היום אמור היה להיות יום ההולדת ה-70 של ג'ון לנון.

קצת מידע על לנון-

ג'ון ווינסטון אונו לנון נולד בליברפול שבאנגליה ב- 9 באוקטובר 1940. אמו של ג'ון לא יכלה לטפל בו, ולכן הוא הועבר לדודתו כבר בגיל צעיר. הוא המשיך לשמור על קשר עם אמו, כמובן, ואף קיבל ממנה את הגיטרה הראשונה שלה. הסיפור האהוב עליו היה "אליס בארץ הפלאות".

ג'ון הקים את להקת החוצבים כשהיה בן 16. הוא קיבל ללהקה את פול מקרטני, ג'ורג' האריסון (בתחילה כנגן מחליף, אך לאחר מכן כגיטריסט המוביל) ואת רינגו סטאר (ריצ'ארד סטארקי). לאחר שהם לא הצליחו הם שינו את שם הלהקה ל"ביטלס" (משלוש סיבות, סיפור ארוך). אמו של ג'ון מתה, וכך יצא שהוא איבד אותה בפעם השניה. הדבר קירב בינו לבין פול מקרטני, שגם הוא איבד את אמו.

הביטלס התפרסמו ופעלו במשך כעשור. כמו כן, היתה הביטלמניה, שהיתה הטירוף אחרי הביטלס, בין השנים 1963-1967. לאחר שהם חזרו מהודו בשנת 1967 היה זה ג'ון שהחל לקחת סמים ראשון, במטרה לראות כיצד זה ישפיע על עבודתו. בביטלס היה זה ג'ון שכתב את מרבית השירים, והקרדיט על השירים ניתן כמעט תמיד לו ולפול.

בשנת 1962 נישא ג'ון לסינתיה פאוול, חברת נעוריו. לשניים נולד בן, ג'וליאן לנון, כשנה לאחר מכן. עם זאת, השניים נפרדו בשנת 1968 וזמן קצר לאחר מכן ג'ון נישא ליוקו אונו, שליוותה אותו מאז- גם על הבמה ובאולפני ההקלטות.

לאחר פירוק הביטלס (שלמרות מה שנראה היה כן זעזע אותו) ג'ון החל בקריירה עצמאית. הוא היה פעיל שלום, והתבטא בחריפות כנגד המלחמות - והממשל שיזם אותן. מרבית השירים שהוציא בין 1970 ל-1973 לא היו הצלחה, מלבד הדיסק "Imagine", שהצליח. כמו כן, ג'ון הפיק את האלבום "Pussy Cats" עבור חברו הארי נילסון. למרות זאת, בעקבות מעורבותו הרבה של לנון באלבום, אנשים מתייחסים לזה כאל אלבום משותף של השניים.

לנון הוציא עוד שני אלבומים ולאחר מכן פרש לגידול הבן שלו ושל יוקו אונו, שון.

בשנת 1980 לנון יצר את האלבום "פנטזיה כפולה" יחד עם אשתו, יוקו אונו. זמן קצר לאחר מכן (ב-8 בדצמבר 1980) ג'ון נרצח על ידי מרק צ'פמן בחמש יריות אקדח. עד שהגיעו לבית החולים כבר נקבע שהוא מת. שם הרחוב בו גר שונה זמנית ל- "Strawberry Fields", על שם השיר "Strawberry Fields Forever".

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ג'ון לנון.

קודם כל, אבידה ענקית. אבידה ענקית, ולא רק לעולם המוזיקה. לכל העולם.

הוא עשה דברים מדהימים, (אולי בעיקר מוזיקה, אבל אני לא חושבת שרק מוזיקה), ואני מאמינה שהוא באמת שינה דברים. גם אם הוא לא שינה הרבה מבחינת המלחמות שהתרחשו, הוא כן שינה דברים אצל אנשים, ואני חושבת שזה באמת מה שמשנה (גם אם הראשון הוא שימושי יותר, מבחינה מסוימת...).

הוא היה אומן מדהים, אחד הטובים שאי פעם שמעתי (וכן, הביטלס זאת הלהקה האהובה עליי), והוא עשה מוזיקה מדהימה שחלק ממנה אף אחד לא הצליח לעשות עד עכשיו. נכון, הוא לא בדיוק היה האדם המושלם (תגזימו קצת), אבל הוא היה יצירתי, והעז לנסות (מה שרוב האנשים שאני מכירה לא מעזים לעשות היום), והיה לו אכפת ממה שקורה.

והוא האמין בדברים, והמשיך להאמין בהם עד הסוף, לא משנה מה קרה/היה קורה. לא משנה מה היה יוצא מדברים שהוא עשה, הוא עשה אותם (גם אם כמה מהם היו ממש מטופשים), ועשה את כל מה שהוא ראה שהוא יכול לעשות בשביל דברים שהיה לו אכפת מהם, דברים שהוא רצה לשנות.

כמו כן, המוזיקה היתה מה ששינה לו. הוא עשה המון בשביל ליצור את המוזיקה שהוא רוצה ליצור, בשביל לתת לה את המשמעות שאותה הוא התכוון לתת לה. הוא לא עשה את מה שהוא עשה בשביל הכסף, אלא בשביל המוזיקה (אם כי בטח היו כמה יתרונות בקטע של הכסף והפרסום...), והוא אמר את הדברים בהם הוא מאמין.

היה לו חוש הומור, בנוגע לזה אין ספק. חוש הומור... אין ספק שזה דבר חשוב, לא?

ניתוח ארוך למדי בהתחשב בעובדה שלצערי בכלל לא הכרתי אותו.

ובכל זאת, זה ג'ון לנון מבחינתי. כן, אני לא מסכימה עם חלק מהדברים שהוא עשה או אמר ("טובים יותר מישו", הפרידה מסינתיה בשביל יוקו אונו ובכלל יוקו אונו, הפירוק של הביטלס, ממ, מה עוד? יש, אין ספק, אני פשוט לא זוכרת כרגע), וכן, הוא לא בדיוק היה האדם האידיאלי, אבל הוא כן עשה את מה שהוא האמין בו (רואים) וכן עשה את המוזיקה שהוא אוהב ורוצה לעשות, ולעזאזל עם המבקרים (פחות או יותר).

וקודם כל, אלה הדברים שבזכותם הוא הכי ראוי להיות אותו האדם שכולנו מעריצים ומצטערים שלא נמצא כאן בשביל לחגוג את יום הולדתו השבעים. ואני חושבת שג'ון לנון עשה הרבה יותר משזה נראה כשרק מסתכלים על קורות החיים שלו או על הערך בוויקיפדיה או משהו, כי זה יותר מדיסקים וכמה סרטים וספרים. זה הרבה יותר מזה.

אני לא יודעת, אולי זה מתאים יותר לשמיני בדצמבר. אולי. שניהם פשוט די הולכים לי יחד, כשמדובר בלנון.

אז... מזלטוב.

והלוואי שהוא עדיין היה כאן.

כמו כן, אני עושה מרתון ביטלס & לנון, לפי הסדר של הדיסקים. אני אמנם רק באמצע With the Beatles, כי שמעתי את Please Please Me פעמיים, אבל עדיין. (לפי הסדר, כלומר- Please Please Me, With the Beatles, A Hard Day's Night, Beatlesfor Sale, Help!, Rubber Soul, Revolver, Sgt. Pepper's Lonley Hearts Club Band, Magical Mystery Tour, Thw White Album, Yellow Submarine, Abbey Road, Let it Be ואז הדיסקים של לנון). כולם- הצטרפו!

ללנון. לכבוד יום ההולדת... ולזכרו.

אן.

[וואו, מעל שעתיים לכתוב את הפוסט. יפה, יפה].