בזמן האחרון יש לי חלומות, חלומות על אמונה ויהדות. אמש חלמתי שאני במיטה ולידי אני רואה את דודתי, קוראת שמע בלחש, עוצמת את העיניים ומתרכזת בתפילה... יכולתי לשמוע אותה מתפללת, בבוקר הרהרתי בחלום, קצת יותר מהחלומות הרגילים שלי, ידעתי בתוכי שזה משהו משמעותי. אחרי שיחה שהייתה לי עם חברה והסתכלתי בבלוג של הרב לייטמן ועוד כל מיני מאמרים הכל התנכז לערוץ אחד: ואני מצטטת מהבלוג של הרב לייטמן:"ברוחניות החלום הוא אינו חלום של הגוף הבהמי, אלא מצב של עליית הנשמה, במצב הבן אדם מבחין במדרגה העליונה, אך לא בגלוי, היינו לא ברצונו, אלא בנסתר. לאחר מכן, לאחר מאמציו לתקן את עצמו, החלום הופך למציאות והאדם עולה לאותה מדרגה" , מוסיף הרב ואומר "אם חולמים על 'שמע' זה אומר, שהמדרגה הבאה היא השגת דבקות עם הבורא, זה שמאפיין בעצם את 'שמע'".
מה הרגשתי באותה שחברתי אמרה לי היום "חביבתי... את מתקרבת לבורא", צמרמורת, הנאה, סיפוק, אמת, הרבה אמת. אני מבינה מה אני צריכה לעשות ואתה גם יודע שיש לי קצב משלי. כמובן שאחרי זה הגיע האגו המעצבן שלי, ואז התחלתי להתערער שאולי עצם התעסקותי בכל הנושא בזמן האחרון גורמת לדברים לעלות בחלומות.
אני מתחילה להבין שהנשמה שלי רוצה יותר וצמאה ליותר, ההשתדלות היא קשה, פתאום על כל דבר קטן אני בודקת מבקרת את עצמי, הראש שלי כבר כואב מרב המחשבות. אתה יודע את זה הרי, אבל איך אני משלבת? כבר יומיים שהאנרגיות שלי בעבודה די בקנטים, אני לא כל כך יודעת למה לקשר את זה, עייפות פיזית או מנטלית. דבר אחד אני יודעת שעד סוף השנה האזרחית אני חייבת להשאיר את המחשבות האלה על קרמה ורוחניות מעבר לעבודה, כי אני מצליחה להתבלבל וזה לא משתלב לי, אין לי מושג איך עושים את זה ולצערי אין לי כרגע מורה שיעזור לי, אני עוד לא יודעת אם אני כל כך מוכנה את האמת.
הקול הפנימי שלי אמר לי כרגע באינסטיקנט (מניחה שזאת הנשמה שלי) "תקחי את זה יום אחרי יום" חיוך....
אני ישתדל...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
