אוקיי, זה היה הסופ"ש הכי נוראי אי פעם. טוב, אולי לא אי פעם, אבל בהחלט נוראי מספיק.

אני מודה שלמדתי כמה מסקנות מהשבוע האחרון.

א. להפסיק להגיד שאני יכולה להספיק לעשות דברים במסגרת זמן מוקצבת שבה אפילו אני מבינה שאני לא יכולה לעשות את אותם הדברים. מעולם לא היה לי סיכוי לגמור לתרגם הכל בסופ"ש אחד, ובטח ובטח שלא כשיש בעיה כלשהי במחשב שלי והוא קצת מקרטע. בכל מקרה האנגלית שלי נוראית כל כך שזה בטח היה לוקח לי שבוע בתנאים הכי טובים שיש [כן, מובן שאני מגזימה. באמת היה צורך לשאול?].

ב. להכות את המחשב [או כל דבר אחר בסביבה, לצורך העניין] לא נותן כלום, גם אם זה נעשה רק מתוך עצבים ולא חושבים בכלל באותו הרגע. האמת, במחשבה שניה, זה כן נותן משהו, שניים אפילו- 1. זה כואב, 2. זה פוגע עוד יותר במכשירים האלו, לא משנה מה הם. נכון גאוני?

ג. אם אני רוצה לעשות דברים, לעשות אותם בעצמי - ככל שאני מבקשת יותר מאנשים לעשות בערך שלושה דברים ספציפיים בשבילי, הם דואגים פחות ופחות לעשות אותם. ולא, אני ממש לא מנדנדת להם.

ד. להפסיק לבזבז זמן ולעשות דברים בצורה מסודרת. אין ספק שככה עוד יש לי סיכוי להגיע לאנשהו [כשהל מסודר]. אם אני אמשיך לעשות שטויות ולדחות כל תוכנית שתכננתי בשבועיים האחרונים אני לא אצא מזה ואני לא אגיע לשום מקום. מסקנה - אני אולי טובה בלבזבז זמן, אבל אני באמת חייבת להפסיק לעשות את זה.

ה. לא לתת לשטויות כמו המורים [המפגרים] שלי או הכיתה [המפגרת עוד יותר] שלי להביא אותי לסף התמוטטות עצבים, גם אם זה בא אחרי שש שנים של לסבול אותם + חצי שנה נוראית + שבוע עמוס ונוראי לגמרי, כמו שנדמה לי שכבר אמרתי. [הכי מצחיק זה שהם בדרך כלל לא מזיזים לי, אבל מילא].

ו. להפסיק להאמין שאולי עוד יש סיכוי שהמורה הזה והזה שלנו הוא סביר/בעל מוח/לא מניאק/וואטאבר. הייתי צריכה להיפטר מהאשליה הזאת כבר לפני כמה שנים טובות- והשד יודע למה זה עוד לא קרה.

ז. אני לא רוצה לראות יותר אנגלית- בחיים. אני באמת צריכה להפסיק להעמיס על עצמי יותר מדי בתחום הזה, או שבסוף אני באמת אגיע לשיעור אנגלית ואתמוטט או משהו. לך תדע.

ח. בהמשך לד'- תזכורות לא עוזרות אם מתעלמים מהן. אם באמת מחליטים לעשות משהו, צריך להתעלם מכל הפיתויים האחרים שהטלוויזיה/המחשב/כל דבר אחר מציגים ולעשות את מה שהוחלט.

אן.

עריכה תוך כדי פרסום, 9.2.13:

אני בטוחה שאלה היו מסקנות מבריקות מסופ"ש נוראי, אבל אני לא זוכרת כלום מזה. אני זוכרת שישבתי לכתוב את זה, אבל יותר מזה... מי יודע?

זה מעניין אבל.