Another Place
עצבים, חוויות ושאר ירקות...
רק עם גוון קצת שונה. |
| 2/2013
ממעמקים
דרך לא דרך עוברת בין רגעי האמת ומסביב הכל שקר. חיים עם ערך הם לאו דווקא חיים עם נכס. האיבוד ממלא את קיבתנו, מפתם אותנו לקראת האסון הבא. אנחנו נשטפים חזק תחת זרנוקי הממשל והצבא והרודנות הדמוקרטית הזו מכלה את נפשנו. נהיינו מוגבלים במוחנו, הקופסאות האלה לא מספיקות בשביל כולנו. בעולם שבו המידע מגיע מהר מאי פעם, החשיפה והמודעות לאנושות מתרחבות פלאים. האהבה אינה פוסקת והיא חזקה מכל אדישות אחרת שיפגינו כלפינו, גם בשנאה עדיין אכפת לנו. אנו דואגים ואוהבים מקבלים אחד השני, אנחנו מפרגנים תומכים ומעודדים את כל הסובבים אותנו לחייך ולחיות חיים של אמת ואהבה. אנחנו מלמדים את ילדנו כבוד וסובלנות לאחר. אנחנו בטוחים כלכלית כי הכלכלה ראליסטית. אנחנו ישנים מוגנים ורגועים בלי כלי נשק וסמים ברחוב. יש לנו את הפרטיות שלנו וגם את האחווה והקהילתיות שלנו. אנחנו חזקים ובריאים ומטפחים את גופנו. אנחנו רגועים ושלווים וישנים בלילה ומתעוררים לעוד בוקר של אוויר נקי ושמיים בהירים. המוזיקה והשמחה שופעים ברחובות והכל רק רוצים לקחת חלק. הרחובות נקיים ויפיפיים ומעוררים השראה. בתי הספר מחנכים ומלמדים את ילדנו במה הם טובים ואיך הם יכולים לשפר את העולם באמצעות היכולות האישיות שלהם. אנחנו יכולים גם לחיות אחרת. נגיד כמו עכשיו. כשלאף אחד לא אכפת והגוף מתרוקן והבדידות מכלה והדבר היחידי שמשאיר את האש שלי בוערת זה הסבל שלכם. אם נסבול יחד, תיהיה כאן התלקחות.
אם אתם מרגישים ככה אם אתם אבודים אתם לא לבד. אנו לא מייעץ טוב אבל אני אוהב המון תחומים ואני תמיד שמח להכיר אנשים חדשים. חפשו אותי בפייסבוק
שי לוינזון.
| |
|  כינוי:
שייקה בן: 36 MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
