עברו דברים ב3 שנים האלה, ובכולן עדיין דידיתי. קצת לפני השחרור נכנסתי לכלא צבאי, התקופה שם שהייתה לא ארוכה (12 ימים בפועל), הייתה בן הקשות והמבודדות ביותר בחיי, אפילו שהייתי עם 6 אנשים שונים קבוע, הם היו שונים רק לכמה שעות, אם בכלל, היו כאלה שהיו איתי כל הימים, היו כאלה לפניי - שהשתחררו אחריי, הרבה אחריי. וכל אחד ואחד מהאנשים האלה שעבר שם אי פעם נשרט גם.
חושבים שלהיות בכלא זה קל? זה רק מראה כמה אנשים נלחמים למען העקרונות שלהם, גם אם מדובר בעקרון מטומטם שזה לנסות להשיג את המספר טלפון של אשת המג"ד לא משנה מה. אני הייתי בכלא, בתקופה הזו בדיוק לפני השחרור, בכוונה. היום אני מאמין שבמהלך כל השירות עשיתי שטויות שאיכשהו יצאתי מהן, ויצרתי לעצמי מחשבה או שהכניסו לי לראש שבסוף יתפסו אותי, וזה קרה. זה גרם לי להבין עכשיו שאם אני אמשיך להתייחס לחיים שלי בצורה שהתייחסתי לצבא, המשפט הבא שלי יהיה ממש מכוער. עכשיו עזבו רגע את הנפש היפה והעדינה שלי, למה? השאלה הזו כל הזמן חוזרת.. למה?
למה הייתי מוכן לתרום 3 שנים מהחיים שלי + מילואים כאלה ואחרים כמה פעמים בשנה, למה הייתי מוכן לעמוד בשמירות במקומות שמצלמה הייתה חוסכת למדינת ישראל כמה אגורות. למה זחלתי על קוצים בגאווה ואכלתי בשר מקופסא עגולה שהיה פעם כמה חיות ביחד? למה תרמתי ונשארתי ער שעות על גבי שעות, ימים שספגתי סבל בצבא והתמודדתי איתו רק עם חברים שהיו איתי, חיילים וקצינים שטבעו בתוך מערכת שאם אתה לא צף בה אתה תתמלא בשתן.
אני לא אומר שהצבא רק מזיק, ברור שכשהאינטרסים הם הגנתיים אז הרבה יותר הגיוני שיהיה צבא. אבל מה זה בכלל אינטרס הגנתי והאם אתה מגן עליי או רק מחמיר את המצב?
פעם כשהיו מתנקשים בחיי יהודים, היו קבוצות שהיו קמות ונלחמות בשיניים, האצ"ל הלח"י כל אלה היו פשוט אוסף של אבותינו שחלקם עדיין כאן, הם אלה שאפשרו לנו את האייפון ואת הכוס קולה או הבירה. ואנחנו במקום לשמור על העולם רק מחכים לשמוע על עוד מדינת גרעין.
אז יש כאן דרישה מתבקשת, אם אי פעם בחייך דאגת למישהו או משהו אחר, ברמה אמיתית שנתת את כולך לזה, עכשיו מגיע לך שזה יהיה לעצמך.
כשמשתחררים מנסים להכין אותך לאזרחות.. אני חושב שזה עוד מניפולציה לנסות להפוך אותנו למכונות ופחות בני אדם, קורס פסיכומטרי כזה וקורס אחר וקורס אחר. אני בעד ללמוד, הלוואי שאפשר היה להסביר כמה. אבל ללמוד מה? איך אתה בוחר מה מעניין אותך? היום אתה הולך ליועץ. זה מעולה להתייעץ, שתפו אחד את השני בכל הרעיונות הכי הזויים שלכם.
בצבא נותנים לך רעיון שי לקדם אותו. הגנת על המדינה. אתה נשבע על זה או מצהיר. אתה יורה בנשק וזורק רימונים, זוחל במצטבר ימים, הולך במצטבר יבשות, הגוף שלך כ"כ כואב ואתה נחוש בדעתך להלחם למען משהו גדול יותר. כל החיים לימדו אותך שאמן שלא יהיה צבא אבל חייבים לעשות כי רק ככה יהיה שקט. נכון לעכשיו יש רק רעש, ברור שיש הרבה מעבר לרק הצבא כאן אבל תחשבו על זה שכשהתחררתם כבר לא נתנו לכם מסגרת ברורה ונתנו לכם את המניל"ה הכי ארוכה שתענו עליה כל חייכם. עכשיו מתבקשת שאלה נוספת, למה להמשיך כמו עכשיו? כי זה קל להאמין לאחרים ופחות לעצמך היום.
אני אוהב אתכם ומאחל לכם שבוע מעולה
אם מישהו רוצה לדסקס איתי לכיף, אז בכיף =)
מה אתם חושבים? תשאירו תגובה
שי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שייקה