לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


~

Avatarכינוי:  The Oncoming Storm

גיל: 28



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2013

מערבולת של רגשות.


עבר קצת זמן מאז שהייתי במצב כזה בפעם האחרונה.

נכון, אלה לא האפס & דאונס שהיו לי לפני כמה חודשים, זה משהו יציב יותר, אבל זאת עדיין סוג של הצפה של רגש. למען האמת, זה היה טוב אם זה היה רק רגש אחד. אבל זה לא בדיוק מה שזה.

אני כועסת. אני כועסת כי כולם בבי"ס הזה הולכים נגדי כל הזמן. אני כועסת כי קבעו לנו תגבורים לא קשורים למציאות לחודש הקרוב וביטלו לנו שיעורים שבהם עדיין לא גמרנו את החומר. אני כועסת כי נמאס לי מביה"ס הזה. אני כועסת כי נמאס לי מאידיוטים. אני כועסת כי נמאס לי שמתעלמים ממני במקום הזה. אני כועסת כי אנשים לא משתמשים בראש שלהם לפני שהם מדברים או עושים משהו, וזה מעצבן אותי. באופן טבעי, רוב הכעס מופנה כרגע לביה"ס, למטומטמות (היו לי כינויים הרבה פחות יפים, אבל בחרתי להיות מתורבתת) שהן המנהלת והמחנכת שלי.

אני עצובה. אני עצובה כי אני מתגעגעת. אני מתגעגעת לסבא. אני מתגעגעת למר ג'. אני פשוט מתגעגעת. הצלחתי לכתוב אתמול על סבא סופסוף, וגם בכיתי קצת, מה שגרם לי להרגיש קצת יותר טוב. דיברנו היום קצת על מר ג', ומצאתי את עצמי מתגעגעת גם אליו היום. נזכרתי בדברים טובים שהיו. ניסיתי למצוא כמה שיותר זיכרונות משניהם, אבל קשה לי כל כך לזכור דברים לפני החטיבה, שכמעט ואין לי זיכרונות מסבא. זה כואב.

אני גם קצת שמחה. יצא לי לכתוב המון היום, זה דבר טוב. עשיתי קצת מתמטיקה לקראת המתכונת ביום שלישי ואני די בסדר. היתה מתכונת באנגלית והיה בסדר. עליתי בדירוג בהייקיו ועשיתי בוחן בקיאות של ה-VocabuLab... בסך הכל, דברים בסדר. אז אני בסדר.

ובכל זאת, אני רוצה לנקום. אני יודעת לא להתמקד בנקמות, זה כבר לא מרכז החיים שלי, אבל אני עדיין אוהבת לדמיין את הנקמות שלי. לראות איך אני פוגעת באנשים שפוגעים בי כרגע. על האנשים הישנים ויתרתי, כי אני כבר לא רודפת אחרי נקמות - זה הפסיק להיות מעניין - אבל אני מנסה לחשוב על דברים כמה שיותר מקוריים.

ואני מרגישה גם קצת רדומה. כאילו הקפה ששתיתי הבוקר העיר אותי רק לכמה שעות לפני המבחן, ועכשיו אני חוזרת לחוסר הערנות שהייתי בו. רק שהגוף שלי לא עייף, רק הנפש. וזה מוזר. זה כמעט כאילו אני רואה דברים מהצד.

ובסך הכל, אני די שלווה. זאת אומרת, אני מרגישה את כל הרגשות האלה והכל, אבל המוח הרציונלי ער ואחראי, ואני לא מרגישה שאני עלולה לאבד שליטה. אני לא מרגישה שהרגשות שולטים בי כמו פעם. וכאמור, אני קצת מסתכלת על זה מהצד, אז החלק הזה קצת שלו.

אני רק לא מבינה איך זה קרה.

 

אן.

 

נכתב על ידי The Oncoming Storm , 21/4/2013 14:52   בקטגוריות Heartbreak / כאב, אהבה, געגועים, מילה עליי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



20,577
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Oncoming Storm אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Oncoming Storm ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)