גאד, זה לא ייאמן כמה אני מתגעגעת לפה.
הכי מצחיק זה שעד שהלפטופ חזר, שוב יש איתו בעיה ומסרנו אותו למעבדה שוב אתמול. נכון פנטסטי?
בכלמקרה, הנקודה היא שעלו לי כמה רעיונות חביבים בשבוע האחרון שכמו שכבר ציינתי לא יכולתי להגיע אליהם. בכלמקרה, אין כאן כרגע אף אחד, אז אין שום דרך שבה מישהו יכול לראות את זה, אז... טוב, זה ברור, אני מניחה.
ולנושא שלנו.
שבוע בחייה של שיפרית.
אני לא אחשוב אפילו לתאר יותר, כי אנחנו בחיים לא נצא מזה. והיות ובשלושה ימים האחרונים אני במצברוח שיפרי כזה, חשבתי ללכת על זה דווקא, ולא על דברים קצת כבדים יותר. ובכלמקרה, ככה זה כשהדבר היחיד שאפשר לחשוב עליו זה איזה פאנפיק לכתוב הבא, מה השיפ שעליו נעשה את הפאנוויד הבא ואיזה אותיות לכתוב על כל המבחן באנגלית.
היום הראשון של השבוע בדרך כלל עקמומי כמו של כל בנאדם.
אבל מה שכן, אני אוהבת לעשות מרתוני טלוויזיה בשישבת, אז תמיד מתחילים את השבוע עם מיליון רעיונות לפאנפיקים/פיקצרים/וואטאבר חדשים באותו הפאנדום שעליו עשינו מרתון באותו סופ"ש. [לאמשנה שהמשפט יצא קצת עקום].
וככה עוברים שיעור מחשבים כפול, שיעור אזרחות, שיעור תנ"ך כפול, שיעור של"ח ולפעמים גם שיעור אלגברה עם כתיבה. כתיבה, כתיבה, כתיבה. לפעמים גם סתם כותבים את השמות שלהם על כל הדף או סתם כקישוטים על מבחנים, אם יש [אחרי הכל, בלי זה זה משעמם כלכך], או כל דבר אחר בסגנון. בסופו של דבר היום נגמר בדרך כלל בעשרות דפים תלושים ממחברות, כמה חלקים של עופרת מהעטעיפרון [כי כשזה כמעט נגמר כבר אי אפשר לכתוב עם זה, אז פשוט זורקים ושמים חוד אחר] וכאב יד רציני. לאנורא, זה עוזר לשרירי היד או משהו.
ממשיכים הביתה. כשמגיעים מקלידים חצי, אחרי זה כבר נמאס. בדרך כלל אני פשוט דוחפת הכל לתוך ניילונית, כי אחרת אני מאבדת את זה, אבל לא תמיד. תלוי מאוד במצברוח שלי באותו היום. אחרי זה בדרך כלל רואים פרק [שיפרי, אם אין לחץ מקום במג'יק] כלשהו, לא משנה מאיזו סדרה. בדרך כלל עושים את זה במחשב, אבל שוב, לא חובה ולא תמיד.
שאר היום עובר די רגיל, אני מניחה.
לילה, כרגיל טווים כל מיני פאנפיקים שבדרך כלל את רובם שוכחים, וככה נרדמים.
שני-שלישי תמיד הולך ביחד, לך תבין למה. נגיד, בשני בלילה ראיתי את העשירי בעונה השלישית של מרלין, "Queen of Hearts", וכנ"ל בשלישי. איכשהו זה תמיד הולך ככה.
מה שהכי מצחיק זה שמבחינת ביצפר דווקא שלישי-רביעי ביחד, אבל עד עכשיו היה כל רביעי האוס, ואיכשהו יצא שברביעי זה היה בערך הדבר היחיד שראיתי. אז בשביל מה יש שנישלישי?
שני-שלישי רגועים יותר. את שיעורי אנגלית בשני מנצלים ללכתוב באנגלית, וגם יש גיאומטריה, וספורט וערבית ביום שלישי. קיצר, מבחינת כתיבה בביצפר יום רגוע הרבה יותר. ובכל זאת, זה לא אומר שמפסיקים לחלום ולשחזר רגעים של הדמויות הללו. הו, לא.
בכלמקרה, בדרך כלל חורשים על מוזיקה, מקלידים עוד קצת, כותבים עוד קצת, רואים פרק שיפרי כלשהו [וכמו שכבר ציינתי, בחלק לא קטן מהפעמים זה יוצא איכשהו אותו פרק בשני ובשלישי] ובסך הכל עוברים יומיים רגועים למדי. אמצעשבוע הוא למעשה די עמוס ברוב התחומים האחרים, אז אין כמעט זמן לשום דבר אחר, ולמרבה הצער זה כולל טלוויזיה/פאנפיקים.
לילה. אותו הדבר.
יום רביעי הוא יום זוועתי. כי א. חוזרים באוטובוס, אז יש פחות זמן, וב. יש שני שיעורי אנגלית ושיעור ספורט. יכול להיות גרוע יותר?
מה שכן, יש האוס בערב. ואם יש האוס, יש האדי. [והיות שכבר ראיתי את הפרק הראשון של השביעית לפני חודש ומשהו, מיד אחרי שהוא יצא, אני מוצאת בכל יום רביעי איזה האדי נחמד לכתוב, גם אם זה יוצא לא-קאנוני בעליל]. ושוב, יש זמן לכתוב והכל.
ולחרוש את יוטיוב לאורך ולרוחב בחיפוש אחרי פאנווידס חדשים, כי אחרי שבוע ההם כבר מתיישנים [לפרוטוקול, אני חושבת שלפחות תשעים מה-130 פייבס שלי ביוטיוב הם פאנווידס, ורובם שיפריים- בין אם ג'קרטר, ג'וןאליזבת, האדי ולאחרונה גם ארתור/גוון]. כן, גם לזה יש זמן.
ואחותי יורדת לחוג, אז יש לי קצת זמן שקט. כנ"ל בין זה שחצי בית הולך לישון להאוס. בכלל, אני כמעט תמיד נשארת לבד לרוב הפרק של האוס. בקיצור- זמן שקט = זמן לחשוב ולכתוב. האמת שאני גם יכולה להתרכז ככה, אז זה בכלל כיף.
כמו שציינתי, בדר"כ יש האוס [ואתמול היה פרק סופעונה, אז בכלל חגגנו עם האדיD:], אז זה בערך כל מה שרואים באותו יום.
ואז... לישוןXD
חמישי. מרגישים סופסוף את הסופ"ש.
בחמישי גומרים שבוע מוקדם-שבוע מאוחר, אז בשבועות שגומרים מוקדם רואים יותר TV, ובשבועות האחרים גולשים באינטר של ביצפר וכותבים פיקצרים חביבים שבדרך כלל לא זוכים להתפרסם. חבל.
בכלמקרה, יש דאבל ספרות וחינוך, ככה שאפשר לבלות ולדמיין ולחלום בהקיץ, ומתמטיקה, שפה רק כותבים ומקשיבים מדי פעם למה שקורה בשיעור. בקצרה, יום קליל, חביב, מהנה ומלא פאנדומים. בדר"כ חושבים על זה שסופסוף סופ"ש, על הפרק של האוס של יום לפני, על העונה השביעית של האוס, השלישית של מרלין, השלישית של מקלטבאפלה וכו' וכו' וכו'. הבנתם ת'פואנטה.
שישי-שבת...
תענוג. כתיבה, טלוויזיה, המון המון שיפריות. תענוג.
ומשם הכל חוזר על עצמו...
תמיד שיפרית,
אן.