אוף.

היה נחמד להיתקל בך היום. לא, היה אפילו נהדר. אבל זה לא משנה את העובדה שאני מאוכזבת.

אז זה היה המבחן הראשון במתמטיקה בסמסטר הזה. שעה וחצי, שלושה תרגילים. השתמשתי בתוספת הזמן שלי עד הסוף, כמו שוודאי הבחנת. וכמו שראית, אני לא מרוצה.

זה לא שלא הייתי מוכנה - עבדתי עם MIG. ישבנו ביחד אתמול וסיימנו להדביק את הכיתה בוקטורים (שזה נהדר, כי אחרי זה פתרתי שאלה והיא הופיעה במבחן), והכל היה בסדר. והייתי רגועה כל השבוע כי ידעתי שהוא נתן לי לפתור תרגילים קשים באנליטית והצלחתי את כולם (הייתי כל כך גאה בעצמי), וחשבתי שהדבר היחיד שהפריע לי זה וקטורים, כי באמת שלא הייתי בטוחה בנוגע לכל החומר.

אבל לא הלך טוב כל כך. השאלה בוקטורים היתה קלה, כאמור, והשאלה הראשונה באנליטית היתה ממש נחמדה (ובשתיהן צדקתי). ואז השאלה השלישית לקחה שעה ומשהו והסתבכתי במקומות שבהם לא הייתי אמורה להסתבך (זה היה כל כך פשוט! אני חושבת.), ובסוף הגעתי לאמצע ב'. והתשובה של א' לא נכונה, אבל אין לי מושג איפה הבעיה.

אז זה לא נורא כמו בשנה שעברה, כשבאתי אלייך לחוצה ועל סף דמעות אחרי המבחן הראשון שעשיתי עם MIG, וזה ייתן לי בסביבות ה-70-80, אבל להתחיל ככה את השנה זה לא טוב. הצד החיובי הוא שיש לי עוד זמן לתרגל, ואני אמשיך ואני מקווה שאהיה בסדר.

ואני קצת חולה, אז זה גם מרגיע קצת.

רק רציתי לספר לך את זה. התעניינת כל כך בציונים שלי בשנה שעברה שהייתי חייבת.

שבת שלום,

אן.

דרך אגב, אני לא יודעת אם יצא לי להגיד לך את זה, אבל אני חושבת שזאת שכבה של בכיינים כבר שנתיים. היום הוכיח את זה. בדיוק בגלל זה חייכתי כשאמרת את זה.