זה הרבה מעבר לסתם אתר באינטרנט
יש כאן פיסות נפש של הרבה אנשים
יש כאן סנטימנטליות עמוקה ומקום בריחה חיובי ובריא
יש כאן תהליכים והתבגרות
תיעוד של כל כך הרבה רגעים
דמויות שהן חלק חשוב מהמדיום הזה
המדיום עצמו כל כך חשוב לי
אני כאן בערך 9 שנים
כל פעם שאני נכנסת לכאן לעדכון אחרי תקופה אני נושמת לרווחה ומרגישה הערכה ותודה
מעבר לכך שאני אצטרך להעביר את הכל לקבצים,עם התאריכים והמלל,שזו כבר משימה קשה וארוכה,
אני כל כך מחוברת לדף הוירטואלי הזה שזה מגוחך
השם שלו,התמונות שבחרתי,הציטוטים של אוסקר,התמונה של החולמים... מקום כל כך מרגיע וכל כך,כל כך,שלי.
אין אף אחד בחיים שלי שיודע על קיומו של הבלוג הזה ותמיד הוא היה מקום מפלט מעולם מחריד וקשוח.
מקום שמותר לכתוב בו את כל האמת איך שרוצים
גם אם לא יהיה מי שיראה,הידיעה שהמלל יישאר כאן ויהפוך לארכיון.
מה אפשר לעשות בשביל להשאיר את המדיה הזו פתוחה? האם באמת נצטרך להפרד?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
