לא ידע שNRG הסירו את המאמר שלו. פניתי אליהם בשאלה איך ייתכן שאין את המאמר שלו אך יש שני מאמרי תגובה נזעמים שנכתבו בתגובה??? אני בספק רב אם אי פעם חיילות וקצינות הפמיניזם ששולטות בתקשורת ישיבו לי.

המסקנה מאוד פשוטה: הפמיניסטיות יעשו הכל כדי להשתיק ולצנזר את הנושא של נשים שתוקפות מינית, בין אם מדובר בצנזורה דרך התקשורת או בלימה אלימה ואגרסיבית של כל ניסיון לתקן את החוק כי בסופו של דבר הפחד האמיתי שלהן הוא מחשיפת היקפי התופעה שהם פשוט מפלצתיים!!!!!

חשוב להדגיש: כשציינתי שפרופ' אסתר הרצוג נגד נושא הניכור ההורי הכוונה *לא* שהיא נגד אימהות שמסיתות את הילדים נגד האבא - היא מלכתחילה טוענת שאין בכלל דבר כזה ומי שהמציא את ה"תיאוריה" הזאת (תיאוריה, לא מציאות!!) הוא "נוכל ושרלטן" ש"התאבד מייסורי מצפון". קראתי בזהירות את דו"ח חקירת המוות של אותו מומחה (ריצ'רד גארדנר) והתיאורים בפירוש מצביעים על רצח ולא התאבדות: הרבה דקירות סכין עמוקות מאוד בכל חלקי גופו ו"מכתב התאבדות" שלא נכתב בכתב ידו אלא הודעת דואר אלקטרוני שכאילו הוא שלח לבנו!!

אני מודיע בזה שיש להחרים לאלתר את אתר ההיכרויות JDATE שמפרסם מאמרים "פסיכולוגיים" כאלה שממליצים לנשים לשנוא גברים ולראות בכל גבר בלי יוצא מהכלל כ"חזיר"!!!! כל גבר שיש לו טיפת כבוד עצמי חייב מעתה לתפוס מרחק ולהתרחק כמו מאש מקן הצרעות הפמיניסטי הזה!! 

ציטוט: "את חשדנית כלפי גולשי אתר הכרויות? מחקר פסיכולוגי מפתיע מצא שאם את מחפשת קשר של אהבה וכנות עם גבר מחויב, מוטב לך שתסיקי מראש שהגברים כולם דווקא חזירים"

שימו לב גם לתמונה: הבחורה בזווית כנועה ויחפה - מסמלת אישה תמימה, טובת לב, טהורה, בתולה קדושה וחשופה רגשית...

מאמר מעולה של יואב לוין, מנהל "אנטי פמיניזם ישראל - קבוצת דיון ועבודה"

https://www.facebook.com/groups/antifeminismandmisandry

הדת היא האמא והאבא של שנאת הגברים, של הגינוסנטריזם והמיזאנדריה ולכן גם הבסיס של הפמיניזם המודרני ב - k.k.k האמריקאי ושורשיו הדתיים:

סטריאוטיפים מונותיאיסטיים דתיים כבסיס למיזאנדריה מסורתית והחפיפה שלהם לרעיונות פמיניסטיים

1. ראיית הגבר כבנק מהלך:

הרעיון שכל האחריות הפיננסית ולא רק במובן של פרנסה אלא גם בזמן פירוק התא המשפחתי נופל על הגבר נובע מכאן. זהו הרעיון שכל פרנסת המשפחה נופלת על הגבר ולאישה אין שום אחריות, כלומר הגבר הוא המפרנס היחיד. למעשה, אפילו כיום גם כאשר האישה עובדת, מבחינת האחריות הכל נופל על הגבר; גם כיום כאשר יוצאים לדייט הצפייה לתשלום היא על הגבר; גם כיום מחקרים מוכיחים, שכל משכורתה של האישה וכמעט כל משכורתו של בעלה הולכת על הבית ועליה וגם כאשר התא המשפחתי מתפרק אין לאישה שום אחריות ובחסות החוק היא יכולה להמשיך לנצל ולעשוק את הגבר. כל העוולות האלה, שהם מהליבה של השנאה הפמיניסטית, לא רק מיושמים על ידי המדינה, אלא שואבים ומופנמים בפמיניזם דרך המורשת הדתית התיאיסטית הספציפית מנו בא הפמיניזם.

2. הרעיון שכל מה שיש לגבר בראש זה מין:

כאן מדובר לא רק על דמוניזציה של המיניות הגברית אלא למעשה גם על דמוניזציה של המיינד והפסיכולוגיה הגברית. למעשה ברמה מטאפיזית לדמוניזציה זו של הגבר נגזרות רבות, שאותם אסביר בהמשך וכל הרעיות הפמיניסטיים כגון נחיתות הגבר מול האישה, הרעיון שהגבר הוא סוטה וכל הגברים אנסים, הרעיון של החפצת האישה ועוד, נובעים משנאת גברים דתית מסורתית זו.

3. הגבר הוא בוגדני מיסודו והאישה נאמנה:

מחקרים עדכניים הוכיחו כי זהו שקר חסר בסיס. נשים בוגדות באותה המידה כמו הגברים ואפילו יותר, הם רק מתוחכמות מהם ביכולת לשקר ולהסתיר את הבגידה וחוסר הנאמנות שלהן. לפי שיטה זו, המיזאנדריה מטעה גם נשים וממליצה להם, כפי שאסביר בפרגרף הבא לא לקיים יחסי מין עם בעליהן כחלק מחיבור רגשי עמוק יותר, מאהבה ונתינה וקבלה משותפת אלא אך ורק כדי שהסוטה לא ייברח ממסגרת הנישואים לזרועותיה של אישה אחרת.

וכך, בורות מיזאנדרית זו במקום המטרה המוצהרת למנוע בגידה, גורמת לניכור רגשי בין הבעל לאישתו ובכך רק מאיצה את תהליך הבגידה. מחקרים אחרונים מראים ומוכיחים מעבר לכל ספק, שבגידה אינה אף פעם המין עצמו אלא תמיד קשורה לסיפוק הריק, חוסר החיבור והעומק הרגשי. כל הרעיון של הניצול המיני והשקר של החפצת האישה נובע מכאן וכפי שנראה מייד הרעיון שכל היחסים ההטרוסקסואליים הם אונס נובעים ממטפיזיקה מונותיאיסטית דתית זו וממספר נגזרות נוספות שלה

4. דמוניזציה של הגבר כבהמה חסרת רגשות (האישה רגשית, הגבר הגיוני).

כאן מדובר לא רק על השקר שהגבר אינו מפותח רגשית ומחזיק רק ביכולת אנליטית קרה אלא גם ברעיון השקרי, שהאישה היא הרחומה האמפטית והגבר הוא תמיד הבריון והאלים. תיאורית המגדר, שאת השלכותיה המעשיות אנחנו פוגשים אצל העובדות הסוציאליות, בבתי המשפט לענייני משפחה, משטרה ועוד היא הבסיס ממנו יונקת תיאוריית המגדר הפשיסטית הפמיניסטית בתחום האלימות במשפחה. היינו שהגבר תמיד אלים והאישה היא תמיד מלאך. הסתרת האמת על האלימות הנשית כלפי גברים, נשים, ילדים ובכלל, ניכור הורי, החוקים הסקסיסטיים שמפלים גברים, היא תוצאה ישירה של מיזאנדריה דתית זו, שהשתלשה בתהליך של הטמעה טרנספורמטיבית מרעיונות דתיים אל לב ליבה של האידיאולוגיה המיזאנדרית הפמיניסטית

5. הגבר כרובוט שלא מסוגל להיפתח ולהסביר את עצמו.

הסטריאוטיפ הזה קשור לדמוניזציה הרגשית של הגבר. באופן יותר ספציפי הדבר משמש את שונאי הגברים הפמיניסטיים לניגוח ולהשתקת כל ביקורת לגיטימית של הגברים על הפמיניזם ואף נשים בכלל. הרי גבר ממילא לא מבין כלום ואין לו שום זכות דיבור. באופן יותר רחב זה המקור להצדקת חוקים מפלים כנגד הגברים כגון חזקת הגיל הרך ועוד

6. הדמוניזציה של המיניות הגברית.

זהו הרעיון הפרוורטי והכל כך מוכר מן התרבות העממית והסיטקומים. בעוד הגבר רק חושב איך לספק את צרכיו המיניים הפרוורטיים והבלתי נגמרים, האישה תמיד כואב לה הראש. מכאן, גם השקר הנפוץ, שהופרח במחקרים מדעיים, שהגבר תמיד רוצה, והאישה רק נותנת לו בעל כורחה. זהו הבסיס המטפיסי ממנו יונק הרעיון הפמיניסטי שכל היחסים ההטרוסקסואלים הם אונס. במילים אחרות, ראיית הגבר כבוגד מטבעו בתפיסה הדתית הורחבה במסגרת הפמיניזם לראייתו כאנס פשוט בהיותו גבר. לפי תיאוריית השנאה הזו, גבר אינו מקיים יחסי מין עם אשתו כמימד לחיבור רגשי עמוק יותר, לא כחלק מנתינה לאישתו כדי לתת לה ולחלוק איתה רגעים אינטימיים של עונג ואושר הדדי בעולם מוקף סבל, אלא כל מה שמעניין אותו זה רק הוא עצמו והפורקן הגופני שלו. זוהי מיזאנדריה במלוא הדרה ושנאת גברים טהורה פר אקסלנס.

7. הרעיון של כליאת הגבר בכלא מזהב (נישואים), כי הוא דפוק מיסודו ולא יכול לשלוט בעצמו.

מכאן, גם החובה על הגבר להתחתן במסורות דתיות שונות. כאן, העניין מורכב יותר ודורש הסבר מפורט, שכן השאלה שעלולה לעלות כאן היא מדוע למרות הכל הנשים מתחתנות עם הגברים. אם זאת, דיון יותר מעמיק על מוסד הנישואים כמסגרת של הפנמה פנימית של מיזאנדריה אצל גברים תחרוג ממסגרת הדיון כאן ולכן לא אדון בזה במסגרת פוסט זה. אם זאת, אציין שזהו נושא אותו הסברתי באחד ממאמרי באנגלית. בכל אופן, מה שראוי לציין זה, שהסיבה בגללן נשים מיזאנדריות או פמיניסטיות מתחתנות עם גברים דומה לסיבה בגללה גברים ששונאים נשים מתחתנים עימן. כשזה המצב, מוסד הנישואים הופך מצד אחד למסגרת בה מופנמת המיזאנדריה בגברים בתהליך של הנדסה חברתית ומצד שני זהו המקום לאילוף הגבר מבחינת אותם הסטריאוטופים השקריים אותם ציינתי למעלה.

בשורה התחתונה מסגרת הנישואים משמשת כמעין מחנה לחינוך מחדש של הגבר, כמוסד לנערים בסיכון ועוד כהנה וכהנה מסגרות שהמהות האמיתית שלהן היא מיזאנדריה ושנאת גברים. דבר זה אינו חדש אך אומץ ושוכלל במסגרת הפמיניזם. למרות שבמסגרות דתיות תיאיסטיות האישה מואשמת בפיתוי הגבר, שזה אינה אלא תוצאת לוואי שלילית של הרעיון של קיום יחסי מין עם הגבר בראיית צרכיו המיניים כפרוורטיים או קבלתם כרע במיעוטו, עדיין ברמה הכללית והיותר עמוקה המטרה במסגרת הנישואים אינה אלא לחנך את הגבר, גם מבחינה מינית כמובן, לקבל כביכול את המיניות והמוסריות הנשית, שהן יותר נעלות על זו של הגברים.

8. פטרונות ונקמנות.

דבר זה קשור ברעיון שכאשר מסגרת הנישואין מתפרקת, לא רק שהגבר תמיד אשם, כי הוא לא הבין את אישתו ועשה מספיק אלא אז מתחיל מסע הצלב והנקמה שנועד להשפיל אותו ולהעצים את סבלו. כל חוקי בתי המשפט לענייני משפחה, חזקת הגיל הרך, המזונות והטלתם על הגבר בלבד תוך אי התחשבות במצבו הכלכלי מטרתם אחת; השפלתו, ביזויו וההתנקמות בסירובו של הגבר לקבל את שיטת הקסטות הפמיניסטית והדתית. פטרונות זו מתבטאת בעוד הרבה דברים וקצרה היריעה מלתארם כאן. בשיטת הקסטות הזו מצופה כאמור מן הגבר לקבל את סבלו וההתעמרות בו בשתיקה סטואית ולמלא את תפקידו כעבד של האצולה הפמיניסטית והמיזאנדרית הדתית.

במסגרת זו מצופה מן הגבר לקבל כל סוג של אלימות מילולית מצד אשתו ולהיות שמח, עליו לקבל ממנה את העלבון הצורב ביותר ולהיות גבר בהצדקתו אותה וכך הלאה. ואם הוא רוצה לדבר על זה, אזי הוא יצטרך בהיותו רובוט חסר רגשות ללמוד מן הפמיניסטיות מה היא גבריות ואיך היא מתבטאת מבחינה רגשית. בדיקטטורה קפקאית מסוג זה, הפמיניסטיות אינן מאפשרות לו לבטא את רגשותיו אלא בביטולן המיזאנדרי של רגשותיו הן רוצות להכתיב לו איך להרגיש כדי לשלוט עליו עוד יותר. ואם הוא לא יסכים אזי בתי המשפט העמוסים לעייפה בשופטים דתיים ידאגו לעשות את עבודתן של הפמיניסטיות נאמנה.

עוד בנושא:

אף אחד לא מקפח את הנשים

הרב פנגר בשירות הפמיניזם

ברית מילה - סירוס חלקי של הגברים

החלק הכי מתסכל, מעצבן ודוחה במלחמה על זכויות הגבר לה אני שותף כבר יותר מ20 שנה בתור חוקר עצמאי ובלתי תלוי, זוהי התנפלות שמגיעה כלפיי מדי פעם דווקא מגברים, כולל כאלה שנפגעו ע"י המערכת ויוצאים נגד הקיפוח של זכויות הגבר בגירושין, למרות שלדעתי גירושין זה רק תחום בודד אחד מבין תחומים רבים ורחבים מאוד שבהם הגבר מקופח ונמצא מראש בעמדת נחיתות ענקית (בלשון המעטה).

לפני שאפרט את המקרה האחרון שקרה לי בפייסבוק, אדגיש שזה לא המקרה הראשון, לא השני וגם לא המאה שדווקא גברים מתנפלים עליי בפורום/דיון/קבוצה (או אף שיחה פנים מול פנים), שאמורה לעסוק בזכויות הגבר. פעמים רבות אני מודה שכמעט נשברתי ואמרתי: "חלאס! מה אני צריך את החרא הזה, אני הרי לא מעורב אישית, למזלי אני רווק, אני חופשי ומאושר תודה לאל - שהגברים יאכלו את החרא שהן מרשים לנשים להאכיל אותם יומם וליל!". אבל בסופו של דבר אני תמיד מגיע לאותה מסקנה שאני במאבק הזה באמת לא כי אני בעד גברים או כי אני נגד נשים אלא כי אותי מעניין רק דבר אחד וזה לחשוף את המציאות והאמת כפי שהיא באמת אחד לאחד, בלי פילטרים, בלי פוזות, בלי משחקים ובלי שום מניפולציות ואינטרסים פוליטיים. יש מישהו (הממסד כולו בעצם) שדואג להסתיר את האמת וזה האתגר האמיתי שתמיד הנחה, הניע והוביל אותי למה שאני.

ההבדל העיקרי בין נשים וגברים הוא שנשים מתואמות, מתוזמנות ומאוחדות ביניהן בסולידאריות נשית קולקטיבית אוניברסאלית, משהו שהוא כנראה עמוק בטבע הנשי, בזמן שאצל הגברים ההיפך המוחלט הוא נכון: גבר יתווכח בקולי קולות בלי שום פשרות שעות על גבי שעות אפילו עם גבר שהוא 100 אחוז מסכים לדעתו העקרונית ויש לו את אותו אינטרס משותף!! עבור גבר להיאבק באישה זה משהו בלתי אפשרי ובלתי נתפש ולא משנה כמה אישה יכולה לתקוף גברים מילולית ולהביע טענות גזעניות גורפות כלפי כל הגברים (כולל "מוות לכל הגברים") - הגבר הממוצע יעדיף להתייחס אליה בכפפות משי ולנסות לפייס אותה (כי "זה לא מנומס להתווכח עם אישה", "מסכנה, בטח נפגעה" וכו'). כמו השמאלן המצוי שמנסה להבין את מצוקת המחבל ובייחוד המחבלת הרצחנית שמתנפלת על חפים מפשע עם סכין - פתאום הוא הופך ל"שווייץ" (ניטראלי).

עוד נקודת חולשה מעניינת שתמיד שמתי אליה לב היא שגברים נוטים להתעלם מפרטים קטנים כמו מילה פה מילה שם, פה עקיצה, שם הערה ופה רמיזה, שנשים כ"כ אוהבות לזרוע בשטף המלל המטורף שהן יודעות להפגיז אינסטינקטיבית. אני למזלי קולט את הניואנסים הקטנים האלה ואוי כמה שזה מעצבן אותן...

מקרה שהיה כך היה ...

גבר גרוש פרסם מאמר בו שיתף באופן די נדיר וחשוב מה קורה עם הצד השני של גברים שמסרבים לחתום על הגט - נושא, שחשוב לציין, הוא מאוד סבוך וטעון, והקדשתי לו פוסט מאוד מעמיק שמנתח את הנושא לעומקו ולרוחבו.

בתגובה לפוסט, הגיבה גב' כלשהי, נקרא לה X:

"איך נשמע למישהו הגיוני לקחת חירות של מישהו אחר כדי להלחם? תלחמו- בבית המשפט, בבית הדין, תעשו מה שאתם רוצים. אבל לנצל את הכוח ההלכתי שלכם בשביל לגזול חירות של מישהי? איך זה בסדר?"

אני הגבתי לה:

"וזה שנשים גוזלות מגברים את כל הרכוש, הכסף, האבהות שלהם, שמם הטוב וביתם עד כדי שהם נזרקים לרחוב חסרי כל - זה לא נקרא בעינייך לקחת חירות של מישהו אחר ????????????"

בתגובה אליי, כתבה גב' אחרת, אותה נכנה Y:

"בד"כ המקרה הפוך. אתה יכול להיות דמגוגי אבל זה לא ישנה את המציאות. ברוב המקרים (תמיד יש מיעוט חריג) הסרבן הוא זה שסוחט.

משא ומתן על פתרון ופשרה הוא לגיטימי. לא לגיטימי כשרק לצד אחד יש את הכוח להטיל וטו"

שימו לב שהיא מצטטת מילה במילה את התעמולה הפמיניסטית השקרית שאנחנו שומעים כל הזמן בתקשורת המיין סטרים ולכן שאלתי אותה ישירות: "כלומר במילים אחרות את אומרת שהגבר הוא תמיד הרע והאישה היא תמיד התמימה והטובה"

ואז... שימו לב! כותב המאמר בכבודו ובעצמו התנפל עליי !!!!!!!!!

"לא יעקב, Y לא אמרה את זה ואינה חושבת כך."

(הוא גם בוחן כליות ולב - הבנתם?????)

ניסחתי תגובה מאוד רהוטה ומנומקת היטב:

"בוא נראה:

Y כותבת:"בד"כ המקרה הפוך. אתה יכול להיות דמגוגי אבל זה לא ישנה את המציאות" כלומר את זה היא כותבת אחרי ששאלתיה מה לגבי גברים שנסחטים וכל זכויות האדם הכי בסיסיות שלהם וכל מה שהיה להם - הכל נלקח מהם!! היא מכנה אותי דמגוג כלומר קשקשן ותעמולן ואני מאמין שהפוסל במומו פוסל. אני שומע ה-מ-ו-ן שנים את אותן טענות מנשים שוב ושוב ושוב:"נכון, יש גם גברים שנפגעים אבל לרוב אלה הגברים שפוגעים בנשים והנשים שנפגעות" (ויש גם כאלה שמוסיפות "בגלל זה החוק לטובת האישה - כי כמעט תמיד האישה היא זאת שנפגעת"). זו מלכתחילה הייתה ההודעה שלה הגברת לה הגבתי (והיא בפירוש השתמשה בלשון זכר תוקף - קורבן נקבה - תקרא שוב):

"אבל לנצל את הכוח ההלכתי שלכם בשביל לגזול חירות של מישהי?"

עכשיו אדוני היקר, תעשה 1 + 1 ותבין אולי למה אנחנו הגברים בנקודת נחיתות כ"כ אסטרונומית מול הנשים.GOOD DAY!!!"

ואיך הגיב האדון? בבריונות לשמה!!!!

"אנחנו לא נמשיך להתווכח על הנושא ואני מבקש ממך להפסיק."

אני כתבתי לו:

"100 אחוז, אני רק מבקש ממך לחשוב טוב טוב על מה שהסברתי לך."

כלומר הסכמתי להפסיק את הדיון אבל... תנחשו איך הגיבה גב' Y...

"חחחחחחחחחחח"

"אגב שים לב שערבבת את ההודעות שלי ושל X אבל שיהיה, העובדות לא באמת מעניינות אותך. חוסר הבנת הנקרא אצלך זה אנדרסטייטמנט"

כלומר שתי הגבירות הנכבדות נקטו במספר טכסיסים נשיים:

1. לצטט תעמולה פמיניסטית שקרית לחלוטין כאילו רק נשים נפגעות בכל הקשור לסרבנות גט

2. כששואלים אותן להבהרות, הן מעמידות פני תמימות ומשחקות את הקורבן - מה שגורר תגובה בריונית של גבר ("אביר לבן") שיוצא להגנת ה"מסכנות" ומשתיק את הדיון (שמהצד שלי היה לחשוף את פניהן האמיתיות של שונאות הגברים)

3. למרות שהגבר בעמדת כוח, במקרה הזה כותב הפוסט - הגיע איתי להסכמה להפסיק את הדיון - הגברת Y נוקטת בטקטיקת השיימינג הנשית הכי עתיקה: צחקוק נשי. ואח"כ היא גם מוצאת טעות טכנית שולית שכנראה עשיתי בלהט הכתיבה ומכנה אותי בעוד כינויים מעליבים ומשפילים.

"תהיה גבר, תשפיל את עצמך"

עוד נושא שמצאתי פעמים רבות בויכוח ראש בראש גם עם גברים שהם באמת חברים טובים ואני אוהב כאחיי, אבל חושפים דעות קדומות ופרימיטיביות להחריד לגבי "חובתו הטבעית" של הגבר להגן על האישה בכל מחיר ולרצותה, לכרוע לה ברך, לשלם עליה במסעדות, לפתוח לה את הדלת, לתת לה זכות קדימה בנוסח "ליידיס פירסט", תמיד לוותר לה, לסלוח לה וכו'. אלה מנהגים ברבריים. אומנם מקורם באירופה אך הובילו במקרים רבים לעימותים, לאלימות ולשפיכות דמים נוראית (כדוגמת דו-קרבות) וזוהי בעצם ההגדרה האמיתית של ג'נטלמן, כפי שמסביר ד"ר וורן פארל: שומר ראש אישי של האישה שמוכן ודרוך תמיד לשלוף את חרבו ולערוף ראשו של כל גבר שיעז להעליבה.

אין לי ספק לרגע שזה בדיוק מקור הכוח והדלק המרכזי של הפמיניזם המודרני המיגדרי שכל הזמן רק מלמד נשים איך להיכנס בגברים כמה שיותר חזק, ומחפש עוד ועוד דרכים להחליש ולסרס את הגברים מגיל 0.

אני מודה לאל ואני מודה למשפחתי ההודית שלא מאמינה במנהג הברברי הזה של התבוסתנות, הגינוצנטריות וההתרפסות של הגבר בפני האישה. אותי חינכו שכל אדם ולא משנה אם זה גבר או אישה, קודם כל הוא נשמה בפני עצמה, הגוף זה רק בגד, קליפה וכיסוי חיצוני. אם אתה מכבד, סוגד ומתחשב בבן אדם רק בגלל איך הוא לבוש חיצונית (ולא משנה אם זה בגלל מוסכמות חברתית, משהו שאתה רוצה להשיג או מישהי שאתה מנסה להרשים) - סלח לי אך אתה אינך בן אדם ומבחינתי גם אתה מייצג את אויבי האנושות בדיוק הפמיניסטיות!!!!

להבדיל מהתרבות ההודית שאני גאה שהייתי מספיק חכם ללמוד ולקחת ממנה את מה שבאמת חשוב - התרבות המערבית שכוללת את מדינת ישראל היא תרבות מטריארכאלית שבה גברים הם אך ורק חפץ, עבדים, בשר תותחים זול וכלי שנועד לשרת את האישה. תמיד.

אם יש משהו שאני מסכים איתו לגבי פמיניזם, זו העובדה שהפמיניסטיות הוכיחו שלגברים יש נקודת תורפה וחולשה מאוד רגישה, ממש דפיקות, פגם גנטי ו/או נחיתות של ממש והיא לגבי היכולת של גבר להתגונן מפני התקפות קולקטיביות של נשים פמיניסטיות שונאות גברים עם רצח בעיניים שרואות בכל גבר אויב היסטורי שיש לנקום בו בכל הזדמנות ולסגור חשבון בכל צורה אפשרית, כי זה מה שדוחפים להן מגיל 0!!!

אם גברים לא ילמדו לעקוף את החולשה הנוראית הזאת, עתיד האנושות יהיה בסכנה נוראית, כמו שאומרת בדיחה ישנה: רימו אותך פעם? שיתביישו! רימו אותך בפעם השנייה? שיתביישו שוב!! אבל רימו אותך בפעם השלישית? תתבייש אתה בעצמך!!!!!!!

ג'ק

בתגובה לפוסט האחרון, בו פרסמתי את הנתונים של עו"ד נגה ויזל בנוגע למגיפת תלונות כזב מצד נערות שמשקרות על אונס מצד בני נוער, הגיבה פמיניסטית בכינוי bosmat.ma באופן מכוער ולגופו של אדם במקום גופו של עניין, מה שמכונה טקטיקת "הד הומינם" וניסתה לייחס לי סטיות עד כדי "פדופיליה", רק כי אני בן 37 ומעז בכלל לגעת בנושא.

התחלתי את הלימוד והמחקר העצמאי והבלתי תלוי שלי בגיל 14 וצברתי מאז הרבה מאוד ידע, תובנות וסיפורי חיים מעניינים מהם ניתן ללמוד הרבה, מעבר לערפל תעמולת השקרים ותעשיית הקורבנות-הנשית שבשמה מגלגלים מיליונים על גבי מיליונים, תוך כדי הרס חייהם של אלפי גברים ונערים חפים מפשע, במסע צלב חסר מעצורים להשמדת המין הגברי כולו!

אין זה מפתיע כלל שפמיניסטיות ותומכיהן השונים משתמשים בשיטה הנבזית לפיה מי שלא מסכים איתן הוא "אדם חולה, סוטה ומסוכן לסביבה" שיש לשלוח לטיפול/חינוך מחדש כי זוהי טקטיקה שלקוחה ישירות ממשטרי הסוציאליזם האפלים והאכזריים שעל קדושתם נרצחו ו"הועלמו" בעולם למעלה מ100 מיליון בני אדם - הרבה יותר גרוע מהנאציזם!!

מאחר והמסר אותו רציתי להעביר מאוד חשוב, אדגיש אותו כאן:

קיימת גישה מאוד מיושנת, פרימיטיבית ולא מציאותית לתקופתנו במאה ה21 לפיה ההבדל בין נערים ונערות בגיל ההתבגרות הוא שהבנות עדיין תמימות, טהורות, חמודות, עדינות, טהורות וטובות לב ואילו הבנים הם "זאבים טורפים" שרק מחפשים בנות תמימות כדי לנצל או לסחוט מינית בכל הזדמנות.

שיא האבסורד מתבטא בעובדה המצערת שאם נער ונערה בני 15 מקיימים יחסי מין, מטילים את מלוא האחריות אך ורק על הנער בגלל היותו זכר, גישה פרימיטיבית שמתעלמת לחלוטין מהשינויים שחלו בעשורים האחרונים, כשהבנות הן מיניות, משדרות מין ויוזמות מגע מיני לעיתים יותר מהבנים, כמו שאמר לי פעם חבר בתקופת התיכון: "הבנים מפתחים שרירים ומשוויצים בהם, הבנות חושפות גוף סקסי", וזה בא לידי ביטוי גם בהתנהגות שלהן, גם באופן בו הן מדברות, מתלבשות, חושבות ומדברות.

הרי ידוע, כפי שיאמר כל חוקר התפתחות ילדים ונוער, שהבנות מתבגרות מהר יותר מהבנים, במיוחד מבחינה פיזיולוגית (למשל בגיל 12 הבנות גבוהות יותר מהבנים) אבל כשזה נוגע לאחריות להתנהגות מינית בלתי הולמת, פתאום הנערה אוטומטית הופכת לתינוקת חסרת ישע והנער לבוגר, תחמן ונצלן מתוחכם! מדהים אם כי לא מפתיע בעידן העריצות הפמיניסטית בה מסמלים כל גבר כאנס מלידה - פשוטו כמשמעו!

הגישה הזאת, שמאשימה אוטומטית את הנער באונס, למרות שטכנית שניהם קטינים והם בעצם "אונסים אחד את השנייה", זוהי גישה שמתבססת על שילוב של שמרנות דתית, גם פמיניזם וגם אבירות גברית ונטייה טבעית ואוטומטית של בני האדם כולם להגן ולגונן על נשים בכל מצב ובכל תרחיש אפשרי בלי כל הבדל של גיל, מוצא, הבדלי תרבות, דת או חינוך.

הבנות תמיד נחשבות הנכס הכי יקר, שברירי ופגיע במשפחה ובקהילה שאין למעשה גבול לאמצעים שניתן להשתמש בהם כדי לשמור על קודש קודשים זה, כולל תעמולת הפחדה, שקרים עד כדי עלילות אונס שקריות. לדוגמא: הורי נערה מגלים שהיא קיימה יחסי מין עם נער בן גילה, הנערה נבהלת ובוכה כי היא יודעת שהוריה עומדים להעניש אותה ולרתק אותה לחדרה ו/או לשלול ממנה את דמי הכיס, אז היא ממלמלת:"לא התכוונתי... לא רציתי" והולכת עם הוריה לתחנת המשטרה להתלונן על אונס. על מנת "להציל את עורה", הילדה תשתף פעולה עם הוריה ותחזור מילה במילה אחר מה שאמרו לה להגיד, שהילד לחץ עליה, לימד אותה דברים לא יפים, איים עליה וכו' למרות שבמציאות מה שקורה במקרים האלה שהנער והנערה אשמים במידה שווה.

כמובן שיש מקרים יוצאי דופן אבל מעדויות רבות ששמעתי מבני נוער, הבנות כיום יוזמות מגע מיני וכל מה שקשר סביב מיניות, הרבה יותר מבנים. למשל חבר סיפר לי פעם בתור תלמיד תיכון בן 17 שנערה דחפה אותו לשירותים והתחילה למשש את איבר המין שלו כדי לבדוק "אם יש לו מספיק גדול".

"לדור שלנו אין גבולות, אנחנו עושים הכל" אמרה לי נערה בת 17 לפני כשנתיים.

לדור הצעיר של היום יותר מאי פעם אין שום גבולות, אין קווים אדומים ואין מי שיחנך כראוי דווקא בגלל עליית הפמיניזם והעובדה שבאחוז מאוד גבוה מהמשפחות אין דמות אב יציבה בגלל מגיפת גירושין וניתוק שיטתי של אבות מילדיהם, כאשר ידוע היטב שבמשפחות האלה יש הכי הרבה נטייה לפשע ועבריינות נוער, נערות שנכנסות להריון, נערים ונערות שנושרים מבית הספר וכו'. כל זה קורה כי לילדים אין דמות גברית חיובית ויציבה ממנה הם יכולים ללמוד (ויש הרבה מחקר בנושא שבפירוש מראה זאת).

במקביל גם אחוז המורים הגברים בשפל כמותו מעולם לא היה, בגלל חוקי פמיניזם דרקוניים שמנפחים באופן מלאכותי ומפלצתי את נתוני עבירות המין כדי שבתי ספר יחליטו ש"זה יקר מדי" עבורם לבטח מורים גברים מפני תביעות נזיקין על עבירות מין והטרדות מינית פוטנציאליות, ועובדה גם שקיים חוק, לפיו רק גברים צריכים להביא תעודת יושר מהמשטרה ולהוכיח שאין להם עבר פלילי בנוגע לעבירות מין, אם הם מעוניינים לעבוד עם ילדים.

במקום לקיים "סדנאות למניעת חיזור אלים" כפי שעושים כבר יותר מעשור בבתי הספר בארץ, הייתי ממליץ להורים להתחיל להציב גבולות יותר ברורים לבנות שלהם, להתערב ולהעניש יותר, להיות מודעים איך הבנות שלהם מתנהגות, איך הן מתלבשות, לאן הן הולכות ועם מי הן יוצאות, כי מה שקורה בסדנאות האינדוקטרינציה הפמיניסטית האלה, שהבנות רק מקבלות מגיל צעיר את המסר שהן מראש בעמדת כוח שהן יכולות תמיד לנצל ולתמרן לטובתן ולשלוף מתי שבא להן את הקלף ש"אם לא תעשה מה שאני רוצה, אני אגיד שאנסת אותי!".

בשיא חוצפתה bosmat גם כותבת לי שרק גברים הם אלימים ו"רק גברים אונסים" כי (כלשונה) "יש להם פין", אבל המציאות מוכיחה שיש יותר מדרך אחת ויחידה להתעלל ולנצל מינית ונשים בפועל מנצלות מינית ואונסות קטינים לא פחות מאשר ההיפך, כפי שהוכח בחו"ל. ההבדל היחיד הוא שהחוק בישראל כלל לא מכיר בעבירת אינוס שבוצע ע"י אישה, בגלל ארגוני הנשים ובייחוד "מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית" שחסמו וטרפדו כל ניסיון לתקן את החוק, בטענה מטומטמת ובלתי מציאותית כאילו התיקון עלול "לאפשר לאנסים להאשים את הקורבן שגרמה להם לחדור לגופם". זכרו שהתיקון בכלל התייחס לעבירות מין שנשים ביצעו בקטינים!!

במציאות כיום הבנות אלימות לא פחות מהבנים, רק שנוטים לוותר להן בגלל דוקטרינה פמיניסטית גורפת שגורסת אוטומטית שכל אישה/נערה שמבצעת פשע מגניבה, וונדליזם, פריצה ועד תקיפה, ניסיון רצח ורצח, היא בעצם "קורבן של נסיבות חיים קשות" ולכן מוותרים להן מראש - מכאן הפער העצום בכמות האסירים הגברים לעומת האסירות הנשים, וזה בעצם ההבדל היחיד בין עבריינות נשית לעבריינות גברית!

בתחילת השנה למשל היה קמפיין לעידוד צעירים להתגייס למשטרת ישראל ובו כיכבה שוטרת שסיפרה שבנעוריה הסתבכה עם החוק ו"עשתה שטויות". שאלתי את עצמי מה הכוונה ב"שטויות"?? גניבות? פריצות? וונדליזם או אולי בעצם אלימות פיזית??? המקרה שלה רק מוכיח שבישראל מוותרים לנשים על ימין ועל שמאל ומאפשרים להן להתקדם בכל מחיר, בזמן שלנערים שהסתבכו עם החוק עושים את המוות עם ענישה הרבה יותר מחמירה שמשאירה להם כתם לכל החיים!

נסו לדמיין לעצמכם שוטר מספר בגאווה: "בנעוריי עשיתי שטויות ונחשדתי באונס נערה... אבל הקצין במשטרה האמין בי ונתן לי הזדמנות שנייה והנה גם אני היום שוטר"...

כריסטינה הוף סאמרס, מרצה לפילוסופיה וסופרת מבריקה מארה"ב, מתארת בספריה באופן יסודי ומעמיק כיצד הפמיניסטיות מתארות נערות כ"בעלות מעלות מוסר נעלות משל הבנים", וכיצד עושה זאת במיוחד קרול גיליגאן, אותה היא מתארת ממש כשרלטנית ומאחזת עיניים שיש עליה המון ביקורת בקרב המומחים האמיתיים בתחום פסיכולוגיית ילדים ונוער, כמו למשל כריסטופר לאש שכותב לגבי "מחקריה" של גיליגאן וחברותיה הפמיניסטיות:

They would have done better to remind themselves, on the strength of their own evidence, that women are just as likely as men to misuse power, to
relish cruelty, and to indulge the taste for cruelty in enforcing conformity

ייתכן שתיאוריה של bosmat לגבי "נערות הן תמימות ומתוקות" מתאימים לתקופתה לפני כ100 שנה, ואיני חלילה אומר זאת בציניות כי מבחינות רבות אני מקנא באנשים שחיו חיים פשוטים יותר לפני 100 שנה, אך כיום המציאות היא זוועתית ומחרידה ומפחידה יותר מכל סרט בסגנון "התפוז המכני" יכול לתאר, ואשמות בכך בעיקר הפמיניסטיות: הן אלה שהשחיתו ומשחיתות את החברה על כל גווניה ומגזריה!

ג'ק

קישורים בנושא:

תלונות כזב על אונס - מכת מדינה

חפש את האישה גם מאחורי בני הנוער

ספר חדש חושף את תופעת עלילות האונס

  

שוב ושוב אנחנו שומעים בתקשורת על אלימות קשה בין בני נוער שמגיעה עד כדי שפיכות דמים, ניסיונות רצח ורצח. המכנה המשותף לכל או כמעט כל המקרים הוא שברקע תמיד מעורבת נערה צעירה שלגביה האזכור בתקשורת די מעורפל ולא ברור עד כדי הכחשות כאילו הנער או חבורת נערים ביצעו את המעשה על דעת עצמם בלבד.

נשאיל לרגע את תיאור התופעה כפי שהיא מוצגת בטלוויזיה ובקולנוע: בחור ובחורה מבלים במועדון או פאב. בחור זר מסתכל על הבחורה, נועץ מבטים ו"עושה לה עיניים" הבחורה נבוכה, החבר שלה, חמום המוח, מבחין בבחור הזר, הוא רותח מזעם ותוך כדי התקף קנאה חסר מעצורים הוא דוחף את אותו בחור ומאיים עליו שיתרחק מ"הבחורה שלו". היא מנסה להרגיע את החבר שלה "תעזוב אותו, תשכח מזה" אבל הוא מתעלם. מנקודה זו אין צורך להרחיב מה עלול לקרות בהמשך, כמה דם עלול להישפך וכמה צעירים ייפצעו או אף ייהרגו למשל תוך כדי ניסיון להפריד בין שני ה"זכרים הפרימיטיביים".

אינני אומר שמקרים כאלה לא קורים אבל לעומת הקולנוע במציאות הסיטואציות הן הרבה יותר מורכבות וחלקן של נערות ונשים צעירות הוא לא רק שהן לא מנסות להרגיע את האווירה אלא להיפך - לעיתים הן אלה שמלכתחילה מתסיסות, מסכסכות ומציתות את ה'אש' במכוון ושמעתי המון על נערות שמשתמשות באיומים בנוסח "תיזהר ממני, חבר שלי ידקור אותך!". גם אני אישית בילדותי ספגתי גם איומים וגם אלימות קשה ע"י ילדה שהפעילה נגדי את האח הגדול שלה שהיה גדול ממני פיזית פי שתיים.

"אסף נהרי, בן 17 וחצי מבית דגן, נרצח בקטטה בין צעירים באילת. הקטטה החלה מכך שצעירה מאילת נעלבה ממלת גנאי שהטיח כלפיה נער ממרכז הארץ. חבריה נרתמו למאבק על כבודה ושתי הקבוצות החליפו מהלומות. אחד הצעירים מאילת, בן 18, שלף סכין ודקר את נהרי בחזהו, דקירה שגרמה למותו"

אחד ממקרי הרצח הקשים ביותר בישראל של נער צעיר - אסף שטיירמן - נעשה על ידי תלמיד תיכון מצטיין שנחשב נורמטיבי, כשבעצם מי שהלהיטו אותו, גיבו ונתנו לו רעיונות לבצע את המעשה המחריד היו שתי נערות איתן בילה (אחת הורשעה ברצח והשנייה קיבלה פטור מהעמדה לדין והפכה לעדת מדינה). צפיתי בעבר בסרט התעודה "רצח ללא מניע" ושם צויין בפירוש שהרוצח בעצמו לא ידע להסביר לאורך כל החקירה מה גרם לו לבצע את הרצח ומה הייתה הסיבה.

(רמז: הנערה סיגלית חיימוביץ' היא שאמרה ראשונה "בואו נהרוג אותו!")

אינני אומר שהרוצח לא אחראי למעשיו אלא שחשוב לקחת בחשבון גם את מה שקורה מסביב: נער צעיר ביחד עם שתי נערות, תחת פרץ מטורף של הורמונים ביחד עם עישון סמים - מה שמעצים ומקצין את הנטייה הגברית הטבעית והאינסטינקטיבית לעשות כל דבר כדי לרצות את בנות המין הנשי - נטייה שכולנו מכירים במובן החיובי (כל גבר אפילו הכי עדין והכי 'חנון' יאמר לך שאם מישהו יעז לגעת בבת הזוג שלו, זה יוציא ממנו את את הצדדים הכי חייתים שקיימים באדם).

כעת הגיע העת שנתייחס גם להיבט השלילי כי יש המון נערות ונשים סדיסטיות שיודעות לתמרן ולנצל היטב נטייה זו אצל גברים לצורך השגת מטרותיהן, אפילו אם זה אומר לגרום לשפיכות דמים פשוטו כמשמעו.

הבעיה (ולדעתי זוהי אחת הסיבות העיקריות להחמרת המצב) שהמומחים למיניהם מתעלמים מהיבט זה ושותפים באופן עיוור לגישה כאילו "האישה/נערה היא תמיד הצד הפסיבי" בעיקר בגלל הפחד מהדיקטטורה הפמיניסטית - קיים אינטרס מובהק של פמיניסטיות להסתיר ולצנזר כל נתון שעלול לחשוף את האמת לגבי מעורבות נשים באלימות ומקרי רצח.

עובדה: הנערות בישראל הולכות ונעשות יותר ויותר אלימות בגילאים צעירים יותר.

בחו"ל ישנם מומחים כמו דברה שרמן קופלן שמוצאים שאחת הסיבות המרכזיות לתפישה המוטעית כאילו "נשים פחות מעורבות במעשי רצח מאשר גברים" היא משום שנשים נוטות יותר להפעיל רוצח שכיר בתשלום או "לבקש טובה" מאדם המקורב אליהן, כדי "לחסל חשבונות". באחד המקרים למשל שחקן אמריקני נורה למוות ע"י חבריה של צעירה שטענה שהוא אנס אותה. רק אחרי שרצחו אותו, היא התוודתה בפניהם שהיא בעצם שיקרה והמציאה את כל סיפור האונס שלא היה ולא נברא!!

בסופו של דבר הגישה לפיה "אסור לחשוד" בבנות, נערות ואף נשים בוגרות לגבי מידת מעורבותן במקרי אלימות קשים, כולל רצח, מתחילה מגיל צעיר מתוך חינוך בסגנון "לתת כבוד לבנות" כמו למשל (דוגמא ששמעתי ממספר נערים) בריונים "ערסים" בתיכון בקרית ביאליק שבסוף יום הלימודים עולים לאוטובוס ומוודאים שרק בנות יעלו. כך בעצם נוצרת בריונות גברית פמיניסטית אלימה בעידוד ישיר של פמיניסטיות וגם נשים שלא מגדירות עצמן פמיניסטיות אבל טוענות ש"חובתם הטבעית של גברים להגן על נשים" כמו בדיוק במקרים כאלה:

"קטין בן 16 מהשרון הותקף על ידי מספר צעירים לאחר ששרק לעבר חברה של אחד מהם. "הוא מפחד שיסגרו איתו חשבון", מספר אביו. המשטרה עצרה חשוד בתקיפה"

מה שמשותף לנערים 'ערסים' ול"חיילים" ו"מפקדים" במאפיה וגופי פשע מאורגן זו הנטייה מצד אחד להתנגד לאלימות כלפי נשים ובו-זמנית חוסר ערך מוחלט לחיי גברים. זו הסיבה האמיתית בגללה יש "רומנטיזציה" של המאפיה וארגוני פשע למיניהם בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה.

בשורה התחתונה מי שבאמת היה מעוניין למנוע ולפחות לצמצם אלימות בקרב בני נוער חייב להכיר גם בכוח ההשפעה העצום שיש לבנות על הבנים, ולהפסיק להתייחס לאלימות ולדבר עליה אך ורק בלשון זכר כאילו כל הבנות תמימות וטהורות מלידה והבנים הן חיות פרא שיש לחנך ולאלף מגיל 0. (אגב התכתבתי בעבר עם פמיניסטית שהייתה פעילה נגד אלימות וביקשה לשמוע את דעתי ומה אני מציע לעשות כדי לצמצם את האלימות בחברה, זה בדיוק מה שהצעתי לה ומאז היא ניתקה עימי את הקשר)

לצערי אני משוכנע כפי שהמצב לא השתנה ולא משתנה הוא גם לא ישתנה בעתיד כי יש יותר מדי גורמים שמעוניינים להשאיר אותו כפי שהוא:

1. נשים: הן מטבען אוהבות ונמשכות לגברים גדולים וחזקים. לנשים אין שום בעיה עם אלימות של גברים כלפי גברים אחרים כל עוד היא משרתת את מטרותיהן

2. גברים: הם מטבעם, ובמיוחד בגילאים צעירים, יעשו כל דבר כדי להרשים נשים/נערות אפילו אם זה אומר לסכן את החיים שלהם או של נערים/בחורים אחרים. הנטייה והאינסטינקט להגן על נשים קיים עמוק בכל גבר ואפילו בגברים הומוסקסואלים

3. משרד החינוך הוא זה שמעודד אלימות במדיניות ידועה היטב שאם לדוגמא 10 ילדים מרביצים לילד אחד - המערכת תעשה כל דבר להעיף החוצה ולנדות את הילד הקורבן, אין שום פיקוח ושום בקרה אמיתית וכל האמצעים כשרים. במילים אחרות: ילד מופרע הוא ילד נורמאלי.

לסיום, אמליץ על הפרק הזה בסיטקום האמריקני המוצלח "נישואין פלוס" בו אל בנדי מגיע בסופו של הפרק לאותה מסקנה בדיוק אליה הגעתי אני.

ג'ק

בתחילת שנות ה90 פרצה הזמרת אתי אנקרי לתודעה הציבורית כששיריה הפכו ללהיטים מושמעים ביותר בטלוויזיה ובכל תחנות הרדיו. מבחינה מוזיקלית היא עשתה עבודה טובה אך בבדיקה מעמיקה וניתוח מילות שיריה (שהציקו לי עוד בתור נער) מתגלה אג'נדה פמיניסטית מאוד קיצונית עד כדי שנאת גברים של ממש.

עבורי אתי אנקרי מסמלת תחילתו של עידן השתלטות התנועה הפמיניסטית והכתבת מסרים של שנאה ועויינות מיליטנטית כלפי המין הגברי כולו שמתואר כאשם בכל תחלואי העולם: נשים תמיד טובות, תמימות ומסכנות וגברים תמיד רעים ורשעים. היא ממש הפכה לזמרת המנונות של הפמיניזם הקיצוני, כפי שתראו:

גם שיר בנאלי ומצחיק כמו "לך תתרגל איתה" הוא למעשה שיר עוקצני נגד גבר שבוגד בבת הזוג שלו. בתור נער בן 13 לא ממש הבנתי את כותרת השיר אבל ברור ושקוף שהמילה "תתרגל" מחליפה קללה גסה ידועה מאוד שאין צורך אפילו להזכיר.

הוא אמר לי:"איתך אני משתגע, איתה אני רגיל"

תרגום: הוא מצא מישהי שיותר מתאימה לו ממני

השיר "אני רואה לך בעיניים" הוא שיר על גבר מכה שכולא את בת הזוג שלו "בין קירות", כפי שהסבירה לי מורה לספרות. מילות השיר אפילו לא מתארות אלימות או פגיעה פיזית, מילולית או רגשית אלא תחושה סובייקטיבית של כותבת השיר, "אני רואה לך בעיניים", סוג של משטרת מחשבות. עובדה, כיום אחרי 20 שנה אנחנו חיים במציאות בה כל אישה יכולה להתקשר למשטרה, למלמל "אני מרגישה מאויימת" (בייחוד אם היא רוצה להשיג יתרונות במאבק גירושין מכוער) המשטרה אוטומטית תעצור את הגבר!!

השיר "לוליטה" מדבר על מפיק נצלן ומנוול שמנצל מינית נערה צעירה שרוצה להצליח ולהתפרסם (ניתוח מלא), תוך כדי שהוא גם מרעיב אותה, אחד המרכיבים המרכזיים של התעמולה הפמיניסטית באותה תקופה כשבארה"ב פמינסטית בשם נעמי וולף פרסמה בספרה "מיתוס היופי" את הטענה ש"150 אלף נשים מתות באמריקה כל שנה בגלל אנורקסיה" כשבפועל התברר שהמספר הוא 150 בלבד. מותו של כל אדם הוא טרגדיה נוראית בפני עצמה אך לניפוח המפלצתי של המספר פי אלף הייתה מטרה פוליטית ברורה והיא להחדיר את המסר כאילו גברים מרעיבים את הנשים ורוצים אותן רזות, טענה שאין לה שום בסיס במציאות כי כל גבר ממוצע (כולל אותי) יאמר שאישה רזה מדי שעצמותיה בולטות רחוקה מאוד מלהיות סקסית או מושכת.

אבל הנה, עובדה שעד היום שטיפת המוח הזאת הצליחה, ולמרות הסטטיסטיקה השקרית עדיין מדברים על כך שאנורקסיה "היא בגלל החוקים שגברים מכתיבים". (מעניין מאוד מדוע הפמיניסטיות לא באות בטענות לכל אותם מעצבי ומעצבות אופנה שרובם הומוסקסואלים או נשים...?)

מסקרן אותי האם לדעת גב' אנקרי גם מדונה, הזמרת הכי מפורסמת בעולם, הייתה קורבן כשקיימה יחסים עם המפיק שלה בתחילת דרכה...? האם גם מדונה שהצהירה בתחילת דרכה שהיא "הולכת לכבוש את העולם" הייתה תמימה, מסכנה, חלשה וחסרת אונים כמו הנערה שהיא מתארת בשיר שלה?

לא נעים להזכיר אבל נשים רבות משתמשות בכלי המגעיל והמפלצתי הזה של טענות על "ניצול מיני" ו/או "הטרדה מינית" אם הן לא מצליחות להשיג משהו. לדוגמא, קראתי מאמר או סיפור שכתבה שחקנית שמתארת איך במאי "הטריד אותה מינית": היא מספרת שהוא הציע ללהק אותה לתפקיד ראשי בסרט שהוא מתכנן לעשות ותוך כדי ניסה להתחיל איתה. בסוף הוא אמר לה:"כרגע אין לי כסף כדי לעשות את הסרט", והשחקנית סיכמה את הסיפור ב:"אם אין לך כסף, אז ביי!". אני שואל את עצמי אם כן היה לו כסף, גם אז הייתה טוענת להטרדה מינית???

השיר "מיכאל" שממבט ראשון נראה תמים למדי, מלא בתוקפנות פמיניסטית של ילדה שהיא טום-בוי וכאילו נאבקת ב"עולם של גברים" לשמור לעצמה את שמה הפרטי למרות שהוא נשמע כמו שם של בן. דרך עדינה לומר "אני שונאת אותו":

"אנ'לא אוהבת שמשנים לי את השם
לא אוהבת גם את בנו של השכן. "

אותי עדיין מאוד מבלבלים שמות של בנות כמו "יובל", "רוני", "שחר", "אופיר", "דניאל" וכד' שהיו בעבר שמות של בנים. כותבת השיר מכריזה עליי אישית מלחמה, מצביעה עליי ואומרת לי "אני שונאת אותך!". למה? כי היא רוצה שבנים ובנות יהיו שווים ולא יהיה שום הבדל ביניהם.

סבבה! נשמע לי רעיון מצויין אבל אני לא מאמין שנשים באמת רוצות שוויון במיוחד כשזה נוגע לדברים השליליים והלא נעימים. עובדה: היום יותר מאי פעם הפמיניסטיות דורשות התייחסות מילולית שמדגישה את המין שלהן (ואני בכוונה לא אומר "מיגדר" כי אני לא מאמין בבולשיט הזה) כמו לומר:"אני אישה, מגיע לי הרבה יותר!!!" ואין ספק שאין יותר מעצבן ופוגע עבור אישה שפונים אליה בלשון זכר כי נשים מתחילות להבין שמעמדו של הזכר נחות יותר מכל חיה, חרק וכל יצור על פני האדמה.

אגב מה שהכי בלתי נסבל לדעתי אצל בנות שהן טום-בוי (בנות ש"מתנהגות כמו בנים") זה שמצד אחד הן עושות כל מה שהן רוצות ואם מתחשק להן, מפוצצות בנים במכות. בכיף. אבל אם אותם בנים מעזים להגן על עצמם, אותן בנות "טום בוי" מתחילות לצרוח "איך אתה לא מתבייש להרים יד על בנות!?!?" וכולם, ילדים ומבוגרים, הורים ומורים כאחד יתנפלו על אותו ילד אומלל שבסה"כ הגן על עצמו. קראתי אפילו על מקרה בקנדה שנערה הזמינה משטרה נגד נער רק על זה שצעק לה:"תעזבי אותי לנפשי!" אחרי שהציקה לו כל הזמן (רמז: היא טענה שהיא הרגישה מאויימת...)

ילדה "טומבוי" בפעולה

לסיכומו של דבר, אתי אנקרי תרמה רבות למלחמת המינים הנוראית בישראל ולקביעת טרמינולוגיה פמיניסטית - עולם מונחים מיגדרי מיליטנטי שנכפה על כולנו בכל מקום ובכל הזדמנות. אני לא מכיר אותה אישית כדי לדעת מה השפיע עליה ומה נתן לה את ההשראה לכתיבת שיריה אבל אני יכול לנחש שכפי שעושים אמנים רבים היא הושפעה מכותרות העיתונים ומאמרים פמיניסטיים שפורסמו באותה תקופה עם כל מיני תיאוריות פמיניסטיות הזויות שמתארות גבר כיצור רשע, אלים, סוטה מין, נצלן ואכזרי שמטבעו רק פגע תמיד בנשים ופועל לדכא אותן ולשלוט בהן.

יעקב

קישורים בנושא:

• הג'יהאד הפמיניסטי של נסיכות הפופ - דבי שלוסל
• איך נעשיתי אנטי-פמיניסט

בשם האבות המעוכים - גיל רונן, פורסם בNRG ב16.1.2012

משמיצים אותנו, מתעלמים מזכויותינו, משסים בנו את השוטרים ומציגים אותנו כאלימים - אבל בסוף האמת תנצח. תגובה לבילי מוסקונה-לרמן

בילי מוסקונה-לרמן הקדישה טור ארוך, רצוף באי-דיוקים ובהרבה רצון רע, לכנס הפמיניסטי-מיליטנטי שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן לפני כשבועיים, ולמערך האבטחה הכבד-יחסית שליווה את קיומו. המערך הזה נדרש – כך טענה – בשל פעולת מחאה של "לובי גברי חזק" שהתרחשה בעת האירוע. מוסקונה-לרמן אף מצטטת אמירה מתלהמת שהופיעה, לדבריה, בדף הפייסבוק הפרטי של אחד הפעילים, כהוכחה לכך שהאבטחה היתה חיונית.

בואו נעמיד דברים על דיוקם. איני יודע מה באמת כתב או לא כתב אותו פעיל אלמוני שמוסקונה-לרמן מצטטת, אבל מי שרוצה לראות גם אמירות אנטי-גבריות קיצוניות של נשים לא צריך להיכנס לדף פייסבוק פרטי של אף אחת. הוא יכול להיכנס לפורום פמיניזם בפורטל האינטרנט הקרוב אליו, או סתם לקרוא טוקבקים למאמרים על חשודים בהטרדה מינית. אם לנשים מותר לדבר שטויות, גם לגברים מותר לדבר שטויות. מכל מקום, ברור שמארגני המחאה לא תכננו שום אלימות, ואכן לא היה שם שום דבר שאפילו מזכיר אלימות.

המחאה התמצתה בהענקת פרחים לעובדות סוציאליות, חלוקת סטיקרים בנוסח "אשה שווה לא פחות ולא יותר מגבר" ו"גבר שווה לא יותר ולא פחות מאשה", והנפה של כמה שלטים שבהם שונה הלוגו של בר אילן ל"בת אילן". היו גם כמה אבות ששמו איזולירבנד על הפה, כמחאה על השתקתם.

אין ארגוני אבות חזקים

היו שם פחות מ-30 אבות. הלוואי שהמחאה היתה גדולה יותר – אבל לצערי, בניגוד לדבריה של מוסקונה-לרמן, אין ארגוני אבות חזקים. יש עשרות אלפי אבות גרושים שהמדינה הזו מחקה אותם וחיסלה אותם באכזריות שלא תתואר, למרות שלא עשו שום דבר שמצדיק ענישה. מדובר בבני אדם רגילים לחלוטין, אזרחים טובים ואפילו טובים מאוד, שמצאו עצמם יום אחד נרדפים על ידי רשויות החוק בשל עבירות פליליות חמורות שלא ביצעו. במקביל ניטלה מהם הזכות לשהות במחיצת ילדיהם, בשל "מסוכנות" ערטילאית שלא צריך להוכיח ואי אפשר להפריך. הם הורחקו מבתיהם ורכושם נלקח מהם. הם הושמצו בקרב חבריהם ומכריהם. הם אולצו לשלם לנשותיהם-לשעבר סכומי עתק שלא היו ברשותם, ובצר להם עברו לגור אצל ההורים הזקנים, בקרוואנים או במחסנים. חלקם נעצרו לתקופות ארוכות בשל עלילות זדוניות או בשל חובות כספיים, והפכו לשכניהם של אנסים ורוצחים בתאי בתי סוהר צואים.

יש מאות אלפי גברים שמודעים למה שקרה לאותם עשרות אלפים וחיים בפחד שזה יקרה גם להם. יש כמה אלפי גרושים ש"מסתובבים" בכמה עמודי פייסבוק המוקדשים לנושא, ויש 150 או 200 פעילים, שמאוגדים ב-4 או 5 קבוצות עם דגשים רעיוניים שונים, וטרם נמצאה הנהגה שתצליח לגבש ולהוביל אותם במחאה אפקטיבית. מדובר בתנועה זעירה ללא שום תקציב, של אנשים שבורים, הורים שכולים לילדים חיים. זו התנועה שמוסקונה-לרמן רוצה שתפחדו ממנה.

כל רצח של אישה הוא סיבה להתגולל על כלל הגברים

בעת האחרונה הצליחה התנועה, בקטנה, לעקוף את מסך ההשתקה של מנגנון הדיכוי הפמיניסטי-מיליטנטי, שהשפעתו בעיתונות גדולה. כאבם של הקורבנות נחשף באחרונה מדי פעם בתוכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2, ובתוכנית "המילה האחרונה" בגל"צ. סיפורם של מרכזי הקשר האיומים אליהם נשלחים ילדים להיפגש עם אבותיהם לשעה בשבוע, תחת פיקוח משפיל של עובדת סוציאלית, סופר השנה בתוכנית הלילית של דנה ספקטור ורן שריג בערוץ 24, ובפוסט אחד בבלוג של מנחם בן, כאן ב"מעריב".

הפריצה הגדולה ביותר בשנה באחרונה באה בזכות ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ', שהרימה לפני כשנה את דגל המאבק נגד מה שהיא מכנה "הג'יהאד הפמיניסטי" באומץ רב ולא נרתעה, למרות קיתונות של בוז וארס ששפכו עליה הפמיניסטיות המיליטנטיות.

עדיין, מרבית הפוליטיקאים והעיתונאים חוששים למתוח ביקורת על ההתאכזרות הפמיניסטית-מיליטנטית לאבות ולילדים, שמא יבולע להם. מכונת התעמולה וההמרדה של ארגוני הנשים עובדת היטב. ציון "יום האשה הבינלאומי" (חג סובייטי, אגב) ו"יום המאבק באלימות נגד נשים" מדי שנה מבטיח שהתעמולה אף פעם לא תרד מסדר היום למשך זמן רב מדי. בין לבין, כל רצח של אשה הוא סיבה טובה להתגולל על כלל הגברים בישראל, ותמיד אפשר גם לדבר על הדרת נשים, פערי שכר, ושאר נושאים שמתאימים לאג'נדה האנטי-גברית. כל מחאה של אבות מוגדרת מראש כ"אלימוּת" והסיכוי שטענותיהם יקבלו סיקור הוגן ב"עושים צהריים", או תחקיר ב"עובדה" אפסי.

התרגיל האכזרי שהוציא אותנו למחות

מרבית התקוות של פעילי תנועת האבות הקטנה והמיוסרת התנקזו בשנים האחרונות לדיוניה של ועדה בראשות פרופ' דן שניט, אשר נועדה לתת אלטרנטיבה ל"חזקת הגיל הרך" המיושנת והפטריארכאלית, שמעניקה לנשים את הילדים באופן אוטומטי בגירושין. הוועדה ישבה שש וחצי שנים ארוכות, וכיום ברור שאם הדבר היה תלוי בנציגות הפמיניזם המיליטנטי בוועדה, היא היתה יושבת עוד 60 שנה בלי לפרסם מסקנות סופיות. ח"כ זהבה גלאון קראה בגלוי לקבור את מסקנות הוועדה "קבורת חמור". לחץ של פעילי אבות גרם לוועדה לפרסם בכל זאת את מסקנותיה, המבטלות את החזקה המפלה ומאמצות גישה יותר שוויונית לשאלת ההורות אחרי גירושין.

במקביל יושבת עוד ועדה – בראשות פרופ' פנחס שיפמן – שאמורה להמליץ לגבי נוסחה לחישוב תשלומי מזונות בגירושין. גם כאן צפויה הוועדה להמליץ על נוסחה שוויונית והגיונית, שתתחשב בהכנסות של שני בני הזוג ולא תאפשר, לדוגמה, לאשה שמרוויחה 12,000 ₪ לקחת 5,000 ₪ לחודש מגבר שמרוויח חצי ממנה, לטובת שני ילדים שהוא ממילא מכלכל במחצית מימות השבוע. עיוותים מעין זה נפוצים מאוד תחת השיטה הקיימת, וארגוני הנשים חושבים שזה בסדר גמור.

הכנס בבר-אילן עורר כעס ותסכול אצל האבות משום שהוא המחיש שגם סיום דיוני ועדת שניט לא יביא את הגאולה בעתיד הנראה לעין. הכנס נערך תחת הכותרת המעליבה והמזלזלת "הקימותי ועדה" ונוהל על ידי פמיניסטית לוחמנית במיוחד בשם ד"ר רות הלפרין-קדרי, ראש מכון רקמן לקידום מעמד האשה, בשיתוף עם ד"ר דפנה הקר מהחוג למגדר באוניברסיטת ת"א, מייסדת ומנהלת ארגון "איתך-מעכי" הקיצוני של הקרן החדשה לישראל. שניט ושיפמן השתתפו בכנס, אבל הלפרין-קדרי והקר בעצם עשו מהם צחוק: בחלקו הראשון והסגור של הכנס השתתפו מאות עובדות סוציאליות ששמעו הרצאות מפיהן של שלוש דוברות, שכולן מתנגדות לביטול חזקת הגיל הרך.

הרעיון של המארגנות ברור למדי, למי שמכירים את המניפולטיביות הפמיניסטית-מיליטנטית: תנו לשניט להרגיש חשוב ולשאת נאומים. אנחנו נדאג, באמצעות נציגותינו בכנסת, שהמלצותיו לא יגיעו לכדי חקיקה וייבלמו בוועדה לקידום מעמד האישה. במקביל, נתדרך את העובדות הסוציאליות להתעלם מהמלצות ועדת שניט וניתן להן כלים להילחם בכל אבא שיבקש מבית המשפט לפסוק לו משמורת שוויונית ברוח המלצות הוועדה.

התרגיל האכזרי הזה הוליד את המחאה. לא הופתענו מהפעלת המשטרה נגדנו. אנו, פעילי האבות, רגילים לכך שנוטלים את זכויות היסוד שלנו, משסים בנו את השוטרים ומציגים אותנו כאלימים. הטור של מוסקונה-לרמן לא מעלה ולא מוריד, והאמת תנצח.

לפניכם התיעוד המצולם המלא של כנס "שוויון בין המינים למען הילדים" שארגנה ויזמה חברת הכנסת האמיצה יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ב15.2.2011:

חלק ראשון - דברי פתיחה מאת ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ'

עמותת 'הפמיליסטים' בשיתוף עם עמותת 'הקשב"ה' וארגון 'שני הורים' שמחים להזמינכם לערב מרתק על האתגרים מולם ניצב התא המשפחתי והדרכים להתמודד עמם ולהיבנות מהם.

המפגש ייערך באולם הכנסים ב"בית דורון" הממוקם בצומת עלית בר"ג (רח' עיר גנים פינת הראשונים) ביום שלישי, י”ד טבת, 21.12.10 בשעה 19:00. יוגש כיבוד קל.

היום 25/11 הפמיניסטיות חוגגות את "יום המאבק לאלימות כלפי נשים" תוך כדי הפצת נתונים שקריים ומנופחים וצנזורה בוטה ומאסיבית שמסתירה נתוני אמת על אלימות מצד נשים כלפי גברים שחייהם מופקרים ודמם מותר. לפניכם סיפור מזעזע שמוכיח עד כמה המצב כיום חמור:

ג' נדקר ע"י אשתו. שותת דם ומטושטש התקשר למשטרה. השוטרים האמינו לגרסתה של האישה כאילו הוא התוקף, נשקו האישי נלקח ממנו, הוא הורחק מביתו, נחקר והושפל בתחנת המשטרה. ג' מנסה להתריע על סכנת החיים בה נמצאים ארבעת ילדיו הקטנים, אך אין עם מי לדבר כי כל המערכות מגוייסות לטובת הנשים בלבד. סיפורו המלא מובא כאן לפניכם כפי שהביא בפני עמותת הפמיליסטים ע"מ להזהיר וליידע את ציבור האבות.

לפניכם עדותו הקשה והכואבת של זאב, אב גרוש שילדיו נותקו ממנו בעקבות גירושין, בגלל לחץ והסתה שהפעילה האישה על הילדים, כשברקע כל הרשויות לצידה: ניתוק מהבת ביום הבת-מצווה: חלק ראשון, חלק שני

ארבעה ימים שהסיפור המזעזע, המחריד והמצמרר של רצח שלושת הילדים בידי אביהם, איתי בן דרור, לא ירד מהכותרות הראשיות והתקשורת לא הפסיקה לטחון אותו מכל זווית אפשרית (לא יכולתי לעבור ברחוב או ללכת לבנק מבלי לשמוע אנשים מדברים על הרצח ומתלהמים "איך אבא יכול לעשות כזה דבר לילדים שלו").

השאלה שאני שואל ולא בפעם הראשונה היא מדוע רק כשגבר רוצח את ילדיו פתאום כולם במדינה מתעוררים???